פרשת השבוע - משבר כהזמנה לפיתרון
פרשת מקץ - כמו מציאות חיינו כולה – יכולה להיקרא שבורה ומנופצת, ויכולה להיקרא כהזדמנות לתיקון ביחסים בין בני אדם. לנו נותר רק לבחור איך לקרוא אותה
מילה אחת בעברית חוזרת ומתגלגלת לאורך הסיפור, לובשת ופושטת צורה, טומנת בחובה רמזים המבקשים פתרונם: שבר. מילון אבן שושן פותח למילה שבר עשרות שימושים אפשריים, אבל אנחנו נמנה רק שלושה: המוכר והידוע מכולם, בעברית של היום, הוא המקום הקשה והשבור. המשברי. שבר במובן של מה שהיה שלם וכבר לא יהיה כזה. הרעב בארץ מצרים ובארץ כנען הוא בהחלט סוג של משבר, גם אם התורה לא נוקטת במושג הזה בהקשרו המפורש.
"אחד הסיפורים המרתקים ביותר בתנ"ך". איתמר לפיד צילום: פרטי
משמעות נוספת המופיעה בפשט הסיפור היא של אוכל: תבואה, בר, צרכי מזון. יוסף הוא המשביר לכל הארץ, ועשרת האחים יורדים לשבור בר כדי לחיות ולא למות. שתי המשמעויות הללו הן לכאורה הפוכות: המשביר הוא מחלק המזון לרעבים, המאפשר חיים; ואילו המשבר מעיד על עצירת החיים, על העמידה מול שוקת שבורה. הסתירה המסתורית הזו מופיעה במקומות אחרים בעברית העתיקה שלנו, אשר בוחרת לקרוא בשם "משבר" גם לפי הרחם, המקום ממנו יוצא התינוק לאוויר העולם.
אבל יש עוד משמעות לגלגולה של המילה הזו בפרשה, וכדי לעמוד על מובנה עלינו לחזור אל תחילתה. פרשת מקץ נפתחת בפרעה, החולם את
חלומו הכפול: "...ויהי בבוקר ותיפעם רוחו...ויספר פרעה את חלומו ואין פותר". פרעה הנפעם מחפש משמעות. תובנה. יש לו חלום. כעת הוא מחפש את מהותו. גם המהות הזו היא שבר.שברו של החלום.
החלום ושברו אינם התקווה והתנפצותה, כפי שנוטה העברית שלנו היום להטעותנו. התנ"ך מתייחס למושג שברו של החלום כהסברו, פתרונו (שופטים, ז', 15). מהותו. פרשת מקץ - כמו מציאות חיינו כולה – יכולה להיקרא שבורה ומנופצת, ויכולה להיקרא כהזדמנות לתיקון ביחסים בין בני אדם. כהזמנה לפתרון, להבנה. חלומות יוסף ופרעה משתברים אל מזח המציאות, ולנו נותר לבחור איך לקרוא אותם.
איתמר לפיד הוא אחד מראשי מדרשת השילוב נטור, ברמת הגולן
נא להמתין לטעינת התגובות
