מעט מן האור: לנצח את חשכת הלב
נועה ירון-דיין מרגישה כי זוהר נרות חג החנוכה מאיר את החושך של העולם, אבל אי אפשר לכבות את הנקודה שבלב של כולנו
יש לביבות שטיגנתי בדבקות וסופגניות שקניתי בדבקות לא פחותה, ויש רגע ביתי, נעים וחם שמנצח את הקור שבחוץ. חנוכה הוא חג החינוך, ואני - האישה הכי פחות מחונכת שאני מכירה (אולי זה לשון הרע?) - משאירה את ילדיי המחונכים (יש נסים בעולם) לשחק בסביבונים ההיפר-אולטרה-אלקטרו זוהרים בחושך שלהם, מייד אין צ'יינה. אני זונחת את הניגונים ואת הלביבות ומתיישבת מול הנר האחד.
הרב שלמה קרליבך זצ"ל אמר שבחנוכה מוכרחים לפתוח את הלב. אם הלב סגור, אי אפשר לראות את אור הנר. אני מנסה בכל הכוח למצוא את הלב ולפתוח אותו, אבל לפעמים זה קשה כל כך.
אני מסתכלת על הנר, אור קטן בתוך חשכת הלילה, ואומרת לו: "ובכן, קטנצ'יק, יותר מכל המחנכים שבעולם הייתי רוצה שאתה תחנך אותי. קדימה, אני מקשיבה. תתחיל איתי מהתחלה, כי החינוך שקיבלתי קלוקל בכל קנה מידה. נדמה לי לפעמים שהעולם כולו מחונך עקום ומקולקל, שכמה שאנחנו רוצים אור רוב הימים של רובנו בחושך".
רובנו יודעים הרבה תורה אבל מרגישים כל כך מעט את אור השם בתוך לבנו. רובנו קפואים וחשוכים מבפנים ומחפשים את הלהבה שתאיר לנו ותפשיר אותנו. והנר הזה לוחש לנו אמת אבודה ונשכחת. אמת מתוך קודש הקודשים שלנו, מתוך הנקודה הכי פנימית וטהורה שלנו. אמת זכה ומאירה, דולקת בשמן שכל העולם הזה מחפש לטמא אבל לעולם לא יצליח.
איך היה אומר הרב קרליבך - ״לא כל יהודי הוא קדוש, אבל כל יהודי הוא קודש קודשים״. הנר הזה לוחש לכל אחד מאיתנו שיש טבע ויש חוכמת הטבע, היא חוכמת יוון. רוב העולם מונהג על פי הנהגת הטבע, אבל לא אנחנו.
אנחנו יכולים ומוזמנים להיות מונהגים בהנהגה גבוהה יותר, הנהגה נסית שהיא מעל הטבע וחוכמת הטבע. קוראים להנהגה הזו 'השגחה פרטית'.
אם נרשה לעצמנו, מכובדים וחכמים ככל שנהיה, להאמין באמונה פשוטה ותמימה בלי חוכמות; להאמין בנסים, להאמין שיש שם בעומק העומק שלנו איזה כד אחד שלא נטמא, נקודה אחת קטנה של דעת, שעדיין לא נוגעה; יש בנו טוב מוחלט וטהור, והנקודה הטובה הזו חזקה ומאירה יותר מכל מה שאנחנו או הסובבים אותנו חושבים על עצמנו.
את הנקודה הזו, אומר רבי נחמן, חייבים למצוא. חייבים להאמין שהיא שם, גם אם היא כרגע מתחבאת. להאמין שבנסי-נסים עוד נזכה לגלות אותה, להגדיל ולפאר אותה.
בפנים, בעומק, אנחנו טובים, שלמים וטהורים. את המקום הפנימי הזה אי אפשר לטנף ולטמא. ואנחנו חייבים לחנך את עצמנו לראות את עצמנו רק ככה. פנימיים, מאירים, ראויים לנס - להאמין שמעט מן האור דוחה המון חושך.
נא להמתין לטעינת התגובות
