 |
/images/archive/gallery/306/211.jpg טור בתהלוכת הביכורים - שבועות
יחצ  |
|
|
|
|
| כל אחד מאיתנו יכול למצוא את מקומו בחג השבועות העומד בפתח - ציפורי לילה, צמחוניים ואפילו פעילי ארגונים ירוקים. הרב חגי גרוס מסביר איך וכיצד
|
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
הרב חגי גרוס
11/6/2005 22:24 |
|
|
|
|
|
|
|
כל חג מאופיין במוקד משלו, בגרעין אטומי אשר מקרין על אופיו. יש חגים הפונים אל המצפון ומכריחים אותו לשוב בתשובה (ראש השנה ויום הכיפורים), יש הפונים אל רגש החברות ומכריחים אותו לתת צדקה
ולהכניס אורחים (פסח) ויש הפונים אל רגש השמחה (פורים וחנוכה).
חג השבועות, מתאפיין ביכולת לפנות אל כל גווני החברה והרגש. מרבית האנשים ימצאו משהו אשר מדבר אליהם בחג זה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אנשי החינוך והחסד
|
|
|
 |
|
|
|
אנשי חינוך – מה לנו גדול יותר מקבלת התשתית החינוכית המקיפה ביותר בהיסטוריה האנושית – קבלת התורה. בחג השבועות קבלו בני ישראל את הקוד האתי, המוסרי וההתנהגותי אשר השפיע יותר מכל על האנושות כולה. המופע החד-פעמי של אלוקים על הר סיני באש ועשן השאיר את חותמו על הם היהודי עד ימינו והצליח להשאיר את רישומו על תרבויות העולם העתיק והמודרני גם יחד. מאז, התורה אינה נחלת העם היהודי בלבד, אלא הספר המתורגם ביותר בעולם, הטקסט אשר עליו נכתבו הכי הרבה פרושים ושמהווה בסיס לצמיחתן של תורות והגות אשר שינו את פני המין האנושי.
אנשי החסד – "כולנו זקוקים לחסד" כך שרה נורית גלרון. בימינו הפך המונח "חסד" לתרומה חד-פעמית של כסף, או הבאת מצרכים לבתי תמחוי להאכלת רעבים. מבלי לגרוע חלילה מחשיבות פעולות אלו, אנו מפספסים את המשמעות העמוקה של החסד. החסד הוא נתינה ללא גבולות, הענקה בלי להתחשבן, אהבת האחר לפחות כמו שאני אוהב את עצמי. מגילת רות הנקראת בחג השבועות היא מגילת החסד. בחירתה של רות בנעמי והעדפת חיי עוני ומחסור בארץ יהודה על פני מנעמי החיים בארמון מלך מואב, הינה דוגמת מופת לעשיית חסד של אמת עם הזולת. תשובתה של רות לנעמי, המפצירה בה לשוב על עקבותיה, עדיין מהדהדת באוזנינו כמופת לאהבת הזולת גם על חשבון הנוחות העצמית האישית: "כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקיך אלוקי, באשר תמותי אמות ושם אקבר, כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובינך" [רות א'].
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הירוקים, ציפורי הלילה והבשלנים
|
|
|
|
|
|
|
הארגונים הירוקים – גם הארגונים הירוקים יכולים להרגיש נוח בחג השבועות. מעבר להיותו חג הביכורים וחג הקציר, על פי המסורת הפך לרגע הר סיני השמם והמדברי לגן עדן ירוק ופורח. האגדה מספרת כי לאחר שבחר אלוקים לתת את התורה על הר סיני הוא הצמיח עליו בדרך פלא עצים, דשאים ופרחים על מנת שהתורה תינתן במקום ירוק ומלבלב. לתקופה קצרה, נכבש המדבר לא על ידי שלמת בטון ומלט, אלא על ידי פרחים ועצים לטובת הכלל. לרגע אחד למדנו כי בכל מדבר יש פוטנציאל של גן עדן וכי גם "הר טרשים קרח" יכול להפוך לארץ זבת חלב ודבש.
ציפורי הלילה – כן, גם להם מגיע יום אחד בשנה בו הם מרגישים בנוח. לרוב, אותם "מוזרים" אשר ערים בשעות הלילה המאוחרות, מרגישים בדידות מזהרת. "תיקון ליל שבועות" הוא מנהג אשר התקבל בכל קהילות ישראל ועל-פיו ליל שבועות מוקדש ללימוד ולא לשינה. בלילה זה אנו מקבלים מחדש את התורה, ומוכנים להשקיע בכך גם על חשבון שעות השינה הרגילות.
אוהבי הבישול – וכמעט שכחנו את אוהבי הבישול וחובבי המתכונים. בניגוד למנהג היהודי-ישראלי המודרני, לחגוג בכל הזדמנות עם שיפודים נוטפי שומן, עם סטקים עסיסיים ועם ניגובי חומוס עגולים או ישרים, חג השבועות ומוכיח כי ניתן גם אחרת. זהו חגם של הצמחוניים ושל אוהבי מאכלי החלב. על פי המסורת, לפני קבלת התורה הוצרכו בני ישראל להכשיר את המטבחים בסיני. העדיפות הקלה ביותר הייתה להסתפק במאכלי חלב. מאז, המנהג הוא לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. זוהי שעתה היפה של מועצת החלב, של רשתות השיווק, של השפים המדופלמים ושל ספרי המתכונים המבוססים על פשטידות ועוגות הגבינה.
חג שמח לכולם!
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
