ראשי > יהדות > שליפות
בארכיון האתר
שליפות עם יוכי ברנדס
אילן פפה? אחד האנשים המתועבים ביותר בעיני. כיבוש? מילה שטחית. משמרת הצניעות? המצאה של התקשורת. אלוהים? לפעמים אוהבת אותו ולפעמים לא
לכתבה הקודמת דפדף ביהדות לכתבה הבאה
שפרה ארליך
31/5/2005 7:31
סופרת, ילידת חיפה, בת 46, נשואה ואם לארבעה ילדים. במקור בת למשפחה חרדית, וכיום מרצה למקרא בבית המדרש של התנועה ליהדות מתקדמת. בעלת תואר שני במקרא וחינוך יהודי בבית המדרש לרבנים של "מכון שכטר"
בירושלים. פרסמה ארבעה ספרים: גמר טוב, הגר, לכבות את האהבה, גרעינים לבנים. ייסדה את הסידרה "יהדות כאן ועכשיו" בהוצאת ידיעות אחרונות, ועמדה בראשה במשך כחמש שנים. 39 שליפות עם יוכי ברנדס.

שרה אימנו – אחת האמהות שאני פחות אוהבת. יחד עם זאת יש לי אליה אמפטיה מאוד גדולה. היא אשה שמתמודדת עם בעל שחושב שכל פעם שיש לגבר צרה, האשה צריכה לשלם את המחיר. היא מתמודדת עם הבעל הזה לא כל כך בהצלחה, אבל יש בי אמפטיה לעצם ההתמודדות.

חילוני – אני שונאת את המילה הזו, חילוני, חולין, ההיפך מקדושה. אף פעם איני מסכימה שיקראו לי חילונית. אם כבר מקטלגים אותי, ואני שונאת את זה, אז אני מעדיפה את הכינוי חופשית, כמו פעם.

הרב אלישיב – אדם גדול, פוסק הלכה, רב חשוב, אך בעיני הוא מסמל דבר לא טוב שקרה בעולם הליטאי. בעבר רק בעולם החסידי היו אדמו"רים שהיו חייבים לציית לכל הגיג ומילה שלהם. העולם הליטאי שמר על חופש בחירה יותר רחב. הרב אלישיב, כמו הרב שך לפניו, מסמל את התופעה שבה יש אדם אחד שהוא פוסק הדור וכולם חייבים לציית לו, ואני חושבת שזו תופעה שלילית.

התנועה הרפורמית – עשתה שגיאות קשות בעבר, והגיע למסקנות מוטעות ביחס לציונות. אני רחוקה בכל הוויתי מהאידיאולוגיה הראשונה שלה. כיום בארץ היא תנועה חשובה ביותר ומייצגת יהדות רלוונטית ופלורליסטית, ואני שמחה ללמד בבית המדרש שלה.

מתנחלים – קבוצה שהזדהיתי איתה מאוד בראשיתה והייתי חלק ממנה. אח"כ התרחקתי ואפילו הייתי עויינת מאוד. היום, לאחר האינתיפאדה השנייה, אני מבקרת עדיין את האידיאולוגיה שלהם, אך מעריכה את יכולת ההתמודדות ואת הנחישות.

הקדוש ברוך הוא – אני לא מכנה אותו כך. לא מרגישה בנוח עם הברכה האוטומטית הנקשרת לשמו. יחד עם זאת, כששואלים אותי מה שלומי אני תמיד עונה ברוך ה'.

אלוהים – לא נוכח בעולמי באופן יציב וקבוע. לפעמים אני מאמינה בו ולפעמים לא, לפעמים אוהבת אותו, ולפעמים לא.

ד"ר אילן פפה – אחד האנשים המתועבים ביותר בעיני. מייצג קבוצה שהיא אחת הגרועות ביותר בהוויה הישראלית. אדם שחושב שהפלשתינים תמיד צודקים ומקופחים, ואנו תמיד הרעים. אדם שרואה בציונות אם כל חטאת, למרות שהוא חי פה בארץ בזכותה.

כיבוש – מילה שטחית ולא מדוייקת. היא מעצבנת אותי. אני מייחלת ליום שיבוא שלום, אבל לקרוא כיבוש למציאות המורכבת שנקלענו אליה ולטרור שאנחנו מתמודדים איתו  - זו סטיגמה לא נכונה.

חרדים – העולם שברחתי ממנו, אבל כל הזמן נמצא איתי. יש לי המון ביקורת עליו, אבל גם הכרת תודה על מה שקבלתי ממנו. באופן אישי, חלק גדול מהאנשים האהובים ביותר בחיי הם חרדים.

תרי"ג מצוות – אף אחד לא קיים, לא מקיים ולא יקיים. ובכל זאת זה השם האולטימטיבי לדוס אחלה דוס. על חלק מהמצוות אני שומרת ועל חלק לא. בניגוד לעבר, גם על המצוות שאני שומרת, אני שומרת מתוך בחירה חופשית, וזה נתון לשינויים.

ערוץ התכלת -  התחיל מקסים, אהבתי אותו מאוד, שמחתי כל כך שיש ערוץ יהודי. בשנה האחרונה אני מנויה עליו רק מחמת הנוסטלגיה והרחמים.

השמאל הישראלי - אני שייכת לשם מזה 25 שנה. יחד עם זאת, מכעיסות אותי קבוצות בתוכו, שמאז תחילת האינתיפאדה דיברו כאילו רק אנחנו אשמים, לצד השני אין אשמה, וערפאת הוא בכלל צדיק הדור. מאז מותו של ערפאת חלק מהשמאל התפקח, אבל עדיין יש בו אנשים שרואים את המציאות בשטחיות.

שידוך  - פעם זה היה משוקץ ומגונה בעיני, הדבר הכי נורא שאפשר לעשות לבן אדם. אחת הסיבות שבגללן ברחתי מהעולם החרדי. כשבגרתי ראיתי שיש גם יתרונות לשיטה הזו. היא לא משאירה מאחור את החלשים ודואגת לכל אחד שימצא את אושרו ויקים משפחה. אז אני ממש לא בעד שיקחו בחור ובחורה וישיאו אותם בלי הכרות מוקדמת,  אבל שיטת השידוכים מונעת את יסורי הבדידות והרווקות שלא מרצון שהם נחלתו של חלק לא מבוטל של העולם החילוני.

ימים נוראים  - החמצה עבורי. נורא מזדהה איתם. מאוד מאמינה בצורך של אדם לעשות חשבון נפש. שנה אחר שנה אני נשבעת שאשקיע בחשבון נפש, ושנה אחר שנה – לא מצליחה.

שכר ועונש  - לכאורה מושגים שמחוץ לעולם שלי, כי אני לא מאמינה באלוהים שמנהל פנקס. אבל באופן פרדוכסלי לחלוטין, יש לי אמונה מסויימת בשכר ועונש, לא ברור לי למה. אולי כדי שאוכל להמשיך לחיות איכשהו עם המציאות הלא הוגנת בעולם. אמונה לא הגיונית, אבל היא נותנת לי כוח.

שולמית אלוני – אישה עם הרבה זכויות, תרמה המון למעמד האשה. הנהיגה את השמאל בשעות קשות והובילה אותו להישגים גדולים. לצערי, בשנים האחרונות משתרבבת לדבריה נימה של חוסר פטריוטיות ורעל פוסט-ציוני.

כל כבודה בת מלך פנימה – סמל לצביעות החרדית. משפט שמאז ומעולם עורר בי צמרמורת ולגלוג. הלא אנחנו הבנות החרדיות יוצאות החוצה לפרנס, דווקא הבנים הם אלה שיושבים בפנים ולומדים תורה.

רבי מאיר מפרמישלאן – סבא נערץ שלי, אני גאה בו מאוד. אבל, בעקבות החומרות הקשות שהטיל על ענייני המטבח של אשתו, בשבילי הוא גם סימן לחוסר הרגישות של העולם היהודי הפטריארכלי כלפי הנשים. לא מתוך שנאת נשים, אלא בגלל שהוא חי בעולם שבו הגברים קבעו את החוקים.

תנ"ך – העולם התרבותי שלי בהא הידיעה. האהבה  הגדולה של חיי.  אני חיה, אוכלת, נושמת וכותבת תנ"ך. לא אכפת לי אם מה שמוספר בו אמת. אני מתייחסת לתנ"ך כאל יצירה אנושית ספרותית,  אבל לפעמים אני כל כך נפעמת, שאני מרגישה שאני עומדת מול משהו אלוהי.

נישואין אזרחיים –  חיוני לחברה הישראלית. אין שום בעיה הלכתית ליישם אותם בארץ.

שרה שנירר (מייסדת סמינר "בית יעקב) – אחת הפמניסטיות הראשונות בעולם היהודי. אשה אמיצה, חזקה ונועזת. היא חוותה ביקורת קשה על כך שהקימה בית ספר לבנות חרדיות, ואנשי קראקוב החרדים ידו בה אבנים. היא עמדה מולם ואמרה לתלמידות שלה בחיוך: "קחו את האבנים האלה, בנות, מהן נבנה את בית יעקב".

שעשני כרצונו – בהיבט הפמיניסטי, אחת האמירות הכי מקוממות שגדלתי עליהן. וכל התירוצים לברכה הזו הם לדעתי תירוצי סרק. אבל כשלעצמן, המילים "ברוך אתה ה' שעשני כרצונו" -  הן מילים עמוקות שמבטאות את הקבלה שלי את עצמי, כפי שאני.

שלמה קרליבך – מוסיקאי מדהים. חולל מהפכה בזמר החסידי. הפך את המוסיקה החסידית לשווה לכל נפש, לאהובה ופתוחה. החלוץ הגדול של תופעת הניו-אייג'.

יוזמת ז'נבה – תומכת בה מאוד. עדיף הסכם שלום מאשר היפרדות חד צדדית שבה אנחנו לא מקבלים שום דבר.

שמחה גדולה בשמים – אוהבת את הספר מאוד. אמרו לי שאמונה אלון הושפעה מספרי "לכבות את האהבה". אולי, אבל זה לא אכפת לי. גם אני מושפעת מספרים אחרים.

פמיניזם – דבר חיוני וחיובי, אני בהחלט פמיניסטית. אבל כאשר נשים לוקחות את זה למקום קיצוני מאוד, ולא מוכנות לקבל נורמה אחרת משלהן, זוהי בעיני חרדיות פמיניסטית, ואני מתנגדת לחרדיות מכל סוג ומין. 

שלי יחימוביץ – אחת הנשים שאני יותר אוהבת ומעריכה בתקשורת, וחוץ מזה, היא גם סופרת נהדרת.

רוני סופרסטאר – אין לי מה לומר עליה, זאת לא המוסיקה שלי.

חזרה בתשובה – מושג נפלא, אחת ההמצאות החשובות בתרבות היהודית, שלא רואה בחטא סוף פסוק, ומאפשרת לאדם להתחיל מחדש. אבל ברגע שהחוזר בתשובה מתנתק לחלוטין מעולמו הקודם ומסתגר בגטו מנותק, זה מצער וחבל לי עליו.

רבי נחמן מברסלב – לפני כמה עשרות שנים אהבתי מאוד את ההגות והסיפורים שלו. אני לא מעריכה את הנחנחים שמבטאים את יהדותם בדברים לא רציניים ומתנתקים מהוויות העולם הזה. הם לא מייצגים בעיני את רבי נחמן האמיתי.

שבת – אח, שבת. המקום שבו אני מצטערת על שעזבתי את העולם של חיוב במצוות. פעמים רבות אני מתגעגעת להכרח לשמור שבת, לזמן שבו אתה חייב להימצא מחוץ לעולם החול. היום אני מחליטה איך לקיים את השבת שלי, אבל עדיין רבדים רבים מהעולם הקדום נשמרים בה. הלוואי והייתי שומרת יותר.

משמרת הצניעות – מושג שהוא כמעט מאה אחוז המצאה של התקשורת. מעולם לא נתקלתי בזה, וכשיצאתי לעולם החילוני אף אחד לא בא להרביץ לי.

ציונות דתית – מבחינות רבות זו הקבוצה האיכותית ביותר בחברה הישראלית. אם הם טובים, הם הכי טובים בעולם, אך אם לא, הם יורדים עד שאול תחתיות. חבל שהם מעמידים את כל היהדות על עניין אדמת א"י.

האומן 17 – ברח לי מהראש. תזכירי לי מה זה?

חנה קהת –"קולך", ביחד עם "צהר", מסמלת בעיני את אחת התופעות הכי חיוביות בחברה הדתית ואת התקווה שלה להשפיע על החברה הישראלית.

מדונה – נחמד שגויים מתעניינים ביהדות, אבל עד כמה שהבנתי זהו לימוד די שטחי ומעוות.

יוכבד – השם האמיתי שלי. זרקתי אותו בגיל מסויים כי הוא היה נראה לי יאכנע, סבתא יוכבד.
לימים הצטערתי שזרקתי אותו. זהו שם של אשה שאני מעריצה, שהצליחה לגדל שלושה מנהיגים ונביאים, לא רק את הבנים, אלא גם את הבת.
חדשות המגזר
בית מדרש
תרבות
בקרוב אצלך
  מדד הגולשים
הם מ-פ-ח-דים!
                  12.33%
עושים פאנלים
                  9.59%
אל תתקשרי אלינו-...
                  9.59%
עוד...

אדם גדול, מסמל דבר לא טוב שקרה בעולם הליטאי

רואה בציונות אם כל חטאת, למרות שהוא חי פה בארץ בזכותה.

בשנים האחרונות משתרבבת לדבריה נימה של חוסר פטריוטיות ורעל פוסט ציוני

החלוץ הגדול של תופעת הניו-אייג'

אחת הנשים שאני יותר אוהבת ומעריכה בתקשורת

אחת התופעות הכי חיוביות בחברה הדתית


שליפות
שליפות עם אשרת קוטלר - בנגל  
שליפות עם נתן שרנסקי  
שליפות עם פרופסור בר אשר  
עוד...