 |
 |
|
|
|
|
|
|
| שרוולים, מעצבים יקרים, זה הדבר הזה שמכסה את הכתף. עינת ברזילי, בסנדלים וגרביים, מתחננת לטייקוני האופנה הישראלים שינפיקו איזה קולקציה לבנות המגזר הדתי שעדיין תקועות עם שרוואל מתחת לחצאית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מעצבים ישראלים יקרים. אני פונה אליכם בשם מצוקה קיומית. טוב, נו, אולי לא מצוקה כמו היציאה מעזה, או כמו "שישי בגאון", ובכל זאת מדובר בתסכול גדול שחולקות אותו מרבית בנות המגזר, לרוחב ולאורך הסקאלה הדתית.
זה קורה מדי שנה כשהקטלוגים שלכם לקיץ נושרים מתוך העיתונים, ובכולם מפזזת יעל/מורן/בר לבושה בבגדי המלך החדשים שלה, בחוף אקזוטי בתאילנד/קובה/זנזיבר ואנחנו מביטות בעיניים כלות על שפע החצאיות הקצרצרות, הגופיות ושמלות הכתפיות ומבינות ששוב לא יהיה לנו מה ללבוש לעבודה.
בגיל 16 למדנו להתחכם לסרעפנים ולדחוס מתחת חולצת טריקו. בגיל 20 העזנו לאגף את הגופייה בחולצת כפתורים מעליה. ירושלים חינכה אותנו להוסיף מכנסי שרוואל מתחת לחצאית הקצרה. עכשיו הגיע הזמן
שאתם תתאמצו קצת, תגלו מעוף יצירתי ותעזרו לנו להיפטר מיצורי הכלאיים האלה שנבראו באשמתכם, המעצבים הישראלים. אל תכריחו אותנו להרוס את שמלת הערב לחתונה של החברה הכי טובה בהטלאה של תחרה מיותרת במחשוף העמוק מידי שאתם עיצבתם.
אני יודעת שבלב אתם חושבים "סליחה, אבל מה לדוסיות ולאופנה? אתן לא אמורות להיות עסוקות באיזה הפרשת חלה או משהו, חוץ מזה שרוב הזמן אתן בהריון לא?" אז מחילה על השטחיות. באמת שרוב הזמן אנחנו קוראות תהילים, עושות גמילות חסדים, או מודאגות מהמצב הביטחוני. אבל התושייה שנדרשת מאיתנו כדי להתלבש בצורה מהוגנת בין החודשים סיון, תמוז, אב (יוני – אוגוסט) גוזלת מאיתנו אנרגיות רבות שיכלו להיות מתועלות לטובת עם ישראל. ככה שחבל. פשוט חבל לכם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שוק המעצבים בסבסטיה. אבשלום קור, דניאלה וייס וגבי ברלין. צילום: פלאש 90.
|
|
|
 |
|
 |
|
רצועות בצק
|
|
|
 |
|
|
|
אני מניחה שאתם מודעים לכוח הקנייה של המגזר הדתי. רובנו מתנהלות בין שתי מלתחות מקבילות (שבת וחול). השמחות הרבות שאנחנו מוזמנות אליהן גם הן גובות מחיר יקר (אוי, בדיוק כמוכם) על הופעה מעודכנת. אתם בוודאי גם זוכרים את הסכומים שהשארנו אצלכם בחורף על המעיל והמגפיים, (הרי אנחנו עדיין משלמות אותם). אז למה כשמגיע הקיץ אתם שוכחים את כל זה ומוותרים על השרוולים בחולצה ההודית המדהימה שעינת ארליך מדגמנת עבורכם? או מורידים את הגזרה בעוד כמה סנטימטרים? האם אתם שואבים הנאה אכזרית מצפייה בנשים הישראליות המהלכות ברחוב במכנסיים נמוכי גזרה כשרצועות בצק אדירות מקיפות את מותניהן?
אין שום סיבה, עסקית אפילו, להתעלם מפלח שוק כל כך משמעותי באוכלוסייה ולדון אותו לכיתות רגליים והתפשרות אופנתית בגלל עצלות יצירתית שלכם. אתם הרי כל כך מוכשרים.
אני בטוחה שתראו בתביעת הצניעות המינימלית שלנו (שרוולים, אנשים, הדבר הזה שמכסה את הכתף) אתגר מקצועי ואמנותי, ותעזרו לנו ולדניאלה וייס לגוון את המלתחה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | ירושלמית בהווה, חיפאית בהוויה. סטודנטית בתואר שני לתקשורת וקולנוע באוניברסיטה העברית. בשנתיים האחרונות שימשה עוזרת דוברת במשרד החינוך והתרבות. תסריטאית בערוץ תכלת בעידן אורי אורבך. הגישה בעבר פינה שבועית בנושא טרנדים במגזר הדתי בתוכנית "שבוע טוב" בערוץ 1. ילדותה בבסיסי חיל האוויר הפכה אותה לאדם שאין לו שורשים, אבל יש לו כנפיים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
