 |
 |
|
|
|
|
|
|
| מרים גולדפישר, טוענת רבנית, תוקפת את ה"הסכם קדם נישואין" שעליו המליצה שרון מייבסקי: אל תתנו לרבנים עצות מתחום התיאטרון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא הייתי מעזה לתת מרשם לחולה, כיון שלא הוסמכתי לכך. לפני שהגב' שרון מייבסקי מעודדת את הציבור הדתי לקבל על עצמו את "הסכם קדם נישואין", אני ממליצה לה בחום לא להתרשם מסיסמאות, אלא לבדוק ברצינות ולעומק, יחד עם אנשי מקצוע בעלי ניסיון, את הנזק מול היתרון. מבחן התוצאה יוכיח, ללא שום ספק, שההסכם במתכונתו המוצעת עלול דווקא להרע את מצבן של הנשים, ובוודאי לא זאת היתה מטרתה.
הקמפיין להפצת ההסכם גובל בחוסר אחריות. הוא מטעה את הצבור לחשוב שבהסכם הזה טמון הפיתרון לבעיית מסורבות הגט, ולא היא! חשוב מאד להזהיר את הצבור ולהרחיקו מן האשליה הזו. הסכמים אלו לא רק שאינם פותרים את הבעיה, אלא עלולים לסבך אותה בבעיות קשות, נוספות, חסרות תקנה.
העיקרון עליו בנויים ההסכמים הללו הוא השתת קנס כספי שיוטל על הסרבן/ית, מיום הסירוב ועד מתן הגט. מחברי ההסכם מקווים ומאמינים שזוגות החתומים על ההסכם ושיגיעו, חלילה, למצב משברי, ימצאו מהר יותר את הדרך המכובדת להיפרד. מניסיוני, אנשים שיודעים לכבד זה את זו אינם זקוקים להסכם קדם נישואין, ואילו לאחרים - הסכם כזה לא יעזור, שהרי ברצותם ימצאו בו תמיד את הפרצות.
הבעיה הגדולה ביותר היא החשש מפני גט מעושה. גט חייב להינתן מרצונו החופשי של הבעל ואולם כשהבעל נותן את הגט בגלל רצונו להיות פטור מן הקנס, יש חשש לגט מעושה. במקרים בהם הדרישות הכספיות לא תהיינה מקובלות על ביה"ד, הדיינים לא יפעילו את סעיפי ההסכם נגד הבעל. הם לא יבצעו את הגט במקרים בהם מופיע סעיף כזה בהסכמים. האפשרות שבתי המשפט הם שיפעילו סעיפים בהסכמי ממון, הופכת לממשי את החשש מפני גט מעושה.
מסתבר אפוא, שהסכמים אלו מרעים את מצבה של האשה ומכניסים אותה לצרות. אם יינתן הגט בעקבות הסכם קדם נישואין, שלא הובא לידיעת ביה"ד, הרי שאחר כך, לכשיוודע הדבר, והצדדים כבר יחזיקו בידיהם תעודות גירושין, יקשה מאד להביא את הבעל להסכים לגט מחודש.
בימים אלה ממש התגרש זוג חרדי, שהיה בידיו הסכם נישואין. עתה מסתובב הבעל וטוען שהגט היה כפוי, והיא, מסכנה, יכולה להמשיך ולצעוק שהיא גרושה על פי הדין. מישהו ישמע לה? מישהו יסכים מחר להינשא לאשה, שהילדים שייוולדו לה יהיו בגדר חשש ממזרות? גם אם יסכים הבעל למסור בידה גט נוסף, תסמכו עליו שינצל את ההזדמנות להציג עוד כמה דרישות סחטניות.
בארה"ב כבר היו בעבר שני מקרים בהם הוגשו תביעות רשלנות כנגד עורכי דין שערכו הסכם נישואין, מאחר וההסכם לא סיפק את אשליית הפתרון. ואת כל זאת מובילים אנשים, בשם שוויון הזכויות, כביכול.
בגלל בעיות אלו, והן לא היחידות, לא ניתנה עד היום כל חוות דעת תורנית מוסמכת, המאשרת את ההסכם, כפי שהוא, מן הבחינה ההלכתית. כל המאמרים שנכתבו בנושא ע"י רבנים אורתודוקסים מקובלים, תוקפים את ה"הסכם לכבוד הדדי", ואילו המאשרים או ממליצים על ההסכמים, מתמקדים במה שנוגע לחלוקת רכוש בלבד, ולא רואים בהם פיתרון לסירוב גט.
אני מציעה שכל אחד יתעסק בתחום בו הוא מתמחה, ושלרבנים לא יתנו עצות מתחום התיאטרון. בקיבוץ הדתי מיהרו להכריז על אימוץ ההסכם לכבוד הדדי. אני מקווה מאד שיבדקו את הנושא שוב, בטרם ישתמשו בו כתקנת קהל, מכיוון שברגע בו ייהפך הדבר לנורמה בקיבוצים, אי אפשר יהיה עוד לטעון שהבחירה נעשתה מרצונו החופשי של החתן. הגט יבוטל, ואנו, במו ידינו ובלי כוונה, נגרום לבנותינו בכייה לדורות.
מרים גולדפישר, טוענת רבנית, "אמונה".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
