 |
/images/archive/gallery/247/012.jpg שקדייה. צילום
ארכיון  |
|
|
|
|
| הרב חגי גרוס סוקר את התפתחותו של ט"ו בשבט לאורך הדורות, מימי המשנה ועד תקומת מדינת ישראל. למה דווקא בתאריך הזה? מה הקשר לקבלה? ומה קרה בט"ו בשבט? |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
הרב חגי גרוס
24/1/2005 16:05 |
|
|
|
|
|
|
|
"ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות" - כולנו זוכרים את שיר הילדים אשר שרנו כולנו בגרון ניחר אי שם בתקופת הגן. לא לכולנו ברור מהו אותו יום, מדוע האילנות צריכים
בכלל חג ומדוע נקבע דווקא תאריך זה?
ניתן לדבר על שלושה מעגלים היסטוריים, כשכל מעגל המאוחר מחברו הוסיף נדבך ותוכן על המעגל הקודם.
תקופת המשנה:
ט"ו בשבט איננו מוזכר בתנ"ך. המקור הראשוני המפורט ביותר המתייחס לתאריך כחג הוא במשנה, במסכת ראש-השנה. המשנה מונה תאריך זה יחד עם ראשי שנים נוספים: "ארבעה ראשי שנים הם באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הילל אומרים בחמישה עשר בו…" (מסכת ראש השנה פרק א' משנה א).
ראש השנה הוא סיום תקופה ותחילתה של תקופה חדשה. מדוע הדבר חשוב גם לגבי העצים? ישנן מצוות מעשיות הקשורות לעצים, הדורשות תאריך מדויק על מנת שנוכל לקיימן:
תרומות ומעשרות – התורה מצווה עלינו להפריש חלק מן היבול לכהנים וללוויים, אולם אסור להפריש מפירות עונה אחת על פירות עונה אחרת. כיצד נדע מתי הסתיימה העונה? התשובה - ט"ו בשבט. כל הפירות שחנטו עד ט"ו בשבט נחשבים פירות העונה שעברה, ומט"ו בשבט והלאה, פירות השנה החדשה.
מדוע נקבע דווקא תאריך זה?
התלמוד הירושלמי מסביר כי התאריך נקבע מסיבות חקלאיות. עד חודש שבט יונק העץ מגשמי השנה הקודמת, מחודש שבט ואילך יונק העץ מגשמי השנה החדשה. ולגבי התאריך המדויק, ראינו במשנה שקיימת מחלוקת בין בית שמאי, הסוברים כי התאריך הוא א' בשבט, לבית הילל הסוברים כי התאריך הוא ט"ו בשבט. ההלכה כידוע נפסקה כמו בית הילל.
תקופת המקובלים בצפת:
במאה ה-16, עם פריחת תקופת המקובלים, קיבל התאריך תפנית והפך למשמעותי גם לאנשי העיר צפת. האר"י ז"ל, מנהיג המקובלים ותלמידיו תקנו תיקון מיוחד לט"ו בשבט, תיקון אשר היה מבוסס על תורת הנסתר. תורת הקבלה הרוויה בסמלים שונים ראתה גם בפירות א"י אמצעים שקדושתם מסוגלת לחבר בין האדם ואלוקיו.
התיקון קיבל אופי של ליל הסדר ונדפס כספר מיוחד אשר נקרא "פרי עץ הדר". הספר התקבל מאוד בעיקר בקהילות ספרד ועל בסיסו התפתח סדר ט"ו בשבט אותו רבים חוגגים גם בימנו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
במוצא נטעתי על חלקת אדמתו ברוש צעיר
|
|
|
 |
|
|
|
תקופת הציונות המתחדשת: עם חידוש העלייה לארץ והחייאת העבודה העברית אשר העלתה על נס את עבודת האדמה, קיבל ט"ו בשבט גוון נוסף, אשר צבע את תכנו כחג הנטיעות. החלוצים, אשר הפריחו את השממה, ראו בנטיעת העץ סמל לחידוש הקשר בין העם השב לארצו ובין האדמה אשר עמדה בשיממונה. עם חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל אנו מוצאים תיאורים מרגשים על נטיעות ט"ו בשבט במקומות שונים בארץ.
בשנת תרמ"ד נטעו בט"ו בשבט ט"ו מאות עצים (1,500 עצים) במושבה יסוד המעלה. בתיאור המעמד כותב ר' אליעזר פישל סלמון: "…כי האדם עץ השדה הוא… לזאת ראשית עסקנו הוא בנטיעות כי כן הורה לנו בורא העולם טרם כל לעסוק בנטיעות כי גם הוא עשה כן כמו שכתוב ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם…".
בשנת תרנ"ח מתאר בנימין זאב הרצל: "במוצא נטעתי על חלקת אדמתו ברוש צעיר…".
בשנת תר"ע נחוג חג הנטיעות הראשון ב"אחוזת בית" הלא היא תל אביב: "…אחוזת בית שלנו לובשת לאט לאט צורה יפה והילדים מאושרים. כאן נערכה להם ולכל ילדי בית הספר שביפו חגיגה נהדרת בט"ו בשבט ורבה הייתה השמחה…".
בשנת תרע"ג נטעו ילדי ירושלים שתילים במוצא: "חגיגה נהדרה ערך סניף אגודת המורים בירושלים בט"ו בשבט שהיא ראש השנה לטבע בארצנו, השתתפו בטיול למושבה מוצא כאלף וחמש מאות ילדים כמעט מכל בתי הספר בירושלים …".
בשנת תש"ט ניטע יער המגינים בדרך ירושלים לזכר אלה אשר נפלו בהגנה על ירושלים במלחמת השחרור. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אמר בטקס הנטיעה: "מכל המעשים המבורכים שאנחנו עושים בארץ הזאת אינני יודע אם יש מפעל פורה יותר ואשר תוצאותיו כה מועילות כנטיעת העצים…".
אותו יום, יום ייסוד כנסת ישראל בירושלים, נטעו חברי הכנסת עצים בירושלים, ובארץ כולה ניטעו עצים רבים אשר סימלו את תקומת עם ישראל ואת חזרתו לארצו. בדברי הברכה לייסוד הכנסת אמר נשיא המדינה הראשון הד"ר חיים ויצמן: "אנו תקווה ותפילה כי קיבוץ גלויות זה ילך ויתרחב ויקיף המונים יותר ויותר גדולים של בני עמנו אשר יכו פה שורש ויטו שכם עם כולנו לבניין מדינת ישראל ולהפרחת שממותיה…".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
