 |
/images/archive/gallery/132/585.jpg איור לפרשת שבוע
איור: אורי אלון  |
|
|
|
|
| דוד אנסבכר חושף את התהליך הארוך שעברו יוסף ואחיו, עד שנהיו ראויים להיות הגרעין של עם ישראל |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דוד אנסבכר
16/12/2004 15:28 |
|
|
|
|
|
|
|
לאחר סדרת פרשות שסיפקו לנו סיפור בהמשכים על משפחת יעקב אבינו ובניו, אנו מגיעים בפרשתנו, כמו בכל סיפור טוב, לשלב ההפי-אנד.
כזכור, בפרשת "וישב" התנהלה משפחת יעקב השלווה באחדות בכנען. התנהלותו של יוסף בדמות החלומות המתנשאים על אחיו והוריו, לצד היחס המועדף אשר העניק לו אביו, גרמו להידרדרות מתמדת במערכת היחסים בתוך המשפחה, אשר שיאה היה בעת מחשבת האחים לחסל את יוסף. רק התערבותו של יהודה סייעה להציל את יוסף ולהסתפק במכירתו כעבד לשיירת סוחרים מפוקפקת שעברה במקרה באזור.
בפרשת "מקץ", עברנו להתמקד בדרך החתחתים שבה התייסר יוסף הצעיר במצרים. בודד וללא תמיכה הוא צובר יוקרה בתפקיד, ושוב מושלך לבור האסירים המצרי. בכנותו, ביושרו ובחכמתו הוא מצליח לקנות את מעמדו בקרב האסירים. בנסיבות שנוצרו ומכוח ההשגחה הוא מעפיל אל צמרת המלוכה המצרית.
יוסף עובר תהליך מטלטל, רצוף תלאות וניסיונות, המהווים עבורו קורס אישי באוניברסיטת החיים להקניית כישורי חיים, לעבודה על מידותיו, לשיקומה של הענווה הנחוצה לו, לחשיבה מחודשת על גורלו, ייעודו ומשמעות חייו. בהיותו בתאו האפל, שוכב פרקדן על הקרקע הצוננת, מוקף פרעושים ושאר שרצים, הוא לבטח מהרהר מפעם לפעם במה שעוללו לו אחיו. לאחר סיומו של קורס הכנה ממושך זה, הוא ראוי לקלוט את משפחתו ולהיקלט לתוכה מחדש.
במקביל, עוברים גם האחים סדרת חינוך ממוקדת. שוב ושוב הם מקבלים תזכורות על חטאם הגדול כלפי יוסף. עוצמת מערכת היחסים ביניהם, על רקע ייחוסם השונה, נבחנת שוב ושוב. כך קורה בעמדם מול יוסף, מול אביהם, מול שקי התבואה שלהם, ובעיקר בינם לבין עצמם. שוב ושוב מתרוצצות בראשם המחשבות אודות מה שעוללו ליוסף, העונש החמור שנגזר עליהם, המשפחה המפורקת והנזק הבלתי הפיך שגרמו לאביהם. רגשי חרטה עזים מפעמים בתוכם, והם עושים כל שביכולתם כדי לאחד את שארית המשפחה סביב אביהם הקשיש.
רק לאחר שכל השותפים עברו תהליך של חרטה מלאה, רק לאחר העונש הכבד שהושת עליהם, יש מקום לשיקומה המחודש של המשפחה. רק בפרשתנו אנו מתרגשים למקרא היחשפותו הדרמטית של יוסף לאחיו, בעת הבכי המרטיט של האחים עם היוודע האמת, בעת הגעת הבשורה ליעקב הזקן בכנען, כמו גם עת רדתו למצרים למפגש המרגש עם יוסף. הנה, לאחר כארבעים שנה, לאחר תלאות כה רבות, שבה המשפחה ומתאחדת. זכה יותר, בוגרת יותר, מאוחדת יותר וראויה להוות את הגרעין הבסיסי לצמיחתו של עם ישראל.
לא לחינם מעניק יוסף לבנימין מנה מועדפת. אותו יוסף, שנפגע כה קשות בשל ההעדפה של אביו כלפיו.
לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת: (בראשית מ"ה כב)
כעת, לאחר שהוא וכל אחיו למדו פרק יסודי בהלכות משפחה, הם מוכנים נפשית להכיל בתוכם אח זה שזוכה ליחס מועדף. כעת אין חשש שהם ישטמו את בנימין בליבם, שתתעורר בהם קנאה, תחרות וכוחניות. זהו תהליך של תשובה, חרטה והתגברות שעוברת כל המשפחה, איש איש בדרכו.
רבי משה בן מיימון [הרמב"ם] מסביר כי תשובה גמורה היא זו שמתגלה בנסיבות שיצרו את החטא:
"אי זו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כוח. כיצד? הרי שבא על אשה בעבירה, ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכוח גופו ובמדינה שעבר בה, ופירש ולא עבר - זהו בעל תשובה גמורה. הוא ששלמה אמר: 'וזכור את בוראיך בימי בחורותיך'. ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה, אף על פי שאינה תשובה מעולה - מועלת היא לו". (משנה תורה, הלכות תשובה פרק ב הלכה א).
רק מי שהתנסה בחוויה דומה, בסיטואציה דומה לזו בה נכשל בעברו, והוא עומד בניסיון זה, הינו בעל תשובה גמורה. על פי הגדרה מחמירה זו, האחים הם בעלי תשובה גמורים.
פעמים רבות נסיבות חיינו מזמנות לנו מגוון אירועים אשר אין לנו כל שליטה עליהם. אנו יכולים ללמוד מהם, להשתפר כתוצאה מהם, לנצל את האתגרים שהחיים מציבים לנו, לדעת כמו יוסף ואחיו, כי "לא אתם שלחתם אותי... כי אם האלוקים". משום כך, לנסות לקחת מהם את המיטב על מנת להיות בוגרים יותר, מעוצבים יותר וראויים יותר.
דוד אנסבכר חבר בית מדרש תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
