 |
 |
|
|
| כניסת השבת: כוכב נולד, גרסת השטריימל |
|
|
|
| בתיאטרון ירושלים נערך השבוע טקס בחירת "כוכב נולד" החרדי - עוד צעד מחוץ לגבולות המסגרת החרדית הקלאסית. וגם: המדריך המלא לעשר דרגות הרבנים - מהרב דרך הרב הגאון ועד רבנו הגדול מרן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האליטה של החרדים החדשים, עשתה השבוע עוד צעד בתהליך יציאתה אל מחוץ לגבולות החרדיות הקלאסית, כשהתכנסה בתיאטרון ירושלים לטקס בחירת "כוכב נולד" החרדי ואנשי השנה במוזיקה החסידית. הם הגיעו במיטב מחלצותיהם לאירוע חרדי ראשון מסוגו, שבו ישבו גברים ונשים בלא הפרדה. בשורה 23 ישבה קבוצת בחורים מישיבות ליטאיות נחשבות. רק פעם אחת הם הפריעו, כשאחד מהם פנה בקול רם לחברו בשורה 24 ודיווח לו "20 הפרש לוולנסיה, רבע שלישי".
עסקן חרדי, שעוסק באינטנסיביות בענייני הנוער החרדי, סירב להביע אכזבה מהעובדה שהשיחה בין השניים היוותה עדות לכך שבישיבתם "עטרת ישראל", שנחשבת למעוז של אוהדי בית"ר ירושלים יש גם אוהדים להפועל ירושלים בכדורסל, שהובסה באותם רגעים. גם לא מעצם העניין של בחורי הישיבה בכדורסל. "זה לא נורא", אמר והסביר כי כל עוד הם מציצים לעולם החילוני, וברור שהוא עולם חילוני, אז האסון הוא קטן. "האסון שלנו", הוסיף , "הוא ההשתתפות שלהם באירוע שנחשב חרדי-ושכל כולו חילוני".
בתיאטרון ירושלים הועלתה הצגה הזויה במיוחד: חרדים על הבמה ובקהל משחקים חילונים, והתקשורת החילונית מסקרת בהמוניה. "בואו נראה לכולם שגם אנחנו יכולים", הכריז המפיק דוד פדידה בפתיחת הערב. וכוכב הרדיו החרדי מנחם טוקר הוסיף: "חברים, מצלמים אותנו, מקליטים אותנו, תחייכו, תשירו, תמחאו כפיים".
וכך עלו אחד אחרי השני הזוכים בקטגוריות השונות: שיר השנה, זמר השנה, מלחין השנה, תגלית השנה, חזן השנה. כשהוזמנה הזוכה בתואר להקת השנה, להקת ויז'ניץ בת עשרת החברים, נרשם רגע מבוכה. רק אחד מבין חברי הלהקה עלה לבמה לבצע
שיר, ונראה מתאמץ מאוד שלא להביט בקהל. חבריו ללהקה, שהגיעו לאולם וראו את רמת העירוב בין נשים לגברים סירבו לעלות לבמה, לאחר שנדחו הרעיונות שיופיעו מאחורי מסך סגור או בחושך.
הזמרים הופיעו במקצועיות, שלושת המתמודדים על התואר "הזמר הבא - כוכב נולד החרדי" - ובמיוחד הזוכה משגיח הכשרות מאיר גלבר, דפקו הופעות משובחות. ילדי להקת "הקינדערלך" על ציציותיהם ביצעו בכישרון רב ריקוד שלא מלמדים בשום "חיידר", והחזן המשובח יצחק מאיר הלפגוט ביצע דווקא את "מעל פסגת הר הצופים".
גם שאר התנהלות הערב העידה כי המארגנים, ועימם חלק לא מבוטל מהקהל, צברו לא מעט שעות צפייה בערוץ 2. הסאונד היה איכותי, ובכל זאת שמעו את הזיוף. דווקא מוזיקאי לא חרדי, מרדכי סובול, המנהל המוזיקלי והמנצח של התזמורת הסימפונית יובל שמנגנת מוזיקה יהודית, שהוזמן להעניק את פרס חזן השנה, ניסה לכוון את הצליל. "המוזיקה החסידית, אם המייצג שלה הוא מה ששמענו כאן הערב, הלכה קצת רחוק מדי והיא רועה קצת בשדות זרים", אמר-נזף סובול וסיים בקריאה: "זמרים חסידים שובו הביתה". הקהל מחא לו כפיים בהתלהבות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ילדי להקת "הקינדערלך" מופיעים. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
 |
|
 |
|
יפי הרבנות והתואר
|
|
|
 |
|
|
|
תארי הרבנים החרדיים תמיד היו סוגיה מסובכת. מי זוכה לתואר רב? כנראה מי שלמד תורה קצת פחות מאשר לימודים לתואר שני באוניברסיטה, או שנבחר כחבר כנסת חרדי. היחידי שאיבד בכנסת את תואר הרב הוא חבר הכנסת הרב בני אלון מ"מולדת", שכיהן בתפקידים רבניים ועם כניסתו לתפקיד חבר כנסת התעקש שיפסיקו לקרוא לו הרב. מי זוכה לתואר "הרב הגאון"? ומי לתואר "הגאון הגדול רבי"? ומי זוכה לתואר הגדול מכולם "מרן"? מה התואר החדש שאפילו יותר גדול מ"מרן"? העסק מסובך, שפת הקודים הפנימית של תארי הרבנים היא בעלת משמעות עצומה. להלן, אחרי מעקב אינטנסיבי, חשיפה ראשונה של פענוח הצופן המלא של תארי הרבנים בביטאון הכי משמעותי בעניינים הללו, עיתון הציבור הליטאי "יתד נאמן".
הנה עשרת התארים, מהקטן אל הגדול:
ללא תואר - רבנים שהתארים ניטלו מהם במופגן, למשל ראש ישיבות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן, שלאחרונה, בעקבות מינויו לראש מערך הגיור, מכונה סתם "חיים דרוקמן". כך גם הרב הראשי הספרדי לשעבר הרב אליהו בקשי דורון, שבעקבות פולמוס השמיטה ועימותים אחרים כונה "אליהו בקשי דורון" ותו לא. שלא לדבר על מלכיאור - חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור.
1. ר' - תואר שבעצם כל יהודי חרדי יכול לקבל, כל עוד לא הרגיז אף אחד.
2. הר "ר - קצת יותר מכובד מסתם ר', אבל עדיין תואר המוענק ל"בעלי בתים", כינוים של אלה שעובדים לפרנסתם במקום ללמוד תורה או לפחות לעסוק בשליחות ציבורית עם משמעויות לעולם התורה ושעיסוקם בתורה הוא לא מי יודע מה.
3. הרב - עליית מדרגה, אבל עדיין תואר מינורי. יזכו בו למשל חברי הכנסת החרדים ומיני עסקנים חרדים מכובדים. לאותו תואר זוכה גם דמות חשובה, שעצם אזכור שמה ב"יתד נאמן" הוא אירוע חריג. כשאין ברירה, וצריך לדווח על ההצבעה בעניין תוכנית ההתנתקות ידווח אודותיה כך: "מנהיג ש"ס (ולא'המנהיג הרוחני' למשל) הרב עובדיה יוסף הורה לחברי הכנסת של ש"ס להצביע נגד". במדרגה הזו גם עדיין לא פשוט לזכות בתואר הסיומת השמור לרבנים חשובים יותר: שליט"א. זאת בניגוד לביטאון ש"ס "יום ליום" למשל, שם עשויים להעניק אותה לעתים גם ל"יו"ר ש"ס הרב אליהו ישי שליט"א.
4. הרה "ג (הרב הגאון) - רק מהרמה הזו התארים מתחילים להיות בעלי משמעות רבנית אמיתית. בכינוי הרה"ג יזכו למשל רבנים בישיבות לצעירים או דמויות כמו הרב מרדכי נויגרשל. בין אלו שיכולים רק לשאוף אליו הרבנים הראשיים לישראל, שבינתיים זוכים רק לתואר "הרה"ר (הרב הראשי) הרב", שזה כבר קידום לעומת הרב הראשי לשעבר הרב ישראל מאיר לאו, שהיו תקופות שבהן נאלץ להסתפק ב"הרה"ר" בלבד.
5. הרב הגאון - כאילו אותו דבר, אבל העובדה שראשי התיבות נפתחות נחשבת לקידום לא קטן. בתואר זה יזכו למשל רבני ערים כמו הרב יצחק פרץ מרעננה והרב שמחה קוק מרחובות.
6. הגאון רבי - עוד קפיצת מדרגה. תואר השמור לתלמידי חכמים, ראשי ישיבות, ראשי כוללים ופוסקים. תואר מקביל לו הוא הגה"צ (הגאון הצדיק) - תואר השמור למשגיחים בישיבות שעיקר עיסוקם בשיחות מוסריות. התוספת צדיק דווקא רומזת בעדינות שהצדיקות מגיעה על חשבון הדבר האמיתי: הגאונות בתורה. כמעט בהגדרה אפשר לקבוע שכל ישיבה שהרב העומד בראשה יזכה בתואר "הגאון רבי" המשגיח שלה יזכה בתואר "הגה"צ".
7 . הגאון הגדול רבי - תואר על. שמור ליחידי סגולה, בעיקר חברי מועצת גדולי התורה או גדולי תורה בודדים חשובים ומפורסמים במיוחד.
8. מרן - הגדול מכולם. בדרך כלל ילווה בתוארי כבוד נוספים. שמור אך ורק לרב אלישיב.
9. רבנו מרן - ב"יתד נאמן" התואר מרן אומנם שמור אך ורק לרב אלישיב, אבל לאחרונה דורך כוכבו של המנהיג הליטאי השני בחשיבותו, הרב אהרון לייב שטיינמן. ב"יתד" הוא זוכה לתואר העל "הגאון הגדול רבי" אבל בעיתונות החרדית העצמאית גם הוא מקבל את התואר "מרן". אולי בשביל למנוע אי הבנות, בשלושת השבועות האחרונים קיבל תוארו של האיש החזק ממילא בציבור החרדי - הרב אלישיב תוספת מבדלת וקוראי "יתד נאמן" נתקלים בתואר החדש "רבנו מרן הגרי"ש (הגאון רבי יוסף שלום) אלישיב שליט"א.
10. " רבנו הגדול מרן" - תוארו הבלעדי של מנהיג הציבור הליטאי הקודם "רבנו הגדול מרן הרב אלעזר שך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יציאת השבת
|
|
|
|
|
|
|
על שתי החתונות
בציבור החרדי היה סוג של הלם בעקבות אירוע "כוכב נולד החרדי". בערב עצמו התרוצצה בדיחה חרדית שנולדה בעקבות סוהא ערפאת: "נשים יהודיות לא נותנות לבעלים שלהן לחיות, נשים ערביות לא נותנות לבעלים שלהן למות".
אחד המתאוששים החרדים סיפק פרשנות מ"פרשת השבוע" על התרוצצות אחרת, זו של החרדים באירוע המעורב. "בדרך כלל המגידים והדרשנים היו מספרים את זה על'המזרוחניקים' (כינוי אנשי הציונות-הדתית על שם תנועתם הישנה, הפועל המזרחי והמזרחי), היום לצערנו זה יותר מתאים לחרדים החדשים", אמר ופירט: "כשרבקה אמנו היתה בהריון של התאומים יעקב ועשו, הפסוק אומר ש' התרוצצו הבנים בקרבה' ובגלל זה היא התפללה שייפסק לה ההריון. לפי רש"י כל פעם שהיא עברה ליד ישיבות ומקומות של תורה יעקב היה רץ ומפרכס לצאת, וכל פעם שעברה ליד מועדונים ותיאטראות ומקומות של עבודה זרה עשו היה משתולל ורוצה לצאת. אז לא היה אולטראסאונד, והיא לא ידעה שיש לה תאומים ורק הרגישה שכל הזמן העובר משתולל. אבל אז מה? ממה היא כל כך פחדה עד כדי כך שרצתה להפיל? היא פחדה שייצא לה בן'חרדי חדש' כזה, שקופץ גם על זה וגם על זה". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | כתב ופרשן "מעריב" לענייני חרדים וש"ס בפרט, ולענייני דתות בכלל. מחבר הספר "איש ההשקפה – האידיאולוגיה החרדית על פי הרב שך", שרואה אור בימים אלה. שירת בצנחנים, סא"ל במילואים. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
