 |
/images/archive/gallery/138/247.jpg איור של חייל דתי וטנק.איור: מנחם הלברשטט
 |
|
|
| המטרה חשובה - האמצעים לא פחות |
|
| דוד אנסבכר על פרשת השבוע ששמה דגש על הפרטים הקטנים בדרך למט |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דוד אנסבכר
26/8/2004 12:42 |
|
|
|
|
|
|
|
ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ: ויתד תהיה לך על אזנֶך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צֵאָתֶך: (דברים כ"ג יג-יד).
עת מלחמה, הכל מגויסים, יש לשמור על מורל גבוה, להיות עסוקים במטרות, להתרכז בכל תנועה חשודה, אין לעסוק בזוטות. קל וחומר בדברים העלולים להסיח את הדעת. בשעה הרת גורל שכזו, שומה על כל חייל ולוחם, מפקד וזוטר כאחד לכוון את מחשבותיהם ועיסוקם בדבר אחד – בניצחון ובהכרעה במערכה ובקרב.
דווקא על רקע זה מדגישה התורה את ההקפדה על טוהר המחנה. היא טורחת לעסוק ב"זוטות" שכאלה הנוגעות למיקום שירותי השדה ואופן השימוש בהם. הדגשה ועיסוק כה רציני וממוקד זה, בשני פסוקים הדומים בגדלם לפסוקים העוסקים בהלכות גדולות ומורכבות כהלכות שבת ואישות, יש בהם כדי ללמדנו על החשיבות הרבה שמייחסת התורה להקפדה על שמירת הצלם האנושי והצביון המוסרי הייחודי לצבא היהודי.
גם בעת קרב, שומה עלינו שלא להזניח את אופיינו, את מידותינו ואת אנושיותנו. חלילה לנו, אם כתוצאה מהשהיה הממושכת הרחק מאורח חיים תקין, מחיק משפחותינו, מתנאי מחיה וכלכלה נורמליים, בצל רשתות ההסוואה ולקול רעם התותחים נשכח את אמת המידה המוסרית המנחה אותנו בשגרת חיינו.
הקפדה נאותה על טוהר השפה, איכות הדיבור, מערכת היחסים הבין אישית, צניעות בסיסית בין המינים כמו גם על מוסריות כלפי אויבינו והקפדה על טוהר הנשק - כל אלה הם שיאפשרו בסופו של יום את המאזן החיובי ואת הניצחון המקווה. גם הצבאות הגדולים ביותר כמו הצבא הרומאי או חיילי האימפריה העותומנית הובסו בידי גורמים חלשים מהם כאשר אלה עלו עליהם ברמתם המוסרית. ריקבון פנימי, שחיתות, אגואיזם, כניעה ליצרים רגעיים ותאוות חולפות – כל אלה הם מתכון בטוח להפסד בשדה הקרב, שכן הם חותרים תחת הסדר והמשמעת שהם נשמת אפו של כל צבא, ומשכיחים מחייליו את המטרה לשמה הם נלחמים.
לא אחת קורה שהעיסוק ברעיונות גדולים, לעיתים גם שלא בהקשרים צבאיים, עלול לחפות על שימוש בטקטיקות נלוזות. יש והמטרה עלולה להכשיר אמצעים אלו ואחרים. כנגד כל אלה מעמידה התורה תמרור אזהרה גדול ערב הכניסה לארץ והקמת הממלכה הישראלית.
המדרשים והמפרשים השונים חזרו והדגישו את התופעה החוזרת בספר דברים: "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה". כאשר היחיד והחברה מציבים לעצמם רף ערכי ומוסרי גבוה, או אז כל מעשה ומעשה נמדד בסרגל איכותי, ומהכרעה להכרעה קיימת עליה עקבית ומתמדת בסולם המידות והערכים.
הזנחה של החלטה עקרונית שכזו, לצד ויתורים מתמידים על עקרונות בשל קשיים קיומיים, סופם גלישה מתמדת במדרון החלקלק, הן במישור הערכי והן במישור המעשי.
הקפדה על פרטים קטנים, שעלולים להיראות כחסרי משמעות, ואפילו אם עניינם הוא הדאגה לחדרי נוחיות ניאותים - סופה שתאפשר חבישת כתר טהרה ומלוכה בראש האומה.
דוד אנסבכר הוא חבר בית מדרש תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
