 |
/images/archive/gallery/144/534.jpg יונתן בשיא, ראש מנהלת ההתנתקות
צילום: יגאל לוי  |
|
|
|
|
| גזברות קיבוץ שדה אליהו תודיע לכל אחד מחברי הקיבוץ מהו חלקו בשכרו של יונתן בשיא, ראש מנהלת ההתנתקות וחבר הקיבוץ, שייכנס לקופת המשק. כך יוכלו המתנגדים להעסקתו שלא ליהנות מ"הכסף הטמא" |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
מנחם רהט
23/8/2004 16:33 |
|
|
|
|
|
|
|
גזברות קיבוץ שדה אליהו תודיע לכל אחד מחברי הקיבוץ מהו חלקו בשכרו של יונתן בשיא, ראש מנהלת ההתנתקות וחבר הקיבוץ, שייכנס לקופת המשק. כך יוכלו המתנגדים להעסקתו שלא ליהנות מ"הכסף הטמא".
יומון המפד"ל, "הצופה", מגלה הבוקר כי בתום חודש של ויכוחים מרים שכמעט הביאו לפילוג בשדה-אליהו, הוחלט באסיפת החברים שלא להחליט לגבי משכורתו של בשיא, ופירוש הדבר הוא שמשכורתו כראש סל"ע תיכנס לתקציב הקיבוץ. בקיבוץ סוערות הרוחות, וחברים רבים זועמים: "באופן מעשי, את חדר-האוכל שלנו נשפץ ונרחיב על חשבון חורבן יישובי גוש-קטיף".
ההצעה להקפיא את משכורתו של בשיא בקרן מיוחדת, עד שיוחלט מה ייעשה בו, לא הובאה להצבעה. כתב "הצופה", חגי הוברמן, מסביר כי תמיכת רבים מאנשי ה"ימין" בקיבוץ שלא להיגרר להחלטות קיצוניות, נבעה מהחשש מפני פילוג בקיבוץ, בנוסח הפילוגים הפוליטיים בתנועה הקיבוצית בשנות החמישים.
עם זאת, התקבלה ההצעה לפיה הנהלת החשבונות תודיע לכל חבר מה חלקו האישי במשכורתו של בשיא. היו שהודיעו כי יתרמו סכומים אלה חלקו לטובת המאבק כנגד ההתנתקות.
אסיפת הקיבוץ אימצה ברוב גדול, שכלל את המחנה ה"ימני" בקיבוץ, את הצעת הפשרה, וזה לשונה: מינויו של בשיא הוא מינוי אישי ולא מייצג את שדה-אליהו; האסיפה מצטערת ומוחה על הדרך שבה יהונתן בשיא החליט לקבל את התפקיד; האסיפה דוחה בכל תוקף את האיומים הבוטים שהגיעו מבחוץ ואת הדברים הקשים שנשמעו מבית נגד בשיא; האסיפה קוראת לפיוס וסליחה הדדית בין כל החברים, וקוראת לכבד את תקנון הקיבוץ.
הצעה אחרת, פרטית, שקראה לבשיא לוותר על התפקיד כדי לשמור על אחדות הקיבוץ, נפלה ברוב קולות.
בתוך כך כתב בשיא לחברי קיבוצו כי הוא ער לסערה שחולל ולעגמת הנפש שנגרמה לחבריו, עד כדי איום על רקמת החיים בקיבוץ. "אני מצטער על כך, כפי שכבר הסברתי. חלק מהטעות נבע מלוח זמנים שהוכתב על ידי משרד ראש הממשלה, וחלק נבע מהערכה לא נכונה שלי את עומק ההתנגדות שהמינוי יעורר בקרב חלק מהחברים. בעיקר מבקש אני להתנצל בפני קבוצת חברים מוותיקי הקבוצה, להם כולנו חבים כה הרבה, ואשר ביטאו בשיחת החברים את כאבם בצורה נוקבת, אך מאופקת".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
