 |
/images/archive/gallery/125/236.jpg דודי זילברשלג
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| לדודי זילברשלג נמאס מכך שכולם מתעסקים רק ביורו ובאוכל. זה הזמן לנושאים החברתיים |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דודי זילברשלג
21/6/2004 10:42 |
|
|
|
|
|
|
|
בשיח היהודי המצוי, נהגו להפטיר אחר שרירות ליבם של העשירים: "השבע אינו מבין ללבו של הרעב". אמירה זו ביטאה לא רק את הניכור של המצליחים מול השלומיאלים אלא, ובעיקר, את הדחייה ושאט הנפש של האמיד המבקש להיפטר מעולו של האביון.
הניכור, כמו הרצון להיפטר מעולם של אביונים, הוא חלק מטבע המין האנושי התר נואשות אחר סיבות להשתחרר מן המחויבות החברתית. "שיעזרו לעצמם תחילה", "שילכו לעבוד", "שישכילו ותהיה פרנסתם מצויה" , ועוד כהנה וכהנה.
בישראל של היום העמיקו הפערים לתחומים לא נודעו ובדרך לשחרור השבעים מעולם של הרעבים, כבר אין מדברים על הבנה לליבו של הרעב, אלא על הוקעתו ולא אגזים אם אקבע על שנאתו. על עיי החרבות של מדינת הרווחה הנופלת, צומחת משטמת אביונים איומה. רבבות עמלי כפיים עמוסי מלאכה ושעות עבודה, לא "גומרים" את החודש, עשרות אלפי משפחות בישראל שראשיהן מצולקים בגוף ובנפש, שיכולתם התפוקתית מוגבלת, מצויים במעגל המצוקה.
קשישים רבים הגיעו לפת לחם, באין בטחון סוציאלי ראוי, כמו עולים רבים מחבר העמים, שהגיעו בגלי העלייה האחרונים. ועדיין לא מנינו את הלוקים בשכלם או בגופם, שאין לאל ידם להתפרנס כדי מחיתם. מאות מפוטרי התעשיה המתפוררת או נדחי ההייטק.
תרבות ההישגיות המערבית, בה כל אדם אדון לגורלו, מניחה כי כל הצלחה נגזרת ממוטיבציות אישיות וכל כשלון מאזלת יד. ואין שום גורם אחר הנותן לך כוח לעשות חיל. הנורא מכל שאין מדובר כאן רק במערכת ערכית של אמונות ודעות, אלא בתופעה מסוכנת של שנאת החלש ובוז לכל מי שההצלחה לא האירה לו פנים, הסכנה הרובצת לפתחנו גדולה שבעתיים מקריסתה של מדינת הרווחה, כי השנאה המחלחלת תשיג שנאה הדדית של שכבות המצוקה כלפי העשירים והמצליחים והתפרצות עקב כך מי ישורנה, זהו אולי האיום הממשי ביותר על החברה הישראלית.
הדוגמאות להיעדר משקל ראוי לנושא החברתי מצויות בכל אורחות חיינו הציבוריים בישראל, אך מאחר והזירה בה יראו דברים אלו אור, היא באינטרנט, אתייחס לאבסורד השולט בזירה זו. בכל אתרי החדשות ברשת שולטים כמובן בגדול הענפים ביטחוני, כלכלי, פוליטי, אחריהם תרבות, ספורט, אוכל, רכב, ושפע אין סופי של נושאי שוליים החל בטכנולוגיה וכלה באסטרולוגיה.
הנושא החברתי לא רק שהוא נעדר מן התוכן, אין לו אפילו מסגרת מוגדרת משלו אין לו ענף, והוא לא הצליח לבנות לעצמו אישיות עצמאית. אין זאת כי אם מציאות שהרשת היא סביבה של שבעים שאין להם ולא כלום עם הרעבים, לא עניין, לא שיח ובוודאי שלא מקום בלב.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
