 |
הקרע שנקרע השבוע בלב הציונות הדתית על רקע המאבק על ארץ ישראל אינו סוף הדרך. הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, הציב על הכוונת את הכוכב הגדול מבין הרבנים הצעירים של הציונות הדתית, הרב יובל שרלו. עמדותיו הייחודיות של שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה ומראשי רבני צהר, בעניין החיוב שבחברה מעורבת, ותשובותיו המפורטות והמבינות בענייני צניעות לשואלים הדתיים הצעירים מעוררות עליו את זעמם של רבנים לא מעטים. שניים מהם בחרו להתלונן בפני הרב שפירא ואף זכו לתשובה שלא נועדה לפרסום, כך שאין לראות בה עדיין הכרזת מלחמה. מקסימום איתות. המכתב, שנכתב לפני מספר חודשים, נפתח במלים "לכבוד הרב ק.ש והרב ק.ש" ובין היתר נכתב בו: "בשעתו חשבתי כי אין לנו להתייחס לאלה ושכמותם, בעלי דרגה נמוכה בתורה ובחכמה, אולם רואה אני כי שתיקתנו מתפרשת שלא כשורה ועל כן הכרחתי את עצמי לענות על שאלתכם".
הרב שפירא תוקף את "אותם אלה הכותבים על ישיבות שהם מוסד לא נורמלי, רחמנא ליצלן וחס וחלילה, אלו המנצלים כל בימה ועיתון לדבר נגד רבנים ודעותיהם , להטיל דופי בקדשים ובמסורת חכמים, לדבר על הלכות נבואיות או התאבנות ההלכה, אלו המלעיטים את הנוער בדעות זרות בהלכות נבובות ובענייני צניעות בפרט". הרב שרלו אמר בתגובה: "אני מצטער על מכתבו של ר' אברום, לא רק שאין לי רצון לקרע, אלא אני מאד מחפש את הדרך להיות קשור בו". הרב שרלו התייחס גם לביקורת נגד דבריו, כי "הישיבות הן מוסדות לא נורמאליים". "ניתנה פרשנות מוטעית לדברי", אומר הרב שרלו, "גם ר' אברום מסכים שישיבה זה עולם אחר, אינטנסיבי, שמצריך חוסן נפשי ויכולת למאמץ אינטלקטואלי ולהתמודדות עם דף הגמרא. מבחינה זו הישיבה היא מקום לא נורמאלי. אבל אני חושב שצריך להיות בו וזה מה שאני עושה כל חיי".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
לא רשות הרבים ולא רשות היחיד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
נוסח המכתב: לכבוד הרב ק.ש והרב ק.ש. שלום וברכה. קיבלתי מכתבכם, ונצטערתי על כך, ששאלות אלו נהפכו לאלות המצריכות לדעתכם תשובה עליהן. באשר כל מי שגדל בין ברכי התלמידי חכמים וכל תופשי התורה היו יודעים לחשוב עליהן, אולי עצם הצורך לשאול שאלות אלו, מעידות על ההשקפות הנבובות שמנסות לחדור לתוך המחנה פנימה. פשוט וברור כי כל מי שאינו בר סמכא, ואינו יונק את כל הגיונותיו ותורותיו מהתורה שבכתב ומתורה שבע"פ, ובפרט, מי שלא שימש כראוי תלמידי חכמים, והמפקפק על המסורת שבידנו בכל הקשור להשקפת התורה על ענייני הפרט וענייני הכלל, ועל הדרכת הציבור, הריהו מאותם שעליהם זעקו בעבר על סכנת "הרבעלך" המתיימרים לקפוץ להורות ולהדריך, את היחיד וכלל ישראל מבלי שהגיעו להוראה באלו העניינים מבלי עמלה וגדלות של תורה. בשעתו חשבתי כי אין לנו להתייחס לאלו ושכמותם, בעלי דרגה נמוכה בתורה ובחוכמה, אולם אני רואה כי שתיקתנו מתפרשת שלא כשורה, ועל כן הכרחתי את עצמי לענות על שאלתכם. וברור ופשוט כפי שציינתי לעיל, כי אותם אלה הכותבים על ישיבות שהם מוסד לא נורמלי, ר"ל וח"ו, אלו המנצלים כל בימה ועיתון לדבר נגד רבנים ודעותיהם, להטיל דופי בקדשים ובמסורת החכמים, לדבר על הלכות נבואיות או התאבנות ההלכה, אלו המלעיטים את הנוער בדעות זרות בהלכות נבובות ובענייני צניעות בפרט, בשאלות שנשאלו ובשאלות שלא נשאלו. וכי על פי אלו נגדל את בנינו ובנותינו? ותמיהני מאוד על כמה רבנים צעירים המצטרפים ליוזמות המוצגות כביכול לטובת הציבור, הלזה "תורת ארץ ישראל" ייקרא? הרי אפילו ריח של תורה אין כאן. (ואין כאן מקום לפרט את ההלכות המוזכרות שיצאו מתחת ידו, ואין בהן לא גדרי רשות הרבים ולא גדרי רשות היחיד ("רשות הרבים" ו"רשות היחיד" - שמות שניים מספריו של הרב שרלו. NRG מעריב), אלא מקום פטור בלבד). ...תפקידנו בתקופה זו, לחנך ולקרב את בני הנוער ללמוד מנופת תורת הקודש בישיבות ואך ורק בישיבות, להדירכם בגרכי נעם, בחיבה ובאהבה, לראות כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו, מתוך צניעות ןמתוך קדושה, וככל שנרבה אורה של תורה, יבקע כשחר אורנו.
|  |  |  |  | |
|