 |
לכל אדם בעולם, ישנו הדירוג הסודי והפנטזי שלו, בנושאים מצוי בהם. ובכן, תסלחו לי, אבל גם לי יש. מדובר בדירוג השירים החסידיים הגדולים בכל הזמנים.
האמת שזהו מן הסתם חלומו של כל חובש כיפה מתחיל, אבל אני היחיד שיכול גם לכתוב זאת, עם פוטנציאל קוראים
סביר. אז לכל אלה שכתבו זאת בעברם, והיו משום מה בטוחים שמישהו ירצה לפרסם את זה פעם, לכו על משהוא אחר. דירוג התפילה הכי מעניינת למשל. החיים לא תמיד קלים. יומרנות הדירוג מתבססת על הצלחה מעשית ונצחיות. לא על טעם אישי. קבלו: 1. משיח, מרדכי בן דוד. ללא ספק השיר בעל ההכרה הגלובלית הגדולה ביותר אי פעם. כנסים של הרבי, יד אליהו, בלומפילד, חתונות, הפגנות, כיכר רבין, פארק הירקון, פיני גרשון, דרק שארפ. השילוב המנצח בין מילה בומבסטית ולחן קלאסי. אב הטיפוס של הז'אנר. שאיפת כל מלחין. 2. רחם, יעקב שוואקי. עוד לא נברא תזמון יותר מושלם להפקת שיר. בעיצומם של ה"פיגועים", מה שנקרא, יצא שיר נפלא זה, שלחנו המינורי והנוגה כבש ללא התנגדות ממשית את לבבות העם. הייתי כותב גם כאן שזהו שילוב מנצח בין מילה חזקה לבין לחן פשוט וגאוני, אבל אמנע מכך. הזניק את שוואקי מאלמוניות לצד השני. 3. תניא, אברהם פריד. ההצלחה הראשונה של הקראת סוגית גמרא שלמה בתוך שיר. אנשים היו בהלם מכמות המילים. יותר מפסוק אחד בשיר?! האורים והתומים של החזנות המודרנית. כל חזן מתחיל שמגיע לחתונה, חוטף תוך כדי איומי אקדח את המיקרופון מהזמר, ואחרי ההופעה של חברי החתן ( יש לי רעיון! ריקוד שעבדתם עליו בפנימיות אחרי סדר ערב), מכריח את קהל השומעים להבין שהוא תמיד יישאר בבית הכנסת השכונתי. בכל מקרה, שיר נפלא, סוחף ומקומו ברשימה ראוי. 4. שמחם, מרדכי בן דוד. המילה "אייטיז" מוכרת לכם? מלהיטי החתונות הראשונים. להרבה זוגות, זהו הדבר הראשון ששמעו אחרי החדר יחוד. מכנס בתוכו כמעט את כל מבני הלחן החסידיים לדורותיו. פסוק אחד, זוכרים? 5. שירו למלך, יידל ורדיגר. אנחנו עוסקים במוזיקה. לא אסביר יותר. הקצב הסווינגי שאפיין את השיר, הוא הוא שהביאוהו לגדולה. מראשוני המשתמשים בפורמט של משיכת השיר באקורדים מינוריים, ואז להפתיע עם אקורד הטוניקה המז'ורית שפותח את כל השיר ומרווה את השומעים. הנוסחה הבטוחה להצלחת שיר. קצת מונחים מוזיקליים לא הזיקו לכם, נכון? 6. הגיע זמן הגאולה, אהרון רזאל. הצבר היחיד ברשימה. הלהיט שחשף אותו גם לאחינו החילונים תוך ניסיון כיבוש מצעד גל"צ. מספרים שהוא עוד נשמע מזומזם לעיתים בסמטאות שינקין. מילים מקוריות, זן שנחשב אז נדיר. אגב, אם אתם קוראים שורות אלו, אז כנראה שגאולה – טרם. 7. הבן יקיר לי, משפחת מלבסקי. שיר הדגל של החזנות הקלאסית. הולחן על ידי שמואל מלבסקי שנמנה עם משפחת החזנים המפורסמת. השיר זכה לעשרות קאוורים (גרסאות כיסוי בלעז) החל מלהקת הנח"ל, המשך ביהורם גאון וכלה בששי קשת הזכור לטוב מ"שלוש ארבע חמש וחצי". אלפי מתפללים עודם מתענגים עליו (על השיר, לא על ששי קשת) כל שנה בראש השנה.
8. מאמינים בני מאמינים, מרדכי בן דוד. הלהיט ההיסטרי של M.B.D , השני שלו ברשימה יוקרתית זו, בשיר שדחף למעלה את הסלוגן המוכר גם כך. השיר עבר כל כך מהר מהדיסק לחתונות, שיש שמשוכנעים שבן דוד העתיקו מרחבת הריקודים. מה שאי אפשר יהיה לשכנעם, זה להפסיק לשיר אותו. בלתי אפשרי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אברהם פריד. "אמר רבי ישמעאל". צילום: ארכיון מעריב.
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מקימי מקימי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
9. יחד יחד, שלמה קרליבך. הגיע הזמן, באמת, קרליבך. ר' שלמה, במהלך שעוד לא הוסבר, הצליח לברוא שיר שלם שהבית בו מבוסס על מילה אחת. לגבי הלחן? קרליבך זה קרליבך. יותר משלושה אקורדים – ואתה פסול. זוהי תמצית גאוניותו. חתונה שאין בה יחד יחד – מיד הולכים לבדוק אם יש חום לסאונדמן. השיר תפס כמו שקרליבך עצמו לא האמין שיתפוס. לדאבונו, זה קרה מיד אחרי מותו. או שלא לדאבונו. 10. אדון עולם, צמד רעים. השיר ששם את הצמד על המפית. בזכותו אני יכול להשוויץ לחבריי בתפילה, שאני יודעו בעל פה. על זה שאני בולע את הלשון מרוב מהירות בפזמון, נדבר בפעם אחרת. עוד אחד מלחניו הקסומים של עוזי חיטמן שלבטח יושב עכשיו בביתו ומתענג עליו. האגדה מספרת שהוא כתב אותו בין הקלטה להקלטה של "פרפר נחמד". אני באמת קצת מתגעגע לשבי.
חמשת הפספוסים או "איך כמעט נכנסנו למצעד של דויטש": 1. אדרבה, אברהם פריד. מצטער. החיים קשים. במיוחד כשאתה מאד דומה ל"תניא". 2. שטר התנאים, אברהם פריד. אישית? מקום ראשון. שיר מדהים עם מילים מרגשות. אזורית- לא עמד בכל הפרמטרים של המושג "להיט". 3. מקימי, שלמה קרליבך. היה זה יום חשוך. ר' שלמה חיפש שיר עם יותר ממילה אחת. השאר כתוב בדברי ההיסטוריה, או יותר נכון במדור "5 פספוסים" של כתב ב-NRG מעריב. 4. יהודים הם בני מלכים, חיים בנט. למי לא דגדג עכשיו באזור המעיים? (אין צורך לענות, אגב). 5. ונתנה תוקף, חנוך אלבלק. לו רק היה מלחין יאיר רוזנבלום את השיר באותם רגעים נוראיים של ר' אמנון ממגנצא, הכול היה נראה אחרת. או לפחות הרוב.
פינת הביזאר החביב: 1. הבה נגילה, עממי. אם תרצו: פינת הסוכנות. עוד לא נולד הרוסי שלא מכיר את השיר. הם נולדים עם זה בילט אין. להיט מטורף בגלות. 2. כל העולם כולו, ר' נחמן מברסלב. המנון החסידות. התקפי הלב שנגרמו לי בילדותי (מטפורית. נא לא לדרוש בשלומי) עת צרחו חברי לגן בפתאומיות את המילים "והעיקר לא לפחד כלל"- אחרי פתיחה מאד נעימה לשיר- עזרו לי להבין, שלא צריך בהכרח ללמוד גמרא בכדי להבין את המושג "תרתי דסתרי".
|  |  |  |  | |
|