 |
 |
|
|
|
|
| הרבה לפני שנולד ארגון קק"ל הבטיחו במשנה את הקרן הקיימת לעולם הבא. איפה נולד הביטוי? |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
ארי גייגר
28/5/2004 13:00 |
|
|
|
|
|
|
|
הותיקים שבינינו עוד זוכרים את הקופסה הכחולה שהיתה מוצבת בכיתה. בשביל הצעירים יותר "הקרן הקיימת" מתקשרת יותר עם הצבע הירוק, טיולים חווייתיים בארץ ותערוכות ברידינג. מסתבר, שעוד הרבה לפני שהרצל עמד על המרפסת בבאזל כבר שיננו ילדים יהודיים את הביטוי הזה מדי בוקר.
בתוך הברכות שמופיעות בתחילת סידור התפילה, ברכות אותן אומרים לפני תפילת שחרית, מופיעה המשנה הראשונה ממסכת פאה. שתי קבוצות של מצוות מונה המשנה. בקבוצה הראשונה מצוות "שאין להן שיעור", דהיינו שלא נקבעה להן מידה (מינימלית או מקסימלית), וביניהן גמילות חסדים ולימוד תורה. בקבוצה השניה – "דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא". לתשומת לבם של המומחים להשקעות: בלשון חז"ל "קרן" זו הקרן – סכום ההשקעה ההתחלתי, ואילו "פירות" הם הריבית על ההשקעה. מסתבר שישנן מצוות שאדם מרויח מעשייתן, ובנוסף גם משלמים לו שכר בעולם הבא (מה זה בדיוק? זה כבר שייך לפינת המושגים). לדוגמה: כיבוד הורים, גמילות חסדים, השכנת שלום בין אנשים. בכל אלה, זה שעושה אותן הרויח מעשה טוב – זו בעצם הקרן, המטרה העיקרית של המעשה. במקביל, הטובה שעושה האדם חוזרת אליו בגדול מאלה שאיתם הוא גמל טובה – אלה "הפירות", הבונוס על ההשקעה.
השם "הקרן הקיימת לישראל" הוא בעצם פרפראזה על הביטוי של המשנה. המייסדים רצו שלעם היהודי תהיה קרן לגאולת קרקעות – קרן "קיימת", כלומר קבועה, יציבה וחזקה.
-"תגיד, אתה חבר בקרן הקיימת?"
-"לא, אני הולך על משהו נושא ריבית".
ארי גייגר חבר בארגון תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
