ראשי > חדשות > חגי סגל





רבותי ההיסטוריה חוזרת
לפני עשר שנים יצא צה"ל מעזה, ובמאי 2004 נשמעות שוב אותן זמירות. מי שהוציאו אותנו מעזה בהבטחות שווא, מנסים להתנער מאחריותם. ההבטחות חוזרות על עצמן
מאי94', החודש לפני עשור, דמה מאוד למאי 2004. המדד עלה באחוז ומשהו, דוח מבקר המדינה הכיל ביקורת קטלנית על משרד השיכון,חיילים ואזרחים נהרגו בפיגועים ורצועת עזה כיכבה בחדשות.צה"ל יצא ממנה.כן,יצא ממנה.מי שלא מאמין, מי ששכח, מי שנפל קורבן למכחישי ההיסטוריה והגיאוגרפיה, מוזמן לעיין בפרוטוקולים של אותו מאי ולזכות בתובנה חיונית על אירועי מאי השתא. ב-11 בחודש , בדיוק 10 שנים לפני אסון הנגמ"ש בשכונת זייתון,הכריז ראש הממשלה,יצחק רבין: "אני רואה בסיפוק רב את יציאת חיילי צה"ל מחוצות עזה, ג'בליה, שאטי, מחנות הפליטים נוסיראת ובוריג', דיר אל-בלח, חאן-יונס, רפיח. אין להם מה לעשות שם" (מתוך דברי הכנסת). מאז הושמעו דברים אלה לא שבו חיילינו לשהיית קבע בעזה, ולכן לא ברור איך אפשר להוציא אותם שוב ממנה. אמנם יש להם הרבה מה לעשות שם, אבל זה לא קשור בהכרח לגוש קטיף. מה הקשר בין ציר פילדלפי לנווה-דקלים? "נאמר שלום לעזה", הכריז שמעון פרס בהפגנת השמאל במוצ"ש, ושכח שהוא כבר אמר לה שלום לפני עשרה אביבים: "העם נושם לרווחה כשהוא רואה את חיילי צה"ל מפנים את רצועת עזה, ששוב לא יצטרכו להתעמת עם ילדים פלשתינים" (דברי הכנסת, 11.5.94). כמו השבוע, גם אז הוא הסתמך על סקרים, במסגרת השתלחותו במתנגדיו: "84 אחוז מבני העם הישראלי תומכים בהסכם הזה, אתם מיעוט מבוטל". מבחינה סטטיסטית גרידא הוא צדק אז פי כמה מאשר היום, אבל זה רק מוכיח שרוב מוחץ בסקרים אינו ערובה לצדקת הדרך. לפעמים הוא תוצאה של שטיפת מוח תקשורתית. האזרחים הרבים, שתומכים היום בעקירת גוש קטיף, שנוטים להתבלבל בין יציאת עזה ליציאת כפר-דרום, האמינו לשמעון פרס גם במאי94', כשהוא תיאר את הנסיגה ההיא כ"תוכנית חכמה, אחראית, היסטורית ומוסרית". באותו נאום הדגיש פרס שעם נסיגת כוחותינו מעזה ובנותיה מגיע לקיצו עול השליטה על המוני הפלשתינים. בדבריו לא היתה אף בדל טענה, כאילו המשך קיומו של גוש קטיף ינציח את הבעיה הדמוגרפית בעזה. "אנחנו לא פוגעים בשום מתנחל", הבטיח נאמנה לחברי הכנסת. אנשי הליכוד שביניהם גיחכו בקול, אבל היום חלקם נותנים יד לאשליה, שעקירת גוש קטיף תפתור את בעיית הריבוי הטבעי בעזה או בעיות עזתיות אחרות. "חברי הכנסת", התרונן משתתף אחר באותו דיון פרלמנטרי, אפרים סנה, "הלילה פינה צה"ל את דיר אל-בלח, חיילינו אינם שם עוד, והשמים לא נפלו". כעבור ימים אחדים פינה צה"ל גם את ג' בליה והעיתונים מלאו תצלומי פינוי, שהבהירו לציבור כי תם הפרק העזתי בתולדות ישראל. בכל גלי האתר התנגן שירו של ישי לוי, הלהיט הגדול של מאי94': " שלום, שלום לך עזה/ אנחנו נפרדים/ אשב לי על הפלאזה/ אשכח מהמדים". במאי 2004 יש להיטים אחרים, אבל אותן זמירות בדיוק. האנשים שהוציאו אותנו מעזה בהבטחות שווא, מנסים להתנער מאחריותם לאסון ההוא באמצעות הפיכת תושבי גוש קטיף לשעיר לעזאזל, שעיר לעזה.
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


תושב עפרה מאז ולתמיד, מנהל מחלקת החדשות בערוץ 7, עורך "נקודה" לשעבר, מחבר הספר "אחים יקרים" על המחתרת היהודית וספרים נוספים על המתנחלים ועל מאבקיהם הבלתי פוסקים
  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך