 |
/images/archive/gallery/206/879.jpg ג'נה ג'יימסון.
צילום: קיי-אר-טי  |
|
|
קבלו סקירה מלהיטה במיוחד של הנעשה בעולם הפורנו המקוון - מבלוגים דרך אתרי שיתוף תמונות ועד ל-RSS. במילים אחרות, כך תבחינו בין פורנו רשת איכותי לבין טראש שלא שווה התייחסות |
|
|
 | דפדף בהרשת |  |
|
אופיר הכטר ואודי סייס, און ליין 4/11/2007 11:23 |
|
|
|
|
 |
יש הרבה מין ברשת. אבל רובו גרוע, משמש כפתיון למאורות של מנדבושקעס ממוחשבים, או שפשוט ראיתם אותו לפני שנתיים.
אז איך מוצאים פורנו משובח? שיטה אחת היא לשלם לאתרים מובילים. שיטה אחרת היא לחפש הרבה, ולהשחית שעות יקרות, וכנראה שגם את המחשב שלכם.
 |
פורנוגיקיה |
מה אתם מעדיפים: להצטופף עם גיקים מזדנבים ב-CES ומקוורלד, או למשש גאדגטים עם כוכבי פורנו ב-Adult Entertainment Expo? תיארנו לעצמנו |
לסיפור המלא |
  |
|
|  |
אבל יש דרך שלישית. בספר "חוכמת ההמונים" כותב ג'יימס סורוביצקי: "אם המוני אנשים שאינם תלויים זה בזה עובדים בנפרד על אותה הבעיה, ללא יד מכוונת, הפתרון הקולקטיבי שלהם יהיה טוב יותר מכל פתרון אחר. תראו את לינוקס". שלא לומר, תראו את כוכבת הפורנו ג'נה ג'יימסון.
חוכמת ההמונים של סורוביצקי התגשמה בווב 2.0: מבול אתרים חיים, מעניינים ועשירים, אף שכולם נכתבים ונערכים על ידי המוני גולשים. יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, מאות הרשתות החברתיות ואינספור הבלוגים מייצגים את הזרם הזה. והחוק הידוע, "אם אתה יכול לדמיין את זה, יש לזה גרסת פורנו" תקף גם כאן, באתרי פורנו שנראים כמו בדיחה על חשבון ויקיפדיה, פליקר ויוטיוב, אבל למעשה פועלים בדיוק כמוהם, ושונים מהם רק בהצהרת הכוונות ובתנאי השימוש.
הפורנו השיתופי הזה הוא בעיקר גימיק, כמובן. אנחנו לא נכנסים לאתרי סקס כדי להתעדכן במה שקורה אצל החברים. אבל כמו הווב 2.0, גם הוא משנה את "חוויית הגלישה". הוא מביא אליכם את התוכן מפולח, כמו שאומרים, ושיתופי, כמו שאומרים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
לובה, גרסת ה-2.0. צילום: האתר הרשמי
| /images/archive/gallery/809/250.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מציצים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחת מגרסאות הפורנו של אתר שיתוף התמונות
פליקר נקראת "פרויקט מציצן" (Project Voyeur). כמו מקור ההשראה, המשתמשים מעלים לאתר הזה תמונות ומדרגים תמונות של אחרים. אבל אם בפליקר יש לסמן מראש תמונות שעלולות להטריד משתמשים, אל תאומו הגס מקובל להעלות רק תמונות כאלה.
אתר החדשות שמייצג את תפיסת הווב 2.0 הוא digg, אתר חברתי שבו כל משתמש יכול להמליץ ולדרג חדשות מבלוגים, מאתרי חדשות רשמיים ובעצם מכל מקום – חוץ מאתרי פורנו. אחרי הכל, דיג הוא אתר מהוגן. אבל יש מי שמהוגנות היא לא העסק שלהם, ועושים את מה שדיג עושה, רק בגרסה המלוכלכת.
באתר Splutr.com, המתגאה בתואר "הדיג הפורנוגרפי", הגולשים מפרסמים לינקים לגלריות חינמיות של תמונות עירום, ומסמנים "אהבתי" על לינקים שאחרים פרסמו. העמוד הראשי של האתר כולל את הלינקים האהובים ביותר, שמתאימים לבילוי אישי של מי שהטעם שלו הוא בעיקר מיינסטרימי.
אתר שמספק סחורה דומה מכונה "פורנו חברתי" (socialporn), וייחודו בכך שהוא מחלק את הלינקים שבו לקטגוריות כמו "חובבים" ו"מפורסמים".
עוד טכנולוגיה שמזוהה עם המהפכה שעובדת על הרשת בשנתיים האחרונות היא הרסס (RSS). הרעיון העומד מאחוריה: במקום לגלוש שוב ושוב לאותם אתרים ובלוגים, תנו להם להגיע אליכם ובאופן היעיל ביותר האפשרי.
תוכנות ושירותי רסס נראים קצת כמו תוכנת אימייל – הם מרכזים את הכותרות של כל הכתבות החדשות באתרים שבחרתם מראש, ומאפשרים לכם לדפדף בהם כאילו היו כולם באתר אחד.
טכנולוגיית הרסס נחשבת שימושית במיוחד למי שחשוב לו להתעדכן כל הזמן בחדשות ובבלוגים. מי שכל אלה לא מעניינים אותו, יכול להתנסות באתר RSSXXX, שמוקדש לרשימת מבזקים עדכניים מהרשת על בלונדיניות עירומות ותלמידות תיכון שובבות (וגם כבאים חתיכים, כמובן). זרם הכותרות ניתן גם להצגה בקוראי רסס ייעודיים, לצד העדכונים שאתם מקבלים מאתרים לגיטימיים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
קבלו אותה ברסס. צילום: ארכיון
| /images/archive/gallery/840/688.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מייספייס לאיברים, וויקיפדיה לתנוחות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כל החברים שלכם מזמינים אתכם להצטרף לרשת החברתית פייסבוק, אבל כל האנשים ברשת הזו לבושים, וכשמישהו מתפשט, כל החברים שלו מקבלים על זה הודעה. מה הפתרון?
ייתכן שאתם צריכים רשת חברתית שמיועדת לסוטים כמוכם, כמו למשל AdultSpace, אתר שכפי ששמו מרמז, מחקה את הרשת החברתית של אתמול, מייספייס.
בדומה למייספייס, גם האתר הזה נוצץ, מבולגן ומכוער. אבל פה הטיזינג המרומז של בנות 16 מתחלף בחשיפה עצמית בוטה של בוגרים, שגם מדרגים זה את זה, בדומה לדירוגים ברשתות חברתיות אחרות, אבל על סמך קריטריונים של נועזות. חדרי הצ ?אט באתר מיועדים לשיחות אירוטיות, מה שממילא קורה ברוב חדרי הצ'ט באינטרנט.
וויקיפדיה היא דוגמה קלאסית לאתר המבוסס על חוכמת ההמונים, אבל נשלט על ידי אנשים מוכי רצינות שלא נותנים לתועבה חופש ביטוי. לכן הקימה התועבה את וויקי-עבור-פורנו (Wiki for Porn), שעורכיו הרבים לא עוסקים בשאלות כמו איזה רובוטריק נוצר באיזו שנה או מתי נולד האפיפיור פיוס ה-12, אלא באיך נראית שפיכה נשית ומה זה פיגגיניג. אתר ויקי נוסף הוא וויקי-אחרי-החשיכה (WikiAfterDark
) המוקדש למדריכי עשה זאת בעצמך, שעוסקים בתנוחת היודה ומסבירים מהו בדיוק הקוק בלוק.
אין ספק שאחד מאבותיו המכוננים של הווב 2.0 הוא אתרי ה"חם או סתם" למיניהם, שהיו הצעקה האחרונה לפני ארבע שנים. היום איש לא חושב שזה מגניב לדרג תמונות של בחורות לבושות, אבל כשמדובר בתמונות של בחורות שאינן לבושות, הרעיון עדיין חי ובועט.
בין מבול אתרי "דרג את התחת שלי" ו"דרג את הגוף החם והעירום שלי", "מלחמת הציצים" (TittyWar) הוא המצליח ביותר, ובעל מקדם ההיפנוזה הגבוה ביותר – אפשר לשבת מולו שעות בלי להרגיש איך החיים חולפים על פניכם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
תנו לחיים לחלוף על פניכם. צילום: Vidrio, cc-by-sa
| /images/archive/gallery/796/367.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
ובישראל? קפה דה מרקר, אלא מה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
וחוכמה המונית ישראלית יש? אתרים שתוכנם נוצר על ידי המשתמשים אינם תחום חזק ברשת הישראלית.
בישראל, אתרי תוכן, לרבות אתרי סקס, נכתבים על ידי עובדים בתשלום, ואת תוכן הגולשים נהוג לחפש באתרי הווב 2.0 העולמיים. יוצאי דופן הם אתרי הבלוגים, והרשתות החברתיות הישראליות כגון דה מרקר קפה, אבל יש הטוענים שאלו פורנוגרפיים ממילא.
חיפוש מעמיק יוביל אתכם לאתר פורנו-גולשים ישראלי אחד בשם עדשה, הדוחק בגולשים להעלות תמונות אישיות ולחשוף אותן לעיני הציבור. לא מבריק, אבל שלנו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
קרולין הת'ר. צילום: האתר הרשמי
| /images/archive/gallery/814/028.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
עתיד הפורנו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בעיה מעולם הווב 2.0 שרודפת גם את אתרי הפורנו השיתופיים היא בעיית זכויות היוצרים. רבים מהתכנים המועלים באתרי הווידיאו פורנוטיוב (PornoTube.com) ויופורן (YouPorn.com), הנחשבים למובילים בתחומם, מועתקים מאתרי פורנו בתשלום. ומצבם של האתרים האלה טוב יותר ממצבה של האחות הגדולה, יוטיוב, שהיתה מוקד למבול של תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים, ושהחלה לאחרונה במלחמה למיגור התוכן המוגן שמועלה אליה ללא רשות.
האם גל אתרי הפורנו 2.0 הם לא יותר מבדיחה, או שמא מדובר באמת בדור הבא של הפורנוגרפיה? מי שמכיר את ההיסטוריה של הרשת יודע את התשובה: במקרים רבים, הפורנו היה שם קודם, מגלה את הטכנולוגיה שמתאימה לצרכיו ויוצר טכנולוגיות חדשות, שאחר כך ישמשו גם למטרות לבושות יותר.למעשה, גם הווב 2.0 החל שנים לפני ששמו הומצא – באתרי פורנו.
פורנו חובבים, אותו ז'אנר של תמונות וסרטים שמציגים אנשים פשוטים עושים את זה בבית, היה ברשת הרבה לפני שעשה קאמבק כחיקוי למייספייס וליוטיוב. כמו יותר מדי דברים אחרים, הפורנו הוא אב גם לתוכן הגולשים.
למעשה, הוא-הוא תוכן הגולשים האמיתי, במלוא מובן המילה. הוא מתאים לכל אחד. לא צריך כישרון או ניסיון כדי ליצור אותו. לא צריך ידע בעריכת וידיאו ומשחק. צריך רק להוריד את הבגדים. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|