הרשת nrg - גן עדן לצעצועים

ראשי > הרשת > גדול ביפן

נשים לבושות באווירת אנימה באקיהברה.
צילום: tata_aka_T, cc-by

גן עדן לצעצועים

איך זה שדווקא רובע אחד בטוקיו מצליח למשוך אליו גיקים מכל העולם?

דפדף בהרשת

אסף שפריר
17/5/2007 11:38

אם לחובבי טכנולוגיה היתה עיר בירה משלהם, אין ספק שהיתה זו אקיהברה (Akihabara). נסו לדמיין אלפי יפנים ותיירים ממושקפים, מטיילים בגאווה ברובע של אחת הערים הגדולות בעולם, לבושים בתחפושות של דמויות האנימציה האהובות עליהם או מציגים את אוסף הצעצועים שלהם לעוברים ושבים, ומקבלים כבוד מלכים בכל אחת מאלפי החנויות ובתי-הקפה.

ארץ הגאדג'ט העולה
היפנים לא מבינים את ההתלהבות מ-iPhone של אפל: יצרני וצרכני הסלולר שלהם לא מחכים לאף סטיב ג'ובס בשביל להחזיק את המכשירים הכי מתוחכמים
לסיפור המלא

רובע אקיהברה, לא רחוק ממרכז טוקיו, הוא אחד המרכזים הגדולים ביותר בעולם, אם לא הגדול שבהם, לממכר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. שורות של בנייני כלבו מציעים את כל הדגמים האפשריים לכל המוצרים שניתן להעלות על הדעת. כל מה שמתחבר לחשמל, בכל מתח ובכל פורמט, נמצא על המדפים, לעתים קרובות גם בדגמים שטרם שוחררו לשוק רשמית.

אם החנויות המעוצבות מוציאות לכם את החשק, ברחובות תוכלו למצוא שוק גאדג'טים של ממש: עשרות דוכנים ינסו לשבות את ארנקכם עם סלולריים עתידניים, נגני וידיאו ורובוטים מדברים במחירים אטרקטיביים, ישירות מהמפעל. לצד הצעצועים המתקדמים אפשר למצוא גם חנויות ענתיקה, מחשבים אישיים משנות ה-80', משחקי וידיאו משנות השבעים ואפילו טלפונים סלולריים מהדגמים הראשונים, שהוסבו והותאמו לשנות האלפיים, וכעת הם נמכרים במחירים אסטרונומיים. ויש מי שקונה.

heiwa4126, cc-by

אקיהברה

בכל סופשבוע, מכונת המכירות המשומנת מחליפה הילוך, והרחוב הראשי הופך לזירת קרב על כיסם של המבקרים והתיירים הרבים הפוקדים את המקום. החנויות הגדולות

נראות כמו מרכזי תערוכת מכוניות נוצצת. דוגמניות, חלקן במדים וחלקן בביגוד מינימלי, מציגות לקהל את המילה האחרונה בתחום הצילום הדיגיטלי, צעצועי הטמגוצ'י וכו'. התצוגה גולשת לרחוב, שבו נערכות תצוגות תכלית של שואבי אבק, שגם שוטפים כלים וגם מחליפים חיתול לתינוק. הכל ממוזער, נוצץ, ולא פחות חשוב-מדבר בשפת הגיקים הבינלאומית: התלהבות.

Ville Miettinen, cc-by

מצלמות ריגול באקיהברה





	עד סוף שנות ה-90' התנהלו החיים כסדרם ברובע אקיהברה, אז גילו הגיקים את המקום, ואולי בעצם המקום גילה אותם. הגיקים ביפן, שנקראים "אוטאקו", הם תופעת טבע לא מוסברת. הם בני 20 עד 40, בעיקר בנים, מתגוררים בבית הוריהם ועובדים בעבודות מזדמנות-או בכלל לא, ומקדישים את כל זמנם לצפייה בסרטוני אנימציה, קריאת מנגה (ספרי אנימציה יפניים), איסוף בובות מסדרות טלוויזיה ומשחקי מחשב. זה נשמע אולי פתטי, אך עם היקף קניות של כמעט 20 מיליארד דולר בשנה, לא פלא שהקהילה זוכה לכבוד מלכים ברובע אקיהברה. מספיק ביקור אחד ברובע כדי להבין שהאוטאקו חיים בסרט משלהם. בעודי מביט בתדהמה בחנות המדהימה שאפל פתחה במקום, אני רואה שלושה צעירים יפנים נבלעים בבית-הקפה הסמוך. נערה צעירה לבושה במדים של עוזרת בית צרפתייה ובחצאית מיני מינימלית משתחווה להם בקידה עמוקה ומצהירה בקול רם כי היא שמחה שאדוני הטירה חזרו לביתם. בבית-הקפה ישרתו את המבקרים מלצריות הלבושות באופן דומה. הן יוסיפו ללקוח סוכר לקפה על פי בקשתו ויבחשו את המשקה בעצמן כדי לא להטריד את "המלך", בשעה שהוא שוקע בקריאת חוברת מנגה.

infomofo, cc-by-sa

מארחת-משרתת





	הלהיט האחרון הוא ניקוי אוזניים בבתי-קפה מיוחדים. הצעירים במשקפיים בעלי המסגרת העבה מתרווחים להם בתא פרטי שבו הם יכולים לקרוא חוברות מנגה או לצפות באחת מסדרות האנימציה האהובות עליהם, ובאותו זמן משרתת כנועה תנקה את אוזניהם ותודה להם בקול צייצני בסיום הטיפול. מסתבר שהגיקים היפנים מטורפים על זה. הכבדים שבהם, ובעיקר אלו המרוויחים היטב (לרוב מתכנות או האקינג בשכר), מבלים שם לילות שלמים. בניגוד לווגאס, למשל, לא נדרשות הופעות יקרות ומכונות מזל כדי לגרום להם לשפוך כסף. כל מה שהם רוצים זה להתבודד מול הפלזמה, לשחק עם צעצוע מתכת מבריק ולקבל את תשומת הלב שכה חסרה להם בבית ובעבודה. לפעמים ניקוי אוזניים הוא כל מה שדרוש.