 |
/images/archive/gallery/330/205.jpg נילסן.
צילומי יחצנות  |
|
|
|
|
| גורו השימושיות ג'ייקוב נילסן בראיון חגיגי ומקיף לקראת יום השימושיות העולמי הראשון. על צורות, צבעים והבעיה הישראלית |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
NRG הרשת
13/7/2005 13:35 |
|
|
|
|
|
|
|
ג'ייקוב נילסן, מאבות השימושיות (usability)
בעולם, לא יגיע לישראל לחגוג איתנו את יום השימושיות העולמי הראשון, שייערך בתחילת נובמבר. אבל תומר שרון, יו"ר IsraCHI, הארגון הישראלי לאינטראקציית אדם-מחשב, ראיין אותו בכנס Usability Week 2005של קבוצת נילסן נורמן, שנערך בסוף יוני בסן פרנסיסקו, קליפורניה.
הראיון הוקרן בשבוע שעבר בכנס IsraCHI במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואנחנו מביאים אותו כאן.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
החוקים כמעט ולא השתנו
|
|
|
 |
|
|
|
אתה ידוע בדעותיך על הצורך בממשק גרפי רזה ככל האפשר. האם ההתפתחויות בעשור האחרון – כמו הפס הרחב, פלאש מובנה בדפדפנים והמעבר ליישומים עשירים מבוססי אינטרנט – שינו את דעתך?
נילסן: "הן קצת שינו את דעתי, אבל לא ביסודות והעקרונות, שהם שלמשתמשים אכפת יותר מהתוכן והפשטות, ואפילו כשאנחנו עושים בדיקות בקרב בני נוער, אנחנו מגלים שכן, הם אוהבים אתרים שנראים טוב, אבל הם לא אוהבים אתרים עם יותר מדי דברים מבזיקים או מהבהבים. כך שהעקרונות נשארים כשהיו: פשטות, מיקוד על תוכן ותשובות לשאלות המשתמשים".
"היו כמה שינויים, כי כשאני אומר תוכן, תוכן בהחלט יכול להיות תמונה, ולעתים קרובות הוא באמת צילום או איור שמציג איך הדבר נראה, וכמה שהפס רחב יותר, אנחנו יכולים להשתמש ביותר תמונות בלי להאט אנשים. אז זה בהחלט שינוי. עכשיו אנחנו גם יכולים להשתמש בווידאו, שבהחלט לא יכולנו להשתמש בו בעבר. פעם הקו המנחה היחיד לשימוש בווידאו היה 'אל תשתמש בזה', כי זה היה כל כך נורא. היום, הרבה משתמשים יכולים לצפות בווידאו על הרשת, כך שאפשר לצרף קטעי וידאו לאתרים, אבל הם צריכים להיות מאוד קצרים, כי נורא משעמם לצפות בווידאו מאוד ארוך".
איזה קשר אתה רואה בין עיצוב גרפי לשימושיות?
"הם עצמאיים אבל גם קשורים. הם עצמאיים במובן שהם שני דברים נפרדים שדרושים לעיצוב טוב, ממשק טוב. תמיד היה עניין המערך (layout), איך הדברים נראים. אפילו בימי המיינפריים, כשהיו ממשקי טקסט בלבד, ובטח בימי המקינטוש והממשקים הגרפיים".
"לדעתי עיצוב צריך להיות משני לשימושיות. השימושיות היא שאלה של מה אנשים רוצים, איך הם עושים את זה, איך אנחנו יכולים לתמוך בהם בצורה מיטבית. אחד הדברים שאנשים רוצים הוא שדברים יהיו יפים, וזו לא סוגיית עיצוב טהורה, אבל זו סוגיית עיצוב במידה רבה מאוד, ולפיכך עיצוב גרפי הופך חשוב מאוד לממשקים חזותיים, כמו שעיצוב קול חשוב לממשקי קול כדוגמת הטלפון, איך אתה עושה את הצפצופים והטונים. אתה רוצה שיהיו קול נעים וביפים נחמדים, לא [נילסן משמיע קול צפצוף צורם] – ביפים נוראיים, ואותו הדבר נכון לעיצוב מסכים".
איך צריך להשתמש בצבעים?
"הקו המנחה הכללי הוא לא להשתמש בצבעים כאמצעי מידע ראשי או בלעדי, כי צריך לזכור שיש משתמשים עיוורי צבעים, ואולי משתמשים עם מסך שחור-לבן – אף שזה לא כל כך נפוץ במחשבים אישיים, אולי יש אנשים שמשתמשים במכשירים ניידים שאין להם צבעים טובים".
"צבע הוא אחד האלמנטים שאתה משתמש בו כדי להבחין בין דברים. אתה יכול לשים דברים בבוקסות מוצללות והרבה טכניקות אחרות שיכולות להגביר את השימושיות של המערך בכך שהן מבהירות מה עושה מה. שנית, צבעים יפים בוודאי טובים יותר מצבעים מכוערים, וזה משהו שאני מפנה למעצב גרפי טוב שיבחר את הצבעים המתאימים. אני אעיר על צבעים רק אם הם מפריעים, אחרת אגיד לסמוך על המעצב הגרפי שלך, כי זה נושא אסתטי, והקריטריון היחיד הוא אם זה נראה טוב. אלא אם הקונטרסט נמוך מדי, מה שהופך למחסום שימושיות. אנחנו רואים את זה יותר מדי, למעשה. יש הרבה אתרים שיש להם טקסט אפור דהוי או חום בהיר שהופך למחסום שימושיות, והרבה אנשים מתלוננים על זה, מצמצמים את עיניהם ובוהים אל תוך המסך. זה סימן ברור שעברת את הגבול. גם אם זה נראה קצת יותר טוב – אל תעשו את זה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מי אחראי לשימושיות?
|
|
|
|
|
|
|
אתה תומך במגמה שרוב עבודת השימושיות תיעשה על ידי מעצבי מוצר כמו מנהלי מוצר, מנתחי מערכות ומעצבים גרפיים, ולא על ידי מומחי שימושיות. אתה לא חושב שזה מוביל לבינוניות ומוריד את איכות השימושיות של המוצר?
"יכול להיות שזה פרדוקס, שמומחה שימושיות אומר לא להשתמש תמיד במומחי שימושיות. אבל אלה שתי שאלות נפרדות. השאלה הראשונה היא כמה אתה מגלה במחקר שאתה מבצע, ומן הסתם, ככל שהחוקר שלך טוב יותר, המידע שתקבל יהיה טוב יותר. השאלה השניה היא של תיקשור של הממצאים לתוך הפרויקט. אם אותו אדם עושה את שני התפקידים, אז אתה מתקשר בתוך המוח שלך, וזה מכניזם התקשורת הכי יעיל. אף דוח לא יהיה טוב כמו העובדה שאתה יודע את זה כי גילית את זה בעצמך. לכן, אני חושב שבפרויקטים רבים הביצוע האופטימלי של שימושיות ייעשה על ידי אינטגרציה צמודה ככל האפשר עם קבוצת העיצוב עצמה. זו לא [פעולת הבטחת] השימושיות היחידה שיש לבצע. באופן אידאלי, יבוצעו כמה שיותר [פעולות הבטחת] שימושיות. כולם צריכים להכיר את הקווים המנחים, צריכים להיות מבחני שימוש קלים ומהירים – את זה צריך לעשות כל הזמן, ובצמידות מירבית לפרויקט. אבל צריכות להיות גם בדיקות גדולות, חוקרניות ומעמיקות יותר שמצריכות מחשבה וידע עמוק בשימושיות, שאתה לא יכול לצפות שיהיה לאנשים אם זו לא העבודה העיקרית שלהם. למשל: בדיקות השוואתיות, בדיקות שטח, מחקר מקורי, פיתוח קווי המנחה מלכתחילה – זו עבודה לאנשי שימושיות בכירים, מנוסים ומתמחים יותר".
"אני חושב שהפיצול הזה הוא ממילא הדרך היחידה בה זה יעבוד. תסתכל על מספר העיצובים שנעשים בעולם. רק אתרי אינטרנט יש 60 מיליון. תוסיף לזה אינטרהנטים, טלפונים, תוכנות, מכוניות, עיצוב תעשייתי. יש יותר ממאה מיליון פרויקטי עיצוב בעולם. אם לכל אחד מהם היה איש שימושיות אחד בצוות, היו מאה מיליון אנשי שימושיות, ואין לנו כמות כזאת. יש 20 אלף, אולי 30 אלף בכל העולם. אז אנחנו חייבים לחלק אותם בהקצבה, בזהירות, פשוט כי אין לנו הרבה מהם. הם צריכים לעשות את הבדיקות הכי חשובות, ואת הבדיקות האחרות יעשו אנשים פחות מנוסים, אבל כאלה שעובדים על הפרויקט".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טכנוקרטים שפוגעים ביצירתיות
|
|
|
|
|
|
|
מה תגיד למעצבים גרפיים שטוענים שהעיצוב שלהם כבר כולל שימושיות, והם לא צריכים בדיקות משתמשים או סקירת שימושיות של מקצוען?
"הם טועים. בלתי אפשרי לעשות ממשק משתמש מושלם. זה בלתי אפשרי, לא אכפת לי כמה מישהו טוב, הוא עדיין לא יכול לעשות את זה מושלם. זה בדיוק כמו בתכנות – אפילו המתכנת הכי טוב בעולם לא יכול לכתוב תוכנות או קוד שיש בהם אפס באגים. ניסיון של 50 שנה בתכנות מוכיחות זאת, ואותו דבר נכון לגבי עיצוב ממשק משתמש, עם אולי 40 שנות ניסיון: כל ממשק משתמש שאי פעם עוצב, כשאתה נותן למשתמשים לבדוק אותו אתה מוצא בו פגמים. אתה תדע את זה רק אם תבצע את הבדיקות, ואתה חייב לעשות בדיקות בכל פרויקט שיש לו חשיבות כלשהי. אל תזרוק את זה החוצה סתם – תבדוק את זה, תגלה ותתקן".
יש אנשים שטוענים שמומחי שימושיות הם טכנוקרטים שמדכאים יצירתיות באמצעות יותר מדי סטנדרטים. האם הגישה הטכנוקרטית לשימושיות לא מקטינה את היצירתיות ואת איכויות העיצוב הגרפי, שיכולים למנף מוצר מ"מוצלח" ל"מעולה, נחשק וכיפי"?
"אני לא חושב כך. אני חושב ששימושיות חושפת את העולם, מסבירה את האמת, אומרת איך דברים עובדים, ואז המעצב צריך ליישם את היצירתיות שלו במסגרת הגבולות הללו. זה כמו כוח הכבידה: הוא קיים, ואם אתה מעצב שולחן הוא חייב להיות מוצק. אם אתה מעצב ממשק משתמש, הוא לא יכול שיהיו עליו יותר מדי דברים שאנשים צריכים לזכור, כי הזכרון האנושי מחזיק כמות מוגבלת של מידע. במקרה הזה, זו עובדה ביולוגיות ולא פיזיקלית, אבל זה אותו סוג של עובדה לגבי העולם. ואלה הדברים שהשימושיות חושפת, על ידי ביצוע בדיקות שמגלות איך העולם עובד ועריכת רשימה של הממצאים הללו. כשאתה מעצב משהו שיעבוד בעולם הזה, כדאי שתדע איך העולם עובד, או שהעיצוב שלך ייכשל. זה כל מה שהשימושיות עושה".
"במסגרת ההגבלות הללו, בהחלט אפשר להכניס כמות גדולה של חדשנות. לכן זה שקר גמור לומר שעבודה, שמותאמת לאיך שבני האנוש הם במציאות, מונעת יצירתיות. היא רק מונעת טיפשויות מסוימות, צורות של עיצוב שלא היו עובדות. אל תעשו דברים שלא עובדים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סטטיסטיקות שרתים או בחינת שימושיות?
|
|
|
|
|
|
|
כאדם בעל דוקטורט, המודע לפעילויות המחקר המדעיות והאמפיריות שהסדירו חלק גדול מסוגיות ממשק המשתמש, מה דעתך על יוריסטיקה, הגישה האינטואיטיבית יותר, שאינה מבוססת על מחקר אמפירי?
"היוריסטיקה כן מבוססת על מחקר אמפירי במובן שהיא פותחה לאורך זמן כדרך להסביר את התופעות שמודגשות במחקרים אמפיריים. יהיה מסוכן לפתח קווים מנחים או יוריסטיקות כללית המבוססות לגמרי על תיאוריה, תקווה או תקוות שווא. זה משהו שקרה הרבה בתקופת בועת הדוט קום, כשאנשים המציאו תאוריות – 'אם נעשה אתרים דביקים, נרוויח מיליארדים'. זו לא היתה היוריסטיקה שלי, אבל כן של הרבה משקיעים על איך לבנות אתר טוב. זו היתה תקוות שווא שלהם, שאם אתרים ייבּנו בדרך מסוימת הם יעבדו – לא בהתבסס על מידע אמפירי לפיו אתרים אכן עובדים כך. היו טיעונים למה זה נשמע טוב, אבל לא היה מבוסס על מידע ממשי ותצפיות. זה ההבדל: היוריסטיקה של השימושיות כן מבוססת על תצפיות על התנהגות אנושית. כשאנחנו רואים המון משתמשים שונים עושים דבר דומה בממשקים שונים, אנחנו יכולים להסיק שיש עקרון כללי יותר מזה שהכפתור הספציפי צריך להיות כתום – זה לא חוק או קו מנחה, זה פשוט שהכפתור ייראה יותר טוב בכתום. אבל אם נראה באלפי ממשקים שרק כפתורים כתומים עובדים, אז נוכל לעשות קו מנחה לפיו כפתורים צריכים להיות כתומים או שאנשים לא יבחינו בהם".
נניח שחברה רוצה לבדוק את השימושיות של אתרה, וצריכה לבחור בין בדיקה מסורתית עם 4-5 משתתפים ובין תוכנה לתיעוד תעבורת שרתים, שמנתחת צעדים וזמן שהיה של משתמשים ומספקת ניתוח סטטיסטי כמותי של הממצאים. על מה היית ממליץ?
"כמובן שהייתי מעדיף אם היו יכולים לעשות את שניהם, כי זה לא כל כך יקר. הייתי ממליץ להגדיל את התקציב ולעשות את שניהם. אבל אם זה בלתי אפשרי, הייתי אומר שתקבל הרבה יותר מידע שאפשר להשתמש בו לביצוע שיפורים על ידי צפיה במספר קטן של משתמשים. כי גם אם אתה לא מקבל סטטיסטיקות, אתה מקבל תובנות איכותיות שאומרות בדיוק מה אנשים חושבים בכל צעד של השימוש באתר שלך, האם אנשים נותנים טיעונים נכונים, אילו דברים הם ירצו לראות ואין – קשה להגיע אליהם, או שהם בכלל לא קיימים. תובנות כאלה אפשר לקבל רק בתצפית על אנשים שמנסים לבצע משימה. תצפית והקשבה למה שהם אומרים בקול".
"סטטיסטיקות לגבי כמה אנשים הקליקו על כל עמוד לא אומרות לך דבר על אם העמוד הגיוני, אם הוא ענה על השאלות שהיו להם, וכל מידע אחר שאתה צריך כדי לשפר את פעילות האתר, למשוך יותר לקוחות וכו'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הבעיה היהודית
|
|
|
|
|
|
|
יום השימושיות העולמי יצוין בנובמבר הקרוב, ואנחנו בישראל עובדים עליו יחד עם ארגון מומחי השימושיות העולמי UPA. איך היית ממליץ לנו לעורר מודעות לשימושיות בקרב ארגוני פיתוח תוכנה בורים להכעיס והקהל הרחב שמשתמש בטכנולוגיה?
"שאלה טובה, אני מנסה לעשות את זה שנים רבות. אני חושב שאנחנו מצליחים לעורר מודעות לשימושיות, אבל לא צריכים להניח שיום אחד או שנה אחת יעשו שינוי של 100% ויגרמו לכולם להיות חסידים של שימושיות. זו מגמה לטווח ארוך, אבל המגמה הזאת נעה במאה אחוזים בכיוון הנכון. אם תקרא בעיתונים הגדולים סקירות של מצלמות דיגיטליות, טלפונים סלולריים וכל מכשיר אלקטרוני מורכב, לעתים תכופות מאוד הם מעירים על השימושיות של העיצוב. כשאתה מסתכל על אנשים בחברות הייטק גדולות שקונים תוכנה, הם מדברים לעתים תכופות על TCO (עלות בעלות כוללת), מושג חדש יחסית בעשור האחרון. TCO הוא במידה רבה תוצר של שימושיות. השימושיות מכתיבה את מספר השיחות לשירות התמיכה, כמה קל להתקין את התוכנה, כמה הכשרה צריך לתת לאנשים, וכמובן הפרודוקטיביות בשימוש בה. יש הרבה יותר מודעות לזה בהשוואה לעבר, אז בדקו רשימת פיצ'רים: האם התוכנה עושה את עשרים הדברים הללו? אוקיי, אז נקנה אותה. היום זה TCO, ומה יהיה ה-ROI (החזר על ההשקעה). ROI הוא לגמרי לטובת השימושיות, כי שימושיות משפרת פרודוקטיביות, מקצצת זמן הכשרה בצורה כל כך דרמטית".
"יום השימושיות בוודאי יכול לעזור קצת, אבל צריך להסתכל עליו לטווח הארוך, במגמה של 30 שנה מאפס שימושיות לדי הרבה עכשיו".
ישראל נחשבת לאחת המדינות הכי מפותחות טכנולוגית בעולם, עם למעלה מ-4000 חברות בתעשיות מבוססות טכנולוגיה. במספרים אבסולוטיים, היא נמצאת במקום השני בעולם אחרי קליפורניה. אתה יכול לחשוב על סיבות מדוע כל כך מעט עבודת שימושיות מתבצעת שם?
"זו ספקולציה קשה. כשאנשים הופכים נלהבים מדי בנוגע לטכנולוגיה, וזה היה נכון גם לגבי עמק הסיליקון, במיוחד בבועת האינטרנט, אתה מקבל תחושה של 'אנחנו יכולים לתפור הכל ביחד ולתכנת את זה' וכו'. אולי זה מה שקרה בישראל: אנשים התלהבו מהדברים המגניבים שהם יכולים לבנות ולמכור בכל העולם. השלב הבא אחרי זה הוא שצריך שיהיו לזה איכויות שונות, ועצוב לומר שזה נמצא במקום שני. אנחנו צריכים להכיר בזה, זה לקח מההיסטוריה. זה כמעט תמיד במקום השני. נדיר מאוד למצוא חברה שמטרתה העיקרית היא ליצור משהו פשוט, והשניה היא, 'טוב, אז איך אנחנו בונים את הדבר הפשוט הזה'. במובן הזה, בישראל זה אותו סיפור. אנחנו יכולים לקוות שישראל תלך גם לפי החלק הבא בסיפור, שבהדרגה זה יהפוך לכדור שלג – אני יודע שלכדורי שלג אין הרבה סיכוי בישראל, אבל אולי לכדור השלג הזה כן יהיה – יגדל ויגדל ויגדל. כי שימושיות באמת עובדת, היא די זולה והיא מכפילה את השימוש במוצר שלך. כשמיישמים שימושיות במוצר אחד, אופייני שבמוצר הבא היא תיושם יותר, וכל חברה תגדיל בהדרגה את מה שהיא עושה. אני צופה שזה יקרה גם בישראל".
אני מודה לך בשם קהילת מקצועני השימושיות בישראל, ואנחנו מקווים לראותך פה בקרוב.
"אני גם מקווה, אני בהחלט מחבב את המדינה".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
