 |
|
|
|
|
הוא כן קיים יחסי מין עם האישה הזאת, מיס לווינסקי |
|
|
|
|
סטארט-אפ ישראלי פיתח מצלמה ותוכנה שמזהות כשאנשים משקרים. זאת לפי שינויים מזעריים בפנים שמעידים שהנבדק לחוץ |
|
|
|
|
|
|
|
|
ביל קלינטון עלה לדוכן הנואמים בבית הלבן ב-26 בינואר 1998. לימינו ניצבה רעייתו, הילארי, ולשמאלו הסגן, אל גור. מאחורי סוללת המיקרופונים הוא הישיר מבט למצלמות, נופף באצבעו, צמצם את עיניו והכריז: "אני רוצה לומר לעם האמריקני: לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת, מוניקה לוינסקי! תקשיבו לי היטב. אחזור על כך שנית: לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת. מעולם לא שיקרתי!"
שש שנים מאוחר יותר, השתמשה חברת סטארט-אפ ישראלית בקטע הווידאו של הנשיא, ובמיוחד במשפט המחץ שלו, לניסויי היתכנות ולבחינת הטכנולוגיה שלה. באחרונה הגישה החברה בקשה לרישום פטנט עולמי: מצלמה ותוכנה ייחודית שפיתחה. זו הצליחה לזהות את הרגע שבו חלו שינויים מזעריים בפניו של קלינטון, את הופעתם של כתמים קטנטנים על עורו – שהם בלתי נראים למצלמות רגילות – ואת תגובתם של תאי העצב. כל אלה סימנו, למעשה, את נקודת הזמן המדויקת שבה שיקר הנשיא.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
קלינטון. צילומי ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
הפנים חושפות הכל
|
|
 |
|
|
חברת סינוגה (CNoga) רק בת שנה, והמייסד והבעלים שלה הוא ד"ר יוסף סגמן, מתמטיקאי. היא פועלת בינתיים בתנאים ספרטניים מדירה קטנה בזכרון יעקב, אך בחודש הבא תתמקם ביקנעם. 13 עובדים – 8 מהם מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה – מבני העלייה הרוסית.
המצלמה החדשנית היא מצלמת וידאו ביתית של סוני, שנבנתה על פי מפרט שהוגש ליצרנים. המצלמה מחוברת למחשב נייד, שבו הותקנה תוכנה המפענחת את התמונות בזמן אמת ומציגה את תוצאות הניתוח. כאשר המצלמה מתמקדת בעור פניו של הנבדק, היא אוספת מידע המאפשר להדגים על צג המחשב את רמות החמצן בדמו, את מידת הרוויה של פחמן דו-חמצני בנימים, את פעימות הלב, את רמת הלחות והיובש בעור, את רמת החומציות (pH) ושינויים בתגובת תאי העצב התת-עוריים. בקרוב תהיה גם יכולת לסמן את רמת הגלוקוז, פירוק השתנן בדם ועוד.
"וכל זה רק באמצעות המצלמה", מדגיש ד"ר סגמן, "ובלי לגעת בנבדק. ניתן להשתמש בה הן בחדר והן בשטח פתוח, תוך כיול התאורה. אפשר לצייד משקפת שדה במצלמה, להתמקד בזום על דמות המרוחקת אפילו קילומטר, ולקבל את מרב הפרטים עליה".
המערכת של סינוגה אמורה להוות כלי אבחון חדשני לצרכים רפואיים, אבל מפתחיה מייעדים אותה גם לשימושים אחרים: לשוק האבטחה והביטחון, במקום פוליגרף בחקירות, לקוסמטיקה, לאיכות סביבה ולמזון. סגמן: "ניתן, למשל, להציב מצלמה כזאת בנמל תעופה, כמערכת משלימה למעקב. לאחר שמאתרים חשוד, אפשר יהיה להבחין מרחוק אם הוא בלחץ, או אם משהו בהתנהגותו חשוד. המצלמה יכולה לשמש במקום פוליגרף, המחייב לחבר את הנחקר לאלקטרודות, לצורך זיהוי שינויי הבעה מזעריים בפניו. אך היא מיועדת גם לניתוח נתונים הנוגעים לשמירה על איכות המזון, על טריותו, על טיב רכיביו ועל צורכי איכות הסביבה בכלל. אנחנו בוחנים עתה רעיון לשלבה לצרכים קוסמטיים במעין מראת קסמים".
כמו בסיפור שלגיה? "ראי ראי שעל הקיר, מי היפה בכל העיר"?
"בערך. הרעיון הוא שהמצלמה תמוקם בקצה של מראה קטנטנה, או בטלפון הסלולרי. המתאפרת תוכל לקבל באמצעותה מידע בזמן אמת על רמת הלחות בעורה והצעות לאיפור, באמצעות קישור אוטומטי ליועצת במוקד שתפעיל יצרנית התמרוקים".
הרעיון לטכנולוגיה נולד לאחר שסגמן חזר במרס שעבר משהות של שנתיים כמעט בשנגחאי, סין. הוא הוזמן לשם בידי תאגיד CEC – חברת האחזקות של ממשלת סין, החולשת על תעשיית האלקטרוניקה, על יזמויות ועל החממות הטכנולוגיות – והתבקש לסייע לסינים בהקמת מפעל קריסטל לוק, לייצור טלוויזיות פלזמה ומסכי LCD.
סגמן היה בין מייסדי חברת אופלוס הישראלית, שנרכשה באחרונה בידי אינטל העולמית ב-100 מיליון דולר. שבב שפיתחה אופלוס ("תוכנה בת מיליון שורות קוד", כדבריו) נכלל בבסיס הטלוויזיות שייצרו הסינים.
עד כה התקיימה סינוגה רק מהשקעת ה-seed הפרטית של מייסדה. הוא נמנע מלמשוך משכורת לעצמו, וגם אשתו מועסקת בחברה ללא שכר. "בינתיים אנחנו חיים על פלאפל, ומשקיפים אל האופק – אל העתיד", הם אומרים. שתי קרנות הון סיכון ישראליות מגלות עתה עניין בחברה, וגם חברה בורסאית שמתכוונת להיכנס לתחום זה באמצעות השקעה. אולם במקביל ממשיך סגמן גם במשא ומתן עם משקיעים בחו"ל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| סגמן והתוכנה. צילום: מקס ילינסון
| /images/archive/gallery/288/568.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
המחותן של מייסד סוני, הנציג המיוחד של LG
|
|
|
|
|
למועצה המייעצת של סינוגה הצטרף עתה ד"ר טאצו אוקדה, מהנדס מכונות ומחותנו של מייסד סוני האגדי, אוקיאו מוריטה, שמת ב-1999. אוקדה הוא בעל מניות בענק האלקטרוניקה, ראש קרן השקעות משפחתית, וגם מעורב בניסיון לחבר ספורט עם איכות הסביבה, כראש הארגון העולמי גלובל ספורטס אלאיינס (GSA).
"את טאצו אוקדה הכרתי עוד כשהייתי באופלוס", מספר סגמן. "הוא השקיע בחברה הישראלית חצי מיליון דולר, אבל התעניין בעיקר בקשר הדוק עם בכירי האו"ם, לקידום רעיונותיו בתחום איכות הסביבה. באמצעות אחי, ישראל סגמן, המנהל חברות נפט בקניה, באוגנדה ובטנזניה, הכיר אוקדה את דוד קמחי, בעבר סגן ראש המוסד, שהכיר לו את אורי סביר, ודרך ידידו – שגרירנו באו"ם דני גילרמן – הגיע אוקדה, בסופו של דבר, למטה האו"ם בניו יורק".
סגמן גם שכנע את אוקדה, במאמץ רב, לבקר בישראל. "נקבע מועד, אבל אז החל בארץ גל של מעשי טרור. יומיים לפני המועד המתוכנן התקשרה מזכירתו: 'ד"ר אוקדה מצטער. הוא קצת עסוק עכשיו, ולא יוכל לבוא', אמרה. הבנתי מיד שהוא נתקף פחד. טלפנתי לסלולרי הפרטי שלו, ודיברנו כשעה. הוא הודה: 'במועצת המנהלים שלי הורו לי לא לנסוע'. התחייבתי לו שבארץ יהיה תחת אחריותי האישית, שאשמור עליו ושלא ידאג. הבטחתי לו מדיטציה כפי שלא חווה מעולם, תוך ריחוף על פני המים בים המלח".
"הוא נחת בנתב"ג בשבת לפנות בוקר, ומיד נסענו לים המלח. כשהלך להחליף בגדים, הדלקתי לרגע את הטלוויזיה בסוויטה שלו, ועל המסך הופיעו דיווחים על התפוצצות מחבל-מתאבד בדולפינריום. כיביתי אותה מיד, וירדתי עם אוקדה לים. בילינו שלושה ימים במדיטציה חלומית. אחר-כך הוא התארח שלושה ימים במלון בזכרון יעקב, ורק את היומיים האחרונים לביקורו עשה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. בערב האחרון אכלנו בנמל יפו, ואז אמר לי: 'אני מתארח במלון שממש מתחתיו היה הפיצוץ הנורא ליד הדולפינריום. לא ידעת? למה לא סיפרת?'. הסברתי שידעתי, אבל שלא רציתי להפריע לחופשתו. בעקבות כל זאת הוא נענה עתה לבקשתי, ואני מעוניין שיחבר את סינוגה ואת המערכת שלה למיזם שלו בתחום איכות הסביבה".
בשבוע שעבר הגיע לישראל גם נציג מיוחד של LG, יצרנית הטלפונים הסלולריים מקוריאה. "הוא לא האמין למראה עיניו כשהצגנו לו את המערכת, את המצלמה ואת הרעיון לשלבה במכשירים עתידיים, למשל מוצרים ייחודיים לנשים. הוא הבטיח להציג את החומר למועצת המנהלים בסיאול, וייתכן שבעתיד הלא רחוק יותקנו במכשירים שלהם מצלמה ומראת קסמים – והנה נולד בבת-אחת ביזנס מסוג חדש".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
