 |
|
|
|
|
"היות אמן ראויה לנצח"
|
|
|
|
|
"מעטים יודעים, שלהיות אמן, פירושו לאמץ את החיים אל לבך שעה שאתה משתוקק למוות". נט.ארט על מקס צוק |
|
|
|
|
|
|
|
|
"אנשים נוטים לחשוב
שהיות אמן, פירושו של דבר לדבר בקול חינני,
לרשום בצורה יפהפייה, לשיר בקול שמימי,
להלחין באופן נשגב, שאין שני לו.
אבל מעטים יודעים,
שלהיות אמן, פירושו לאמץ את החיים אל לבך
שעה שאתה משתוקק למוות.
זו הסיבה מדוע היות אמן
ראויה לנצח."
(מקס צוק)
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
***
|
|
 |
|
|
מעטים הם האנשים אשר עלה בידם להיכנס אל התחום הצר, האינסופי, שבין החלום לבין המוות. מעטים עוד יותר הם אלו ששמרו על שפיותם שלמה, יחסית, והצליחו לתאר מה ראו מבלי להוסיף עליו, על התיאור, ולו מילה אחת מיותרת. אמנים, אנו מכנים אותם לרוב, ופוטרים אותם בכך.
מבינם, ישנם אלה, ששירה זלגה מכפות ידיהם, נוטפת צוף ורימה שהביאו איתם משדות אליסיום; ישנם אלה שהלחינו המנונים של אור, של אפר, של אבק. ישנם גם אלה אשר ציירו-- במוחם, ועל הבד-- את גן העדן של ההשראה, את מגדל בבל המאוכלס מוות ויופי; גופות חרוכות, השוכבות על החוף, שארית גופן מלחכת מי-ים, מובסות ע"י אל השמש. המסע הוא הליכה לוליינית בין שני קטבים, על חבל דק; הוא חייב להתחיל בקוטב אחד, אך לעולם תהיה בטוח שהתחלת היכנשהו באמצע. ומרגע שהתרחקת מספיק, קשה לחשוב שלא נולדת על קו התפר שבין הדימוי לבין קץ ההוויה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ICARUS 2000 של צוק
| /images/archive/gallery/272/731.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
יצירתו של הצייר הפולני מקס צוק מכילה את שניהם: את החלום ואת הכמיהה הסמויה למוות. הסוריאליזם שלה הוא מימד מבעית ואלים וחסר מנוחה. בתוכה מתערבלות אינספור תשוקות ומפלות, של שדים פנימיים המאכלים ביעילות את גזע המוח, ושל חשקים מעוותים, מכוערים, אשר הודחקו אל שולי הלא-מודע. יצירתו של צוק היא יצור-כלאיים, בת ממזרת לשני עולמות נפרדים, זה של החלום וזה של הזוועה -- אין בה היגיון, אין בה סיבה ומסובב, אין בה אחידות ואין בה רוגע. כמו נידונה לחיים, היא מתנהלת בתחום האפור שבין תחום לתחום, מבלי לדעת לאן ומדוע, עמוסת אהבה לכל המוזר והמלא יופי, לכל השפל והמעוות. ככדור אש, היא מתכלה במהירות, וחותרת אל המוות, שעה שהיא מאמצת את החיים-- כדקירת מחט -- אל לבה.
את עוצמת החיים, התשוקה המינית, את רפיון הגוף, את התכלות הבשר, את הבעירה הפנימית ואת בדיחות הדעת של הנידון לגרדום, כוללת יצירה זו בתוכה. גם את היופי האלוהי, את ההשראה המבורכת, את יפי ההתפוררות האיטית, המצפה לכל גוף באשר הוא, את יאן פאלאך, את שואת הלידה ואת איקרוס. את שני הקטבים היא מכליאה לאחד, מרהיב וזוועתי, קומי-טראגי. את האבסורד ואת הרצון היא כולאת, כדי להביאם יחד בין כתליו החונקים, המתפשטים, של חלום אחד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| LA PUDEUR, יצירה של צוק
| /images/archive/gallery/272/730.jpg
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
מעטים האנשים אשר יכלו לתאר את שראו, בין החלום לבין המוות. האמת המרה-מתוקה היא שהמסע, משעה שהתחיל, לעולם לא נגמר. האמנות, עבור האמן, אינה גשר מכאן לשם, אלא חבל דק המתוח מעל תהום; אין לדעת מי מתח אותו, ומתי, וכיצד, אין לדעת מה אוצר כל אחד מקטביו -- אין סוף, אין יעד. ישנה רק ההליכה הזהירה שעל החבל המתוח, בין שני קטבים לא-נראים, ללא יכולת לעצור וללא אפשרות של חזרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נט.ארט
|
|
|
|
|
המדור, המתפרסם מדי יום שישי, חושף אמנים שלא היינו פוגשים אלמלא הרשת.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
