 |
/images/archive/gallery/155/820.jpg צביקה בשור, מתחצף.
 |
|
|
|
|
| כנס מתנשא באקדמיה ואייטם גרוטסקי בערוץ הראשון גרמו לצביקה בשור לבקש אפשרות להשאיר תגובות גם מחוץ לאינטרנט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.
|
|
|
 |
|
|
|
עודד שחר דפק על השולחן העגול. וריד מבועת רפרף בזווית מצחו. "את לא חושבת שהאינטרנט הזה מביא אותנו לאסון?", פלט ממורטות לעברה של אריאלה רביב, שייצגה את "האינטר-נט" בתוכנית האחרונה של "פוליטיקה" בערוץ הראשון.
רביב, אישה חביבה ומוכשרת, הביטה בתמיהה במנחה שהתחזה למטורף. "אסון?", שאלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
2.
|
|
|
|
|
|
|
זה היה דיון על פדופיליה ברשת, בעקבות סיפורה של המורה לערבית שפגשה שני בני 15 בצ'ט ושכבה איתם. שחר, מי שבזיכרוני תקוע דווקא ככתב הכלכלה הביקורתי היחיד בטלוויזיה, ניצל את ההזדמנות כדי לבחון מה זה הסיפור הזה של האינטרנט, מה אנשים מוצאים בו, מי מפקח עליו, למה הוא הורג לנו את הילדים.
שחר ועורכיו הביאו אל הפאנל את ח"כ יחיאל חזן, מי שהואשם בפלילים ומסרב לוותר על חסינותו, מי שקרא לערבים "תולעים", ומי שבא ל"פוליטיקה" כדי לטעון שצריך לסגור את אתרי הפורנו למי שלא שלח פקס וביקש להירשם אליהם. ח"כ אבו וילן ממרצ ישב שם, והתייחס להצעה המגוחכת הזו ברצינות, והמנחה השתלח עם שניהם. "חייבים לסגור את הצ'טים ואתרי הסקס הנוראים האלה", אמר מתוך בולמוס מיוזע.
זו היתה, אם להיות עדינים, תצוגה של רפש עיתונאי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
מוקדם יותר באותו יום שלישי נסעתי ירושלמיה כדי להקשיב לכנס אקדמי על העיתונות המקוונת, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה. בחמש שעות דיברו שם 17 אנשים, מי מהאקדמיה ומי מהעוסקים בעיתונות מקוונת.
מביך היה לראות שלל אנשי אקדמיה מתכנסים לדון בתחום שהמחקר בו דל כל-כך, שמעט כל-כך ידוע באמת אודותיו, ונסחפים לעתידנות. פרופ' שמואל ליימן וילציג מאוניברסיטת בר אילן ניבא את מותה של העיתונות המודפסת, ד"ר נעם למשטרייך לטר מאוניברסיטת בן גוריון הביא ציטוטים מבלוגים (!) ומעיתונות כלכלית כדי לקבוע כי מנועי החיפוש והבלוגים יהרגו את העיתונות הממוסדת. ד"ר טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה החליט כי העתיד הוא פרסונליזציה מוחלטת של חדשות. יותר מכל הזכירו אנשי האקדמיה מול הרשת את אנשי העסקים המצליחים שרכשו קבוצות כדורגל ואיבדו במחצית מרגשת את אחת את כל תפיסת עולמם הרציונלית, משליכים כספם לכל עבר.
אבל מילא המבוכה והלהט האורגזמי של הפרופסורים והדוקטורים. ההתנשאות היתה נוראה מנשוא. הערות קטנות בעיקר, על מה שהאינטרנט עושה לשפה העברית, על הזוועה שבתגובות לכתבות, על היעדרה של האתיקה.
כאילו מצבה של העיתונות העברית בימינו פחות ממחפיר. כאילו שהעיתונים הגדולים אינם מערבים שיקולים פוליטיים וכלכליים בעבודתם. כאילו שהעברית בעיתונות הטלוויזיונית אינה מוטחת באוזני הקהל המתבהם כגוויה בהליכי התעללות. כאילו שעודד שחר אינו עושה בתוכניתו את כל מה שרע מבחינה עיתונאית, משכלל רק במעט מיומנויות שהנחילו קודמיו בתוכנית. הכל טוב! הכל נעים! רק האינטרנט הארור מחרבן הכל!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4.
|
|
|
|
|
|
|
אם הייתי יכול לקבל רק דבר אחד באותן חמש השעות הארוכות, הייתי מבקש לי טוקבק. אותה אצבע ננעצת בבטנו של הדובר המלא בעצמו, אותה אפשרות להמחיש לו את הפער הרחב מדי בין שביעות רצונו הזחוחה ובין ידיעתו על מה הוא מדבר. לא הייתי חלק מהדוברים ביום העיון, ואיש לא נתן לי את הזכות להגיב על מה שתפסתי כגבבה. שם, כמו בערב מול הטלוויזיה, לא היה אינטרנט, ונאלצתי להאדים בכסאי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המדור
|
|
|
|
|
|
|
"אמש באינטרנט" הוא מדור ביקורת תרבות אינטרנט ותרבות דיגיטלית. המדור מתפרסם מדי ראשון, שלישי וחמישי. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
