 |
/images/archive/gallery/237/539.jpg משחק הסנדביץ של זוגלובק.
 |
|
|
|
|
| יואש פלדש שיחק קצת במשחק הסנדוויץ' של זוגלובק, וחזר עם תובנות מרטיטות על הבפנוכו של הבנאדם |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בדרך כלל לא חושבים על זה, אבל בני אדם עשויים מהאוכל שהם אוכלים. זה עניין של היגיון פשוט: מה שנכנס זה מה שיש. מי שאוכל רק פירות ואגוזים, כל הגוף שלו – הרגליים, הידיים, הפנים, הפין והאשכים – עשוי מפירות ואגוזים. גם אם מאוד אתאמץ, אי אפשר יהיה להוציא ממני את הפיתה עם החביתה שאכלתי בתחנה המרכזית לפני חמש שנים. הפיתה הזאת היא כבר חלק ממני. ייתכן מאוד, אגב, שדווקא החלק שנוצר מאותה פיתה, הוא זה שגרם לי להיזכר בה כעת ולקבל בחילה.
ברור שהמזון עובר
שינויים מהרגע שבו הוא נכנס אל הפה ועד שהחלקיקים שלו הופכים להיות חלק מהעצמות והבשר שלנו. אי אפשר לטעון, למשל, שיש דימיון בין לחבק בחור שאוהב סלט טונה לבין לחבק דג טונה. ובכל זאת, גם אחרי שהופכים והופכים ברעיון, קשה להשתחרר מהמחשבה השערורייתית שאילו הייתי אוכל מאכלים אחרים אולי הייתי הופך לאדם אחר לגמרי. אני לא פוסל את ההשערה, למשל, שאם הייתי אוכל יותר לחוח וג'חנון הייתי נהיה מאהב דה-לוקס.
ומה לגבי פסטרמה? איזה מין אנשים עשויים מפסטרמה? הפרסומת החדשה והאולטרא-כייפית של חברת זוגלובק מציגה כמה טיפוסים אפשריים. בין שיחים מדבריים, ועל רקע פסקול של מוזיקת קאנטרי אמריקאית, עומדים ארבעה צעירים, שמנדנדים את ראשי הבובה שלהם ומעפעפים בנוירוטיות. כשמעבירים עליהם את העכבר זה מה שיש להם להגיד:
בחורה עירונית אסרטיבית עם שיער שחור מתולתל ובנדנה: "אני רוצה את הסנדוויץ' שלי עם מיונז, חסה, פסטרמה, עגבניה ומלפפון!".
חתיך ענייני עם שיער חום וקול מנוזל: "אני רוצה את הסנדוויץ' שלי עם חרדל, עגבניה, חסה, פסטרמה ומיונז".
טמבל בלונדיני עם חיוך משגע: "אני רוצה את הסנדוויץ' שלי עם עגבניה, פסטרמה, חסה, עוד פסטרמה ומלפפון".
בחורה רוחנית עם שיער צבוע וקול חולמני, לבושה בפונצ'ו: "אני רוצה את הסנדוויץ' שלי עם מיונז, עגבניה, פסטרמה, עוד עגבניה וחרדל".
לאופן ההכנה של הסנדוויצ'ים יש משמעות מכריעה. הגולשים צריכים לשנן את המרכיבים, ובמין משחק פלאש חמוד להכין לכל אחת מהדמויות את הכריך שהיא אוהבת. שוב ושוב הצעירים החבוטים הללו באים ודורשים את הסנדוויץ' שלהם, וכשהגולש מכין אותם למענם (מי שיכין הכי הרבה סנדוויצ'ים יזכה בקורקינט) הוא זוכה לעידוד מקריין עלום: "יופי!", "מגניב!", "ממממ… פסטרמה!".
זה משחק רפיטטיבי ובכל זאת הוא מהנה למדי – אולי בגלל הממד הכפייתי שלו ואולי בגלל תרועות העידוד של הקריין. ככל שמשחקים יותר כך מתחוור הקשר בין תכולת הסנדוויץ' לבין האופי של מי שאוכל אותו. מהר מאוד מתברר שהקשר הזה הוא בעצם דו-סיטרי. כלומר, בהתחלה קל לומר שהבנות אוהבות מיונז יותר מהבנים. אבל אחרי שמכינים סנדוויץ' ועוד סנדוויץ' ועוד סנדוויץ' (מממ… פסטרמה!), קשה לדחוק את ההרהור שמי שצריך למרוח בשבילו מיונז בשכבה הראשונה הוא בעצם בת.
מהנקודה הזאת אפשר לצאת לשרשרת מסקנות מהממת: כמות גדולה מהממוצע של עגבניות בכריך יהפכו אותי לבחורה רוחנית, שתי פרוסות פסטרמה במכה יהפכו אותי לטמבל בלונדיני ושילוב של חסה, חרדל, מיונז ופסטרמה יקנו לי קול מנוזל.
אני מחבב את אנשי הפסטרמה. הם אולי קצת תובעניים, אבל דווקא המבט האטום שלהם – נדמה כאילו מאחורי עיניהם יש מסך דק של בשר עוף מעושן – הוא זה שגורם לי לרצות לספק את רעבונם. אני אוהב את הקולות הפלגמטיים שלהם, את הבגדים האופנתיים שהם לובשים, את התספורות התמימות. באמת שלא בא לי לחשוב מה יקרה אם הם יעברו לקבאנוס.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על המדור
|
|
|
 |
|
|
|
"אמש באינטרנט" הוא מדור ביקורת תרבות אינטרנט ותרבות דיגיטלית. המדור מתפרסם מדי ראשון, שלישי וחמישי. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
