 |
/images/archive/gallery/191/798.jpg
צילום: איי.פי, עיבוד מחשב: ד. רפפורט  |
|
|
|
|
| מחירי משחקי הקונסולות גבוהים, הורדה אינה חוקית והשכרה בספריות מוגבלת בזמן. ב-Gamebreak חושבים שעלו על פתרון מנצח |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מספר דרכים פתוחות בפני הגיימר הישראלי אל משחקי הקונסולות הנחשקים: רכישה (במאות שקלים), הורדה באינטרנט (לא הכי חוקי), השכרה בספריות
(מוגבל בזמן ומחייב יציאה מהבית) או השאלה מחבר ("באיזה יקום נראה לך שאתה מקבל את ה-Doom החדש?"). לפני כחצי שנה נפתחה דרך חדשה: Gamebreak.
פיטר קוגן, ראש הפיתוח העסקי של Gamebreak, קיבל את ההשראה משירות דומה בו נתקל בעת שהות בארה"ב, ואשר קיים גם באירופה. החברה שולחת למנוי, בדואר רשום, את המשחק הראשון שזמין מתוך רשימה ("התור שלי") שהרכיב מראש, ואשר ניתן לעדכנה דרך האינטרנט. הלקוח יכול לשחק במשחק כמה זמן שירצה, ובסיום לשלוח את המשחק חזרה במעטפה מבויילת, שנשלחה אליו ביחד עם המשחק. כשהמשחק מגיע ל-Gamebreak, הם שולחים ללקוח את המשחק הבא, מה שמעמיד את זמן ההמתנה בין משחקים על בין יומיים לארבעה, תלוי ביעילות הדואר ואזור המגורים של המנוי. מנויים ותיקים ואמינים יכולים להודיע דרך האתר שהם סיימו לשחק ושלחו את המשחק, והחברה תשלח להם מיד את המשחק הבא.
השירות עולה 99 ש"ח לחודש למשחק אחד בכל פעם, ו-149 שקל לחודש לשני משחקים בו זמנית. לשם השוואה, השכרת משחק בודד לשלושה ימים בבלוקבאסטר עולה 23 שקלים, וכ-16 שקל בכרטיסיה של שמונה משחקים. אם אתם לקוח ממוצע שלוקח ארבעה משחקים בחודש (קוגן: "מי שגר במרכז,מספיק שישה. אבל זה מקרים נדירים"), כל אחד לארבעה-חמישה ימים, המחיר דומה לזה של בלוקבאסטר. נכון שלא תצטרכו להטריח את עצמכם עד הספריה, ומצד שני, תיאלצו להמתין לדואר הלוך ושוב. "מה זה שלושה ימים?", שואל קוגן, "אנשים כמוני וכמוך שעובדים, אין מצב לגמור בכזה פרק זמן. מי שמסוגל לסיים משחק בשלושה ימים, אולי עדיף לו בבלוקבאסטר. אבל יש משחקים שמצריכים מאות שעות גיימינג".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ללא מגע אנוש. צילומסך מאתר Gamebreak
|
|
|
 |
|
 |
|
הלקוח הממוצע: גבר ירושלמי
|
|
|
 |
|
|
|
"כגיימרים ותיקים, התאכזבנו ממגוון המשחקים המוגבל הקיים בשוק ומהמחירים הגבוהים הנגבים עבור המשחקים", מסביר קוגן את הרעיון מאחורי הקמת השירות. "יותר מכל, מאסנו בלהוציא את מיטב כספנו על משחקים שבדיעבד גילינו כי אינם לטעמנו. אין לנו כל ספק שקהילת הגיימרים בישראל חשה תחושות דומות". גיימרים שמתאהבים במשחקים המושכרים, שנרכשים על ידי Gamebreak מיד ראשונה, יכולים לקנות אותם בהנחה שתלויה בפופולריות ובמספר ההשכרות שעבר המשחק.
הפריסה הדמוגרפית של עשרות הלקוחות היא כלל ארצית, "ישובים דתיים, דרוזים/ערבים, באר שבע, תל אביב", כשרוב המנויים והקונים הם מירושלים. הגילאים, שהלקוחות מתבקשים (אבל לא חייבים) לספק בעת הרישום, נעים בין 12-37, כולם בלי יוצא מן הכלל גברים. "אולי כל הגיימרים הם גברים, זה נורא מוזר. אפילו לא מנוייה אחת. יכול להיות שהן אלה שצורבות", אומר קוגן. 60 אחוז ממנוייו מחזיקים ב-PS2, והשאר ב-Xbox. קוגן מעריך שהיחס לא משקף את השוק, אלא נובע ממגוון הכותרים שהוא מציע ל-Xbox, הגדול יחסית לעובדה שהקונסולה אינה מיובאת לארץ באופן רשמי ומסודר.
תחלופת המשחקים בדואר עובדת חלק, אומר קוגן. "אנחנו מדינה מערבית, אחרי הכל. יש לנו ביטוח על הלוך בדואר הרשום, אבל לא על החזור. בנאדם יאבד משחק אחד, נאכל את החרא ונשלם. יאבד משחק שני – יחוייב בערך המשחק, ונבטל לו את המנוי. למרות שמדובר בישראלים, עוד לא נעלם בדואר שום משחק. מצד שני, כשמישהו מחזיר משחק אחרי יום, אנחנו חושדים שאולי הוא צרב אותו. בתקנון יש סעיף שקובע שיש לנו זכות לבטל את המנוי ולהחזיר את הכסף".
העסק ריווחי?
"הרווח לא גדול פר מנוי, אבל ככל שיותר מנויים מחליפים את אותו משחק, הרווח מתחיל לעלות. אנחנו נהיה טובים, ואם יבואו עוד מנויים, נרוויח יותר".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
