 |
|
|
|
|
טוטאליקס מגניביקס |
|
|
|
|
רוזנקרנץ נהנה לשחק לוחמי חופש גאליים ב"אסטריקס ואובליקס XXL" |
|
|
|
|
|
|
|
|
כבר שמענו, שיחקנו, עשינו הכל, באמת, אבל משחק כזה מגניב עוד לא ראינו. חברים יקרים, רוזנקרנץ מביא לכם לשבוע הראשון של ספטמבר הבא עלינו לטובה את המשחק "אסטריקס ואובליקס XXL".
למי שלא מכיר, אסטריקס ואובליקס הם שתי דמויות קומיקס צרפתיות ותיקות, אהובות מאוד ומשעשעות אף יותר. צמד מסוג השמן והרזה, רק בתקופת האימפריה הרומית בה צרפת (אז גאליה) נשלטה ע"י קיסר רומי רשע. מה שהגרמנים היו לאינדיאנה ג'ונס, היו הרומאים לאסטריקס ואובליקס.
בקליפת אגוז, אנו מצטרפים לגיבורינו ולכלבם המצוין דוגמטיקס כאשר הקיסר וצבאותיו האיכותיים מבצעים את הבלתי ייאמן, ותוך ניצול סופת האביב הפתאומית והיעדרותם המקרית של אסטריקס ואובליקס, פולשים לכפר ושובים את כולם. החיילים הרומנזים גם גונבים בדרך שיקוי קסם פרי מרקחתו של זקן הכפר, גטאפיקס. בזמן ששיקוי הקסם עושה דרכו לרומא, מפוזרים כל יושבי הכפר, שכעת מתפקדים כאסיריו של הקיסר במשרה מלאה, בכל רחבי האימפריה הרומית. אסטריקס ואובליקס חוזרים לכפר רק כדי לגלות שאין שם אף אחד, ומתחילים בחיפושים אחר החבר'ה ברחבי האימפריה.
הפתיח המונפש מכניס אותנו לקרב אגרופים בין גיבורינו המסוקסים (באמת אמרתי את זה עכשיו?) לבין עוד כמה חיילים רומאים שנראים כאילו נוצקו מאותה שבלונה, ואשר משוגרים לירח בלי טיל עם כל סנוקרת של אובליקס (השמן). כל אווירת ימי הביניים מועברת היטב לכל אורך המשחק, החל במוזיקה הנעה בין קיצביות גרפיטי קדמונית, וכלה בסוג מסוים של שירה אופראית סטייל אוקטובר האדום. כל מרווח השליטה על הדמות ברחבי המשחק הוא חופשי לגמרי ונע בחלקלקות אוורירית, זווית הראייה ניתנת לכיוונון חופשי וטווח הראייה הוא 360 מעלות, כנדרש ממשחק אקשן זריז ולוחמני. ולא, זה לא מובן מאליו.
במהלך המשחק אנו מבקרים בשש פרובינציות רומאיות: הראשונה, כפרם של אסטריקס וחבריו בו אנו בעיקר מתאמנים בהפעלת הדמויות, צוברים קסדות רומאיות (סוג של כסף איתו נוכל לקנות שטויות בהמשך מרוכלים מזדמנים) ומנסים לשחרר את גטאפיקס מכלאו הרומאי. השנייה, קו החוף המרגיע של נורמנדיה, בו אנו צריכים להתגבר על מקומיים רבים תומכי הקיסר, ולשחרר את חברינו לכפר פוליאוטומטיקס ואנהיגייניקס. השלישית יוון, שם אנו צריכים להגיע לכלא של אתונה לצורך מטרות ברורות. הרביעית הלווטיה, שם בתפריט בעיקר טיפוסים ונפילות בדרך לארמונו של המושל. החמישית מצרים, שם כח האגרוף מדבר והפה משמש כאגרוף שלישי. והשישית וכמובן, רומא, בה גיבורינו נאבקים בלא מעט רעים ואריות (כן אריות תומכי הקיסר) כמנה ראשונה לקראת הקרב המרכזי של הערב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| רומאים בחלל. מתוך המשחק | /images/archive/gallery/166/843.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
גרפיקה פשוטה, משחק גמיש וכיפי
|
|
 |
|
|
המשחק מצליח לשלב הומור חבוי, אקשן משובח של פעם ואווירת קומיקס קולית לחלוטין בחבילה אחת. הוא מזכיר לי את הגמישות והתכליתיות של סוניק הקיפוד, ואם אני משווה את XXL לאחד המשחקים פורצי הדרך בתחום האקשן בקונסולות המשחק, אז זה בטוח דבר טוב.
הכותר הזה, מבית אטארי, הוא יציאה מוצלחת בכל מה שקשור למשחקים מדרג שני-שלישי. הוא מספק את הסחורה לא רק בגרפיקה הפשוטה לכאורה, שמעבירה את המסר במינון מדויק להפליא, אלא גם במשחקיות שלו, העלילה שלו והכיף העצום, וזה מה שחשוב באמת. אין ספק שלעומת כל המוזרויות שיוצאות לשוק בהמוניהן לאחרונה, המפתחים כאן הצדיקו את המנוי שלהם לקאנטרי ועשו עבודה מוצלחת ביותר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| /images/archive/gallery/166/867.jpg |
|
|
|
|
|
|
מדד רוזנקרנץ וגילדנשטרן החדש
|
|
|
|
|
התרשמות ויזואלית: האם הגרפיקה מרשימה לפחות כמו ציטוטים נבחרים של ג'ורג' בוש?
פשוטה וקומיקסית, מה שבדרך כלל יכול להיות מאוד מסוכן במשחקים, אך מדברת בדיוק ולעניין, ונותנת טון חיובי. ציון 7 סימפטי לנוכח מצב רוח מרומם של גילדנשטרן.
התרשמות סאונד: האם המוזיקה ניפחה לרוזנקרנץ את הווריד המפורסם?
אז זהו, שבכלל לא – ציון 7.5 אצל גילדנשטרן בבגאז'.
רמאות: האם רוזנקרנץ היה בזוי דיו כדי לחפש צ'יטים ופורנוגרפיה על הדרך?
חד משמעית לא. המשחק שוחק בתנאי מעבדה אופטימליים, לא צ'יטים ולא בטיח.
רוזנקרנץ וגילדנשטרן מסכמים:
רבותיי חברי הועד, שיא אולימפי חדש: ציון 7 עגלגל וראוי במדד המשוקלל החדש.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| /images/archive/gallery/166/869.jpg |
|
|
|
|
|
|
Asterix & Obelix XXL
|
|
|
|
|
מפיצים: Atari
ז'אנר: אקשן, הרפתקאות
שחקנים: 1 | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
