 |
/images/archive/gallery/114/273.jpg
 |
|
|
| הגרעין הקשה מתבקש לפנות מקום |
|
| כנס "אוגוסט פינגווין" השנתי השלישי עמד בסימן החדירה של לינוקס למיינסטרים של הלא-גיקים. הזוכה בפרס המקור: מקסים יורש, יוצר פונטים ללינוקס |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
עידו קינן
6/8/2004 16:02 |
|
|
|
|
|
|
|
"דיברתי ב-ICQ עם ילדה בת 16 שהתקינה לינוקס, ומחשבים זה ממנה והלאה", סיפר אורי עידן. "שאלתי למה היא התקינה לינוקס, והתשובה היתה: 'כי זה יותר יפה'".
בת 16 שמאמצת את לינוקס בגלל ש"זה יותר יפה", ועוד נימוקים מעשיים (ולא אידיאולוגיים) שקיבל עידן
על המעבר ללינוקס, כמו "יש בזה פחות וירוסים, זה יותר יציב, זה יותר קל לשימוש", הם סנוניות הקרוס-אובר השני שעשה הקוד הפתוח בישראל – קודם מהמשוגעים לדבר אל כלל הגיקים, ואחר כך מהגיקים אל הלא-גיקים, המשתמשים הפשוטים, הרוב הדומם.
עידן, נציג עמותת המקור (עמותה לקידום תוכנה חופשית וקוד פתוח), אמר את הדברים בנאומו בכנס "אוגוסט פינגווין", שהתקיים הבוקר (ו') בסינמה סיטי בצומת גלילות. זהו הכנס השנתי השלישי של קהילת הקוד הפתוח בישראל. לכנס הראשון, שהתקיים בסינמטק באוגוסט 2002, הגיעו 100 אנשים, מספר דומה לזה שבכנס השני אשתקד. השנה הגיעו למעלה מ-200 איש.
עידן סיפר על מגעים מתקדמים להכנסת לינוקס למערכת החינוך – שני בתי ספר בצפון, תיכון ויסודי, יתחילו לעבוד עם לינוקס בשנה הבאה, ילדים בפעילויות מחשב של פר"ח באזור הדרום עשויים לעבוד לינוקס, והעמותה תסייע לד"ר אבי כהן, האחראי על לימודי המחשב במשרד החינוך, לכתוב תוכנית לימודי לינוקס לכיתות י"ג-י"ד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
| "אם היינו נותנים פרס לחברה שתרמה לקידום לינוקס, אני חושב שהיינו נותנים אותו למיקרוסופט" – אורי עידן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"חשוב שהיצירה מוצאת דרך ללב האנשים"
|
|
|
 |
|
|
|
עמותת המקור העניקה בכנס לראשונה את פרס המקור לאזרח ישראלי שהרים "תרומה חשובה ומשמעותית לעולם התוכנה החופשית". הבחירה בזוכה, מקסים יורש (26), סמלית לא פחות מדבריה של בת ה-16 מתחילת הכתבה – יורש אינו איש טכני ולא מתכנת, ותרומתו לקוד הפתוח כלל לא נגעה לקוד, אלא לממשק שבין מערכת ההפעלה לינוקס למשתמשיה. ב-2002 ייסד יורש את פרויקט "קולמוס" לייצור גופנים מודרניים ושימושיים בעברית עבור לינוקס, שהיעדרם היה אבן נגף בדרכה של הפצת הלינוקס בעברית.
בנאום הזכיה שלו אמר יורש, "לא זהב ולא כסף ולא זרי דפנה – מה שחשוב לכל יוצר זה שהיצירה שלו מוצאת את דרכה ללב האנשים. את התמורה האמיתית אני מקבל כל יום בסטטיסטיקות של ההורדות". "יש לי ידע מאוד מוגבל בתכנות", סיפר יורש ל-NRG במבטא רוסי כבד, והסביר שהוא בכלל סטודנט למתמטיקה בטכניון. "גרפיקה זה התחביב שלי, והרעיון של עיצוב גופנים תמיד משך אותי כרעיון בפני עצמו. היתה לי ההזדנות להכיר את מערכת לינוקס, גיליתי שיש חוסר וחשבתי, 'למה שאני לא אמלא אותו?'". למה לא, באמת? עידן מסביר ש"בתוכנה קניינית, יש תוכנה וסביבה מתגבשת קהילה. תוכנה חופשית מתפתחת מתוך הקהילה, ולכן יש לה פן קהילתי רחב".
המסר הזה, של עזרה לזולת, חרות על דגלה של תנועת התוכנה החופשית, ממנה צמחה תנועת הקוד הפתוח. מייסד תנועת התוכנה החופשית, ריצ'רד סטולמן, הסביר בראיון לנענע את מעגל הקסם: "התוכנה שלנו הובילה אנשים לאידיאולוגיה. אם הם מסכימים איתה, הם מתחילים לתרום לפיתוח התוכנה, כך שהתוכנה מושכת אנשים לאידיאולוגיה, וזו מסייעת להגדיל את היקף התוכנה".
זה לא אומר שמניפסט התוכנה החופשית חייב לעמוד מול עיניה של בת 16 שמתקינה לינוקס "כי זה יותר יפה". כמו באינספור מאבקים בהיסטוריה, הגרעין הקשה נלחם עבור האידיאלים, והציבור הרחב נהנה מהפירות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| "אין דבר יותר סקסי מבחורה בפינגווין" – משתתפת בכנס, תוך כדי לבישת חולצת הכנס עם לוגו הפינגווין | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
