איך אני 'לבן' ולא נדבקתי באובססית הביביפוביה?
אני איש של מספרים, ספקנות וביקורתיות. דווקא משום כך, אני דבק בשייכותי לשבטי הבבונים ה"מאמינים" כביכול. לקהל חסידיהם השוטים של יניב ונפתלי הנאסף בפ"ת וברוטשילד אני מציע: בדקו איזו שמפניה ורודה שותה נתניהו וקחו כמה שלוקים בעצמכם
"אתה? אתה?? אני מתפלא עליך" השתוממות מסוג זה שמעתי רבות בשבועות האחרונים. "קיבלת חינוך טוב, אתה משכיל, איך לעזאזל אתה תומך בביבי?" וואו. לו הייתי מקבל שקל על כל פעם שנתקלתי בפליאה הזו בצורה זו או אחרת, יכול הייתי לרכוש צי צוללות.אתרגם לעברית מודרנית מה באמת הם שואלים. אתה אשכנזי, דתל"ש שלא לומר כופר, הממוקם (כרגע) בתל אביב. איך לעזאזל אתה מעז לבגוד בשבט הלבן ולתמוך בזכר האלפא מבלפור, המנהיג להקת בבונים ימנית מסורתית?
מעניין שדווקא האנשים הללו, אלו האמונים בעיני עצמם על הספקנות, על נון-קונפורמיזם ועל הסטייל, אינם מסוגלים לשאול את עצמם את ההיפך. למה לא? למה שאדם בעל חיבה לעובדות ולמספרים, לא יתמוך בנתניהו? האם עובדת היותי "לבן", (עד כמה שניתן בהתחשב בכך שאמי נולדה במרקש) מחייבת אותי להדבק באובססיה המטורפת של הביביפוביה?
נתניהו. בדקו איזו שמפניה ורודה שותה נתניהו וקחו כמה שלוקים בעצמכם.
צילום: נעם ריבקין פנטון
האמת שגם אני נורא רוצה להיות חלק מהחבר'ה המקובלים, אלה היושבים בשורה אחרונה של האוטובוס למסיבות המעודכנות אצל מנדלבליט. אני מנסה לאמץ לעצמי סטייל, לעלעל ב"גלריה", ללהג על המרוץ האחרון שסגר את תל אביב ולשתות קפה מצנצנות היפסטריות בפלורנטין. אבל בכל פעם שאני כמעט שם, בלב השבט המגניב, מפעפעת בי תחושה נוגדת חמיצות.
אני צופה בשעשוע בגרוטסקת שמשון ויובב הנצחיים המככבים בהצגת תיאטרון ההיסטוריה הנוכחית תחת שמות הבמה מני נפתלי ואלדד יניב. האם אלו ראויים להוביל אותי לפעול להפלת נתניהו, מנהיג הממוקם ח"י ליגות לפני הבא אחריו? לא באמת, סירייסלי.
אז בקטע הזה אני עם אלו שאתם מסווגים כבבונים. לא תמיד אתם עושים זאת בגלוי, אבל אני יודע שכך אתם מכנים אותם, במקרה הטוב. כיצד אני יודע? אתם עושים זאת מולי כשאתם בטוחים שאני אחד "משלכם".
כפי שציינתי, אני איש של מספרים, ספקנות וביקורתיות. דווקא משום כך, אני דבק בשייכותי לשבטי הבבונים ה"מאמינים" כביכול. מגוחך לראות כמה מנפנפים חבריי לספסלי החוג לפילוסופיה בהטלת הספק שלהם, עד שזה מגיע לנתניהו. האמת שכאן אין צורך להיות ספקו גדול מדי משום שהמספרים כל כך מובהקים והם זורחים ובולטים כמעט כמו איוולתם של העדרים המתכנסים ברוטשילד.
מני נפתלי ואלדד יניב בבית המשפט. האם אלו ראויים להוביל אותי לפעול להפלת נתניהו, סירייסלי?
צילום: יוסי זליגר
קדימה, מספרים. בדברי ימי נתניהו של העת החדשה, דהיינו מ-2009 ועד 2016, נמנו גידול של התוצר הלאומי לנפש ב34.2%, שכר המינימום עלה מ-3,850 ל5,300, השכר הממוצע המריא בכ-20%, האבטלה התרסקה בשיעור 44.8%, יתרות המט"ח העפילו מ-59 מיליארד דולר ל-102, מספר התיירים קפץ ב-25% וזה מבלי לדבר על עליה בשכר החיילים, ההמראה במספר כלי הרכב החדשים ב-66% ובהישגים כלכליים רבים אחרים.
אבל לא רק בכלכלה. נתניהו מתגלה כאסטרטג מדיני ובטחוני שמעטים כמוהו הופיעו על בימת ההיסטוריה, מה שניניהם של יניב ונפתלי יזכו לקרוא עליו בשיעורי ההיסטוריה בעוד 100 שנה. תמרון מדיני מרהיב מול נשיא עוין כאובמה, כמעט אפס ויתורים לאויב (למעט המגנומטרים - אבל אף אחד לא מושלם), אי היגררות למלחמה בסוריה, חיזור דרמטי של מדינות המערב אחרי טכנולוגיה ישראלית, מעמד מדיני חסר תקדים באפריקה, במזרח הרחוק ובאמריקה הדרומית והסוכריות שעל הדונאט: הכרת המעצמה מס' בעולם בבירת ישראל - ירושלים.
ומה מול זה? "שחיתות" שמעולם לא הגיע לכתב אישום ודאי שלא להרשעה? פלגנות וסכסוך? לא, כי מפא"י. נהנתנות ושמפניה ורודה? בעניין זה אצטט את דבריי הנשיא לינקולן לאלו שהשמיצו את הגנרל המוצלח ולימים נשיא ארצות הברית, יוליסס גרנט, כי הוא אלכוהוליסט. "בדקו איזה ויסקי הוא שותה", פקד לינקולן, "ושלחו ארגז לכל יתר הגנרלים".
אז לקהל חסידיהם השוטים הנאסף בפ"ת וברוטשילד מדי מוצ"ש אני מציע: בדקו איזו שמפניה ורודה שותה נתניהו וקחו כמה שלוקים בעצמכם. בינתיים, אם אתם רוצים להעביר אותי צד, נסו לקושש כמה עובדות המגובות בגרפים ובמספרים. אני אולי לבן, אבל לא מטומטם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם