ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

שאלה של עיתוי: מאחורי הקלעים של חקירת ביטן

זימונו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן לחקירה ממושכת יום אחד בלבד לפני ההצבעה המתוכננת על חוק ההמלצות, עורר תהייה ציבורית על טוהר כוונותיהם של כחולי המדים. במשטרה ממהרים להכחיש קשר בין הדברים, ומציגים גרסה מורכבת להשתלשלות האירועים

ביום ראשון השבוע, היום הדרמטי שבו יורטה ההצבעה על חוק ההמלצות ושבו יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן נכנס לראשונה לחקירה שנמשכה 14 שעות, ציין המפכ"ל רוני אלשיך שנתיים בתפקיד. ב־6 בדצמבר 2015, שלושה ימים לאחר שנכנס לתפקיד, כינס המפכ"ל החדש מאות קציני משטרה בכירים וותיקים ממנו לנאום ה"אני מאמין" שלו. במשך שעתיים פרס אלשיך בפני הקצינים את השקפת עולמו, אך את הפנינה השאיר לסוף: תם עידן ההדלפות מחקירות, הכריז האיש שבא מן השב"כ על שאיפתו להכניס גם את בכירי המשטרה לעולם הצללים. "קצין ששמו יעלה יותר מדי בעיתונים ויקבל מחמאות מהתקשורת - ימצא את עצמו בחוץ", הזהיר במילים מפורשות. מיד תבינו כיצד כל זה קשור לח"כ ביטן.

אלשיך לא רק ציווה אלא גם עשה. לאחר ההכרזה שלח לקצינים הבכירים שאלון שנועד להיות תשתית לבדיקת הפוליגרף הקרובה שייאלצו לעבור. קצינים מסוימים בחרו לפרוש מהמשטרה עוד טרם הבדיקה, והיו כאלה שהודחו על ידי אלשיך עצמו אחריה. עד היום אלשיך מבקש מפעם לפעם מראשי האגפים להעביר לו שמות חשודים בהדלפה, הליך שגרם לדיאטת תקשורת חריפה במשטרה. קצינים בכירים הפסיקו להשיב לטלפונים של עיתונאים. זוהי, אגב, אחת הסיבות שבתחילת דרכו ספג אלשיך הרבה בוץ ורפש מכתבי המשטרה המורעבים.
 
זו גם הסיבה לכך שבכל הקשור לחקירות גדולות ורגישות כמו חקירות נתניהו, ניתן לראות על מסכי הטלוויזיה בעיקר כתבי משפט ורק לעתים נדירות כתבי משטרה. אם אכן אלשיך הצליח למגר את נגע ההדלפות, ניתן להניח שמקור המידע השכיח שלהם איננו במשטרה, אלא בסביבת החשודים ובחברות יחסי ציבור שהללו שוכרים. לעתים רומזים במשטרה שגם הפרקליטות היא מקור להדלפות. מהמטה הארצי כבר פנו אל משרד המשפטים בבקשה לערוך בדק בית פנימי בסוגיה כדי למנוע דליפת מידע לכלי התקשורת, אולם היא לא טופלה.

מדוע בסביבת נתניהו מושיטים בכל זאת אצבע מאשימה כלפי המשטרה? בעיקר בגלל פרשת ליאור חורב. העסקתו של היועץ האסטרטגי המזוהה מאוד פוליטית גרמה לאנשי נתניהו להאמין שהמשטרה מדליפה מחקירות נתניהו באופן ממוסד, תחת ניצוחו לכאורה של היועץ חורב. חורב עצמו העצים את האיבה כלפיו כאשר התבטא בבוטות נגד נבחרי ציבור בטוויטר. ראש הממשלה נתניהו פרסם פוסט בפייסבוק שבו התנגח בחורב. אלשיך הבין שחורב הפך מנכס לנטל, והיועץ נאלץ לעשות דרכו החוצה. הוא כבר לא שם. ברם, היחסים בין נתניהו לאלשיך מוסיפים להיות מתוחים.
 
בתחילת השנה הפתיע אלשיך בהתבטאות פומבית בכנס ציבורי, ואמר כי "יש הטרדות של קציני משטרה בכירים בתחום החקירות. איני יודע מי הגורמים, איני יודע מי עומד מאחוריהם, כל אחד שייקח את הפרשנות לאן שהוא רוצה". מאחורי הקלעים הרוחות סערו הרבה יותר. במשטרה חושדים כי בחיפוש מידע מכפיש על בכירי המשטרה, גורמים החפצים בטובת נתניהו או קשורים לחברי כנסת המקורבים לו תשאלו שכנים של חוקרים בתיקי נתניהו ורחרחו בקרבתם של ראש יאח"ה ושל ראש אגף חקירות ומודיעין, ואף בבית משפחת אלשיך עצמו בגבעת־שמואל. בשלב מסוים שיתף אלשיך את פרקליט המדינה ואת היועמ"ש מנדלבליט בסיפורי המעקב הזה, ראש הממשלה התנער ממנו, והתופעה פסקה. עם זאת, המתיחות בין הצדדים נותרה בעינה. 

כחודש לפני תחילת מושב החורף של הכנסת פרסם ח"כ דודי אמסלם כי בכוונתו לחוקק את "חוק ההמלצות", שיאסור על המשטרה להביע את דעתה בנוגע לאפשרות להגיש כתב אישום בתיק. הסיבה לכך היא נתונים המלמדים שברוב מוחלט של הפעמים פרקליטות המדינה דוחה את המלצת המשטרה. כלומר, המלצת המשטרה מתפרסמת ומכתימה את החשוד, אולם לרוב נדחית בסופו של דבר. כך קרה בין היתר בפרשיות קהלני, ריבלין, ליברמן, האי היווני, נתניהו 1997 (בראון־חברון), גבי אשכנזי, גל הירש ורבים אחרים. המשטרה המליצה להגיש כתב אישום וקצרה התעניינות תקשורתית רבה, אך התיק הסתיים בלא כלום.

רק לאחרונה היינו עדים לתופעה דומה בתיק של ראש הסגל לשעבר בלשכת נתניהו, גיל שפר. לפני כשנה המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירות מין, אך באוקטובר האחרון הודיעה הפרקליטות כי התיק נסגר מחוסר ראיות. זה אפוא היה ההיגיון שביסוד חוק ההמלצות. מנקודת מבטו של נתניהו הוא נועד בעיקר לטרפד פיגוע תקשורתי נגדו עם פרסום המלצות המשטרה, לא לשבש את החקירות עצמן.
 

ואכן, בקהילה המשפטית סבורים רבים כי אין הכרח בהמלצות המשטרה. גם המפכ"ל אלשיך סבר כך כאשר נכנס לתפקידו, ואף ניסה לקדם מהלך כזה בתמיכתם של היועמ"ש הקודם וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן. האם אלשיך התחרט בינתיים? אז זהו, שגם היום סבור אלשיך כי גם אם חוק ההמלצות יעבור הוא לא יפגע משמעותית בארגז הכלים של המשטרה במאבק בשחיתות. אגב, הוא חשב כך גם בהקשר של החוק הצרפתי. רוב ההתנגדויות לחוק באות אפוא לא מהמשטרה, אלא מ"עיתונאים בעלי אג'נדה פוליטית ופוליטיקאים פופוליסטים", כפי שכתב השבוע כתב המשפט הבכיר של ערוץ 2, גיא פלג.

ואולם, עם פתיחת מושב החורף פרסמה הכתבת הפוליטית של 'מקור ראשון', שירית אביטן־כהן, כי חוק ההמלצות הוא רק סנונית ראשונה בסדרת חקיקות של מפלגת הליכוד שנועדה לשנות את דפוסי הפעולה של המשטרה. ברחוב בר־לב בירושלים, מקום משכנו של המטה הארצי של המשטרה, ראו בכך החרפה קשה של הצעדים נגדם. הנורות האדומות והכחולות הבהבו לא בגלל חוק ההמלצות עצמו, אלא בעקבות מה שזיהו שם כמגמה וכחלק ממערכה שלמה, שלדעתם נועדה לפגוע בחקירות נבחרי ציבור ובעיקר בזו של ראש הממשלה.

אנשי המשטרה יצאו לקרב בלימה: דוברת המשטרה מירב לפידות אמרה בריאיון כי הצעת החוק "לוקה בבורות במקרה הרע או בחוסר דיוק משווע במקרה הטוב, ואני עדינה". ראש חטיבת החקירות ניצב־משנה ערן קמין (שמבקר המדינה מתח נגדו ביקורת קשה בטיפולו בפרשת חיים רמון), נקלע לעימות עם ח"כ דוד אמסלם בוועדת הפנים שדנה בחוק. השיא הגיע השבוע, כאשר קצינת חקירות המטפלת בתיקי נתניהו שיתפה הודעת וואטסאפ הקוראת להגיע להפגנת השמאל בתל־אביב שארגן אלדד יניב נגד נתניהו, והועברה מתפקידה בצוות החקירה.
 
ב־24 באוקטובר, חודש לאחר הדיווח הראשון על יוזמת חוק ההמלצות, פרסם עיתון 'הארץ' כי המשטרה בודקת חשדות לפלילים נגד יו"ר הקואליציה מתקופת פעילותו בעיריית ראשון־לציון. מבחינת ביטן ואנשי נתניהו לא היה ספק שמדובר בתגובת־נגד של המשטרה. "כל בר דעת מבין שהעיתוי שבו פורסמה הידיעה אינו מקרי, ויש כאן ניסיון לרפות את ידיי", הגיב ביטן ל'הארץ'. "זה לא יעזור. אני, את הפעילות הציבורית שלי אבצע כפי שאני מאמין בה. הניסיון להלך עליי אימים לא יצלח. ידיי נקיות". נראה שבשלב הזה ידע ביטן על קיומה של בדיקה בעניינו, לא על חקירה מתקדמת.

ביום חמישי בשבוע שעבר הודיעו בליכוד כי חוק ההמלצות, שעורר סערה והתנגדויות, יעלה ביום שני השבוע להצבעה בוועדת הפנים. יו"ר הקואליציה דוד ביטן הפעיל את כל כובד משקלו הפרלמנטרי, וההערכות דיברו כי החוק יעבור ומשם ימשיך לחקיקה מהירה בקריאות שנייה ושלישית. אנשי נתניהו התכוננו להישג בעבורם, לאחר המהלומות שהוא סופג כמעט מדי ערב בהדלפות מהחקירות המתפרסמות במהדורות החדשות.
 
אלא שלמשטרת ישראל היו תוכניות אחרות ליו"ר הקואליציה. בבוקר יום ראשון פרסמה המשטרה כי תחקור באותו יום את ביטן, במסגרת פרשת שוחד גדולה בעיריית ראשון־לציון הנחקרת זה שנה וחצי. למעשה, זה היה היום שבו הפכה החקירה המשטרתית מסמויה לגלויה. ביטן נחשד כי בתקופת כהונתו כסגן ראש העיר, משפחת הפשע הערבית ג'רושי כיסתה את חובותיו בתמורה לקידום ענייניה בעירייה.

ברשתות החברתיות ובטורי הדעה בעיתונות הועלו תהיות נוקבות בנוגע לעיתוי הבולט: יום אחד בלבד לפני הצבעה על חוק שבמשטרה כה מתנגדים לו, חקירה נגד יו"ר הקואליציה הופכת לגלויה ומכניסה אותו ל־14 שעות של שאלות צולבות, המשתקות את פעילותו הפרלמנטרית. זוהי חקירה פוליטית, האשימו רבים. ההצבעה על החוק בוטלה באותו יום, לאחר שמפלגת כולנו נסוגה מתמיכתה בו. המשטרה מצדה מיהרה להגיב ולהבהיר כי העיתוי מקרי לחלוטין, וכי משטרת ישראל פועלת ללא דופי ומשיקולים ענייניים. כך לפחות הוצגו הדברים בפומבי.

אלא שמאחורי הקלעים מחזיקים במשטרה בגרסה מורכבת יותר של השתלשלות הדברים, המובאת כאן לראשונה: במהלך חקירת משפחת הפשע ג'רושי החלו לעלות שמות של נבחרי ציבור מעיריית ראשון־לציון, והחוקרים מיהרו להביא את הדברים לידיעת המפכ"ל. למשטרה אסור לחקור נבחרי ציבור ללא אישור היועמ"ש. לכן, משהחל לצוף המידע הזה ביקשה המשטרה את אישור היועץ להמשך החקירה וקיבלה אותו. בהמשך החקירה עלה גם שמו של ח"כ ביטן, בתדירות הולכת וגוברת. שוב עודכן המפכ"ל, שוב הוצג המידע ליועמ"ש לאישור המשך החקירה בעניינו של ביטן, ושוב מנדלבליט אישר.
 

בשלב זה החלו החוקרים להבין שנגד ח"כ ביטן הולכים ומצטברים חשדות לפיהם הוא אחד הגורמים המרכזיים במערך השוחד בעירייה. בחודשים הבאים החקירה התקדמה, הראיות נערמו ותמונת החשדות בנוגע לח"כ ביטן התבהרה. בינתיים הכריז ח"כ אמסלם על חוק ההמלצות, והמשטרה נחלצה לבלימתו.

על פי גרסת המשטרה, כמה חודשים לאחר העלאת שמו של ח"כ ביטן, ובשלב שבו נדרשו השלמות והכנות אחרונות לקראת פתיחת החקירה הגלויה, הודלף מידע - לא מכיוון המשטרה - אודות החקירה לעיתון 'הארץ'.

הידיעה פורסמה כחודש לאחר הכרזת אמסלם על חוק ההמלצות וכחודשיים לפני שהחקירה הייתה אמורה להפוך לגלויה, בתום שנה וחצי של חקירה סמויה. הפרסום פגע בחקירה משום שהוא היה איתות אזהרה למעורבים ואִפשר להם להתכונן, וכן משום שהוא העניק לה גוון פוליטי. בעקבות הדיווח ב'הארץ' זיהו במשטרה עליית מדרגה במאמץ לקידום החוק, וכן תנודות של החשודים שהם מייחסים אותן לפרסום.
 
התקדמותו המהירה של חוק ההמלצות הפתיעה את המשטרה. כאשר נצ"מ ערן קמין השתתף בשבוע שעבר בישיבת ועדת הפנים בנוכחותו של ביטן, הוא כבר ידע כי ביום ראשון יזומן ביטן לחקירה. מן הסתם זה מה שעבר בראשו ברגעים שבהם ח"כ אמסלם ניסה לגרור אותו לעימות והוא נמנע ממנו בחירוק שיניים.

עם הודעת הליכוד על מועד ההצבעה הבינו במשטרה את הפוטנציאל הרגיש בעיתוי זימונו של ח"כ ביטן והפיכת החקירה לגלויה - יום אחד לפני ההצבעה על חוק ההמלצות - והמפכ"ל כינס התייעצות בכירים. בדיון הביע אלשיך את עמדתו כי אם יוחלט להזיז את מועד החקירה שנקבעה מראש, המשמעות תהיה שחקירות משטרה נקבעות על פי הכנסת. כלומר, פוליטיזציה. במילים אחרות: אלשיך גרס כי בין שיוחלט לקיים את החקירה במועדה ובין שיוחלט לדחות אותה, יחשדו במשטרה במניעים זרים, ולכן מוטב לקיים את החקירה במועדה ולעצור את החשודים.
 
היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עודכנו בהכרעתו של אלשיך. אחת הראיות של המשטרה לגרסתה היא מורכבותו של מבצע הפשיטה על עיריית ראשון־לציון ועל משפחות הפשע שהתקיים ביום ראשון. לדבריהם, אי אפשר לארגן מבצע כזה שמעורבים בו 600 שוטרים בהתראה קצרה מיום חמישי לבוקר יום ראשון, וברור שההכנות התבצעו הרבה קודם לכן וכי לו"ז החקירה נקבע מראש וללא זיקה לחוק ההמלצות.  

בין שגרסת המשטרה משכנעת ובין שלא, מה שבטוח הוא שביום שבו חגג רוני אלשיך שנתיים למפכ"לות, ספגה המשטרה מכה ציבורית חזקה באמינותה. גם אנשים שאינם נמנים עם אוהדי ביטן מתקשים להאמין שעיתוי הפשיטה המשטרתית בראשון־לציון היה מקרי. רב־ניצב אלשיך ייאלץ להתאמץ לא מעט בזמן הקרוב כדי לשכנע אותם שהוא ואנשיו חפים ממניעים זרים.

מהפרקליטות לא נמסרה תגובה לדברים. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg