"מדוע פועלים גורמים לבלום את חשיפת מסמכי ארכיון המדינה?"

ועדת המדע והטכנולוגיה: בשנתיים האחרונות נעצרה כמעט לגמרי פעילות החשיפה של המחלקה האמונה על פרסום המסמכים המסווגים בארכיון

קרדיט צילום: דוברות הכנסת IsraelDefense

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ב') דיון בנושא 'דליפת המידע מאתר ארכיון המדינה'. הדיון עסק בהמצאות חומרים הפוגעים בצנעת הפרט וכן חומרים רגישים ביטחונית, בין חומרי ארכיון המדינה שהועלו לאינטרנט לטובת הציבור הרחב.

במהלך הדיון עלה כי התופעה שהתגלתה במסגרת תחקיר עיתון "ידיעות אחרונות", רחבה עוד יותר. מנגד עלה כי בפני ארכיון המדינה קיים קושי גדול לחשוף חומרים לעיון הציבור, זאת נוכח החוק המעגן את פעילותו של הגנזך והוראה של המשנה ליועמ"ש שניתנה לאחרונה ומחדדת כי הסמכות ההחלטה לגבי חומרים שיתפרסמו נתונה בידי המשרדים שהפקידו אותם. כך עלה כי אחוזים בודדים בלבד מהחומרים נחשפים לטובת הציבור, וכי כמויות החומר רק הולכות ומצטברות.

לצד כך צפו גם חילוקי דעות בתוך ארכיון המדינה, ועלה כי בשנתיים האחרונות נעצרה כמעט לגמרי פעילות החשיפה של המחלקה האמונה על פרסום המסמכים המסווגים בארכיון.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, פתח את הדיון: "אנחנו רוצים לדון בנושא הדליפה מבלי לפגוע בחשיבות חשיפת המידע. אנו מדברים על תוצאות הלוואי שבעקבות חשיפת החומרים, נבחן אילו פתרונות יכולים לסייע, אם אלו אמצעים טכנולוגיים ואם זה תוספת של כוח אדם, כוח אדם מיומן יותר, עוד כוח אדם, פיתוחים טכנולוגים וכדומה. למדנו לקראת הדיון כי האחוז המידע הנחשף הוא נמוך ומאוד מצומצם, הייתה גם הוראת יועמ"ש שהגבילה את שיקול דעתו של הגנז ויש פגיעה קשה בעבודתו ובחשיפה. מדובר גם בפנס הגורם המזכיר לנוגעים בדבר לפעול ביושר והגינות, כי יבוא יום והדברים יחשפו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג: "פרשת חשיפת מסמכי רצח קנדי מלמדת שמדובר בנושא חשוב ביותר בכל העולם. כעת מנסים לסגור את התיבה שנפתחה, אני לא קורא לזה פנדורה. מישהו מפרש את החוק לנוקשות, אף אחד לא חושב שחשיפה והעלאת מסמכים רשמיים לאינטרנט היא גורם שעושה נזק. חושב שהוועדה תתבע את המשך המגמה שהוביל דר' לזוביק, יש לבחון מה קרה שהתעוררו גורמים לבלום את המגמה הזו. עם ישראל צריך ללמוד את ההיסטוריה בלי מורא ובלי חשש".

ח"כ דב חנין: "אני שותף ל-2 הנחות היסוד -ראשית שהנורמה היא חשיפה, חומרים מגיעים לארכיון כדי להגיע לציבור ולחוקרים. מקרים שלא נחשפים צריכים להיות מוגדרים בצורה מאוד מתוחמת ולא להפך כפי שקורה היום - 1.29 אחוז זה מה שנחשף לציבור מתוך 100 אחוז. גם מהמצב הזה יש עוד נסיגה, בצורת הנחיית המשנה ליועמ"ש שנותנת את ההחלטה איזה חומר יוצא או לא יוצא בידי מפקיד החומר. זה אקטיביזם פרשני. אם הבעיה היא בחוק, נשנה את החוק".

ח"כ יעקב פרי: "הגיע הזמן שיהיה מערך חשיפה בארכיון שיהיה מסוגל להתמודד עם משימות. צוות שיוכל לעסוק בזה בצורה ראויה יכבד את המדינה ואת ההיסטוריה שלה, יש צורך בתקצוב ראוי, הבעיות מגיעות משם".

ח"כ תמר זנדברג: "כותרת הדיון היא "הדליפה מארכיון המדינה", צריך לשנות את הכותרת לקבירת ארכיון המדינה ללא שום נגישות למידע. יש אחוז מזערי של חשיפה, זו הבעיה הראשית שיש לעסוק בה. יש להבין ממה נובעת הנחיית המשנה ליועמ"ש, ככה סתם פתאום מחליטים להוציא הנחיה?!  אנחנו צריכים לצאת מהדיון הזה עם עמדה, מה קורה עד שתהייה חקיקה".

ח"כ יעל כהן פארן: "יש פה דילמה אמתית, כולנו רוצים שקיפות ופתיחות של החומר אבל אני לא חושבת ששקיפות היא ערך עליון ופגיעה בפרטיות וחשיפת פרטים של אנשים הוא עניין של מה בכך. צריך לשים דגש על מה חושפים ולמה נותנים ערך. יש לשאול גם האם הדברים שנחשפו, לא מהווים קצה קרחון, האם אנשים צריכים לחשוש שדברים מהעבר שלהם ושל הוריהם יצוצו פתאום. יש צורך בבדיקה רצינית במיוחד של החומר האישי שעולה".

גיא ליברמן, עיתונאי חוקר, ידיעות אחרונות: "לפני כחודשיים התפרסמה אצלנו הכתבה הראשונה שחשפה שבארכיון הגלוי יש מחדל, לדעתנו מחדל חמור. מצאנו חומר שאסור היה שיהיה שם - מסמכים ביטחוניים, מסמכים רפואיים, תיקי אימוץ, שמות חוסים בכל מיני מוסדות, תיקיה שלמה של אנשים שביקשו לעשות ברית מילה מאוחרת. אני יודע שהדברים עלו בעקבות התרשלות כי לדוגמא בכותרת מסמך מסוים השם של איקס היה מושחר אך הוא הופיע בגוף הטקסט, אנחנו ביצענו בדיקה מדגמית בכמה אלפי מסמכים ויש שם למעלה מ-15 מיליון. כך שזה קצה הקרחון".

גלעד לבנה, מנהל מחלקת החשיפה, ארכיון המדינה: "יש חשיפה מקצועית מסווגת במחלקה שלי, זה נעשה על ידי גורמים מקצועיים שמגיעים מהמשרדים, החשיפה של החומר הבלתי מסווג נעשית על ידי סטודנטים ועובדי ארכיון לא מנוסים, מכאן מקור הדליפה, שכן גם בלא מסווג יש לעיתים חומר מסווג. הם לא עשו הכשרה של חשיפה, יש להם הכשרה של שעה, אין להם סיווג, יש להם נטל לעבוד מאוד מהר ונטל של מכסות. יש צורך בגיוס של כח אדם מקצועי. מכאן מגיעה הזליגה שעלולה לפגוע בזכות הפרטיות ובביטחון המדינה".

גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק ציין כי כממונה על לבנה הוא חולק על הדברים: "אני אחראי לחשיפה המוצלחת והלא מוצלחת. אני בעצמי חושף כ- 200 תיקים ביום, עבודת החשיפה מאוד מאוד מסובכת. גם אני אישית טעיתי, מצאו בתיק שעסקתי בו טעות. חשיפת חומר ארכיוני חייבת לכלול טעויות, מי שעוסק בחשיפה טועה, אין דרך אחרת. על החברה הישראלית להחליט אם היא רוצה שהחומר הארכיוני יהיה פתוח במחיר של טעויות פה ושם, או לא. עד היום בחרה החברה הישראלית לא לפתוח. למעלה מ-95 אחוז מהחומר של החומר הארכיוני של מדינת ישראל לא רק שהוא סגור, אלא שגם אין דרך מעשית לפתוח אותו אלא בשוליים, כשיש לך פיגור כה גדול ואין לך מספיק כח אדם, כמות החומר גדלה יותר מהכמות הנחשפת. 20 אחוז מהחומר סגור בחוק לתמיד, לא של המוסד והשב"כ, בלי קשר לחשיבות ביטחונית".

לזוביק הוסיף ואמר כי "כל אמות המידה של פתיחת מידע לציבור מוסתרות, הציבור לא יכול לדעת מה השיקולים. איך זה יכול להיות במדינה שמתארת עצמה כדמוקרטית? מאז העלנו את החומר על ילדי תימן נכנסו לאתר יותר ממאה אלף איש, ב-70 שנה הגיעו לארכיון המדינה פחות אנשים ממספר האנשים שנכנסו בשלושה הימים הראשונים לחשיפה. עד היום סרקנו 7 מיליון מסמכים מתוך 400 מיליון קיימים, בערך 150 מקרים ביום, מאז הוראת היועמ"ש אנחנו פועלים לפי מה שמותר לנו, אנחנו פונים למשרדים עם הבקשות של הציבור וברוב המקרים המשרדים לא מסכימים לחשוף את המידע, המצב הוריד משמעותית את קצב החשיפה".

-על הטענות לפגיעה בציבור במסגרת דליפת חומרים רגישים השיב לזוביק כי "אם בשנה האחרונה ראו 100 אלף איש חומר ארכיוני, והועברו אלינו 2 מקרים לטיפול ולא היה כעס מצד הפונים,  אז נראה לי שהציבור יותר מעדיף לראות חומר מאשר חושש ממה שימצא. אין דרך לחשוף בלי טעויות".