החקלאים זועמים: "לא נשרוד קיצוץ במכסות המים"
בשל הבצורת, צפויה מועצת רשות המים לדון בקיצוץ של 35% מהקצבת המים לחקלאי הצפון, ואלה זועמים: "זה אסון כלכלי. גם אם נוריד את הפרי וננסה לשמור על העצים שלא יתייבשו". רשות המים: "לא מדובר על 'קיצוץ' אלא על חלוקת המחסור"
אחרי דחייה של מספר ימים צפויה מחר מועצת רשות המים לדון בהחלטה מרוככת על קיצוץ של כ-35 אחוזים מכמות המים להשקיה לחקלאי הגליל והגולן, ובכ-10 אחוזים לכלל חקלאי ישראל. זאת, על רקע ההערכות לשנת בצורת שישית במדינה.
בצורת בגליל
צילום: אנצ'ו גוש, ג'יני
בארגוני החקלאים זועמים על ההחלטה הצפויה. לטענתם, המדינה - באמצעות רשות המים - בוחרת לפגוע היכן שהכי קל, במקום למצוא פתרון שיותיר את החקלאות בישראל. דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים וחקלאי במושבה מטולה, הסביר ל-360 כי לאחר שתתקבל ההחלטה - לא תהיה ממנה דרך חזרה. "ההחלטה הזאת היא הרת אסון. אנחנו מתמודדים עם אבסורד: בגליל ובגולן תקן המים על פי משרד החקלאות הוא 720 קוב לדונם לצריכה שנתית, ועל זה כל החקלאות המתוכננת בונה את התוכניות השנתיות. אם חלילה יאושר הקיצוץ, אנחנו עומדים על מחצית הכמות, כ-350 קוב לדונם, שזה אסון כלכלי. גם אם נוריד את הפרי וננסה לשמור על הקיים ועל העצים שלא יתייבשו זה יהיה אסון. לא נצליח להתמודד עם זה".
ברשות המים מסבירים כי הקיצוץ הנוסף בכמות המים המוקצים לחקלאות הוא מחויב המציאות. "לא מדובר על 'קיצוץ' אלא על חלוקת המחסור", מסבירים ברשות המים. לדברי דובר הרשות, אורי שור: "בסוף כל שנה בוחנים את מצאי המים הקיים במקורות המים הטבעיים, פלוס כמות המים המותפלים, ובשכלול עם התחזית לחורף הקרב מחלקים את מצאי המים. ככל שיש יותר מים במקורות המים - ניתן להבטיח לחקלאות, לטבע ולתיירות יותר מים. כשיש מעט מים במקורות המים - החלוקה בהתאם". מכאן קובע שור כי המחסור במים, בעיקר בצפון, מעמיד את הקצאת המים לפי התחזיות, ואלו כאמור - קודרות מאוד.

מחצית מכמות המים. חקלאות בקיבוץ אורטל, רמת הגולן
צילום :אנצ'ו ג'וש, ג'יני
לפי תחזית רשות המים, מדינת ישראל הולכת לקראת שנה חמישית של בצורת. השנה העברית החדשה נפתחת עם מחסור חסר תקדים של כ-2.5 מיליארד קוב במים, מחסור שלא נרשם כמותו מאז שנות העשרים של המאה הקודמת. במקורות המים של ישראל חסרים למעלה ממיליארד קוב, והתחזיות מעריכות כי ממוצע הגשם בחורף הקרוב יעמוד על 85 אחוזים בלבד.
לפי רשות המים, ישנו חשש אמתי שבקיץ הבא גם מעיינות גדולים שמעולם לא יבשו כמו הבניאס בגליל, ייוותרו ללא מים. מהכנרת, כבר לא שואבים מים למוביל הארצי, אך זה לא למפלס להמשיך לרדת - בשל כמויות המים המועטות שנכנסו לכנרת ב-4 השנים האחרונות, הנמוכות ביותר המתועדות. "מפלס הכנרת צפוי לרדת עוד השנה, ולשבור את השיא השלילי המתועד אי פעם", אומרים מומחי ניהול משק המים הישראלי. ממדידות השרות ההידרולוגי עולה כי בחודש ספטמבר ירד מפלס הכנרת ב-23.5 ס"מ. מפלס ים המלח ירד בחודש ספטמבר ב-13 ס"מ.

ייובש? שדה חקלאי בגליל
צילום: אנצ'ו ג'וש, ג'יני
גם המודלים המקצועיים לחיזוי ארוך טווח לחורף 2017/18 לא מבשרים טובות. החזאי בועז דיין, מנהל האתר 'מזג אוויר בישראל' אמר ל-360 כי תמונת המצב היא כבר מעבר לעגומה: "מתוך 10 מודלים של תחזיות עונתיות, כמו המודל האירופאי והאמריקאי, 9 מודלים המעודכנים להיום חוזים בצורת קשה באזורינו. המודלים המקצועיים מתעקשים על כך כבר כמה חודשים בעקביות, והם הם חוזים יובש קיצוני משמעותי מאוד שישבור שיאים מפחידים".
בערב יום הכיפורים הודיעו שר החקלאות אורי אריאל ושר האנרגיה יובל שטייניץ, כי לא יאפשרו לקצץ כמויות מים כה משמעותיות לחקלאים, ויפעלו למצוא פתרונות יצירתיים אחרים למשבר הבצורת. בפגישתם, הסכימו השרים כי החקלאות לא תשרוד קיצוץ כה עמוק במכסות המים. כעת, נראה כי שיתוף הפעולה לא הביא תוצאות מיידיות, והקיצוץ נשאר בעינו.

הבטיח למצוא פתרון. אורי אריאל
צילום: מירי צחי
במכתב ששלחו היום (ראשון) אנשי התאחדות האיכרים למנכ"ל רשות המים ויו"ר מועצת רשות המים גיורא שחם, הם טוענים כי רשות המים נוהגת מזה שנים ב'יד קלה על ההדק' בכל הקשור לקיצוצי מכסות המים במגזר החקלאי, על אף שהמגזר החקלאי הינו רק חלק מפסיפס מטרות המים כמו טבע, תיירות ועוד. "לא ייתכן שבכל שעת משבר הראשונים להיפגע יהיו החקלאים", אומרים בהתאחדות.
בהתאחדות מאשימים את אנשי רשות המים בכך שהם אלה שהובילו למעשה למשבר המחסור במים, לאחר שהציגו במשך שנים כאילו לישראל אין בעיות מים יותר בשל מפעלי ההתפלה המפותחים שהקימה המדינה: "העובדה כי הרשות לא השקיעה כנדרש לטובת מניעת הקיצוצים, בפרויקטים ובתשתיות למטרת התמודדות עם חסר במים, הביאה למצב בו לא ניתן לראותה אחרת מלבד אחראית באופן ישיר לנזקים הקשים לתוצרת החקלאית", טוענים החקלאים. אל מכתב ההתאחדות צורפה חוות דעת משפטית עורך הדין ד"ר סער פאוקר, ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות' הקובע כי הבחירה בפגיעה המתמדת דווקא בחקלאים על פני צרכני מים אחרים כמו תעשייה, מסחר, צרכי בית וטבע - אינה חוקית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg