ראשי » חדשות » דעות

במה שונים הקטלאנים מהכורדים בדרישתם לעצמאות?

הן הכורדים בעירק והן הקטלאנים בספרד זוכים היום, על פני השטח, להגדרה עצמית פנימית במדינותיהם. ההתנגדות בעירק לפרישת הכורדים נשענת על בסיס משפטי חלש יותר מזה המבסס את התנגדותה של ספרד לפרישת הקטלאנים

ב-1 באוקטובר התקיים משאל עם בקטלוניה בעניין היפרדות החבל מספרד ובשבוע שעבר התקיים משאל כזה בחבל כורדיסטאן שבעירק. הן בספרד והן בעירק מתנגדים לפרישה ובספרד הממשלה אף ניסתה למנוע באופן מעשי את המשאל. האם יש לכך הצדקה משפטית?

הכורדים והקטלאנים מבקשים לממש את זכותם להגדרה עצמית של עמים. זכות זו, שנזכרה לראשונה בארבע עשרה הנקודות המפורסמות של הנשיא וילסון, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוכרה על ידי המשפט הבין לאומי כזכות אדם יסודית במהלך שנות השישים של המאה העשרים, במקביל לתהליכי הדה-קולוניזציה שהתרחשו באפריקה ובאסיה. משמעותה היא, כי כל קבוצה המוגדרת כעם, כלומר, מעוניינת בחיים משותפים, דוברת שפה משותפת, ובעלת זהות לאומית משותפת, הבאה לידי ביטוי בתרבות או דת משותפת, זכאית לממש את שאיפותיה הלאומיות במסגרת פוליטית כלשהי. בדרך כלל, המשמעות הנגזרת מכך היא, כי עם זכאי לטריטוריה משלו. אכן, זה היה הבסיס המשפטי להקמתן של מדינות במהלך המאה העשרים ובעיקר במחצית השנייה של המאה העשרים, ובהן גם ישראל.

עימותים בין שוטרים למפגינים קטלאנים:


 

עם זאת, במסגרת הסדר העולמי החדש שנוצר לאחר מלחמת העולם השניה והקמת ארגון האו"ם, הוכרה גם זכותן של מדינות קיימות לשמור על שלמותן הטריטוריאלית. לפיכך, לכאורה, אין לגיטימציה לפירוק מדינה קיימת על מנת להגשים את זכויותיו הלאומיות של עם כלשהו. התוצאה הייתה, אפוא, שהמשפט הבין לאומי הכיר בשתי זכויות מתנגשות.
  
המוצא המשפטי מן הדילמה נמצא במושג המשפטי: "הגדרה עצמית פנימית", שפותח על ידי בית המשפט העליון הקנדי, במסגרת עיסוקו במשאל עם אחר, שנערך בחבל קוויבק בקנדה בשנת 1995 בעניין זכותם של הקוויבקים לפרוש מקנדה. נקבע, כי יש להבחין בין שני סוגים של הגדרה עצמית: חיצונית ופנימית, ואת תנאי המימוש שלהם. הגדרה עצמית חיצונית באה לידי ביטוי בפרישתו של עם ממדינה קיימת ומימוש זכויותיו הפוליטיות בטריטוריה משלו. ואולם, זכות זו תינתן רק לעמים שאינם יכולים לממש את שאיפותיהם הפוליטיות במסגרת לאומית קיימת. כלומר, עם שזכויותיו הפוליטיות מדוכאות, ולפיכך אינו זוכה לייצוג ראוי במסגרות הממשלתיות של המדינה שבגבולותיה הוא מצוי, כך שנציגיו אינם יכולים להביא למימוש השאיפות הקבוצתיות שלו- זכאי לדרוש היפרדות ממדינה קיימת.
 
לעומת זאת, עם שמקבל את התנאים למימוש קבוצתי של זכויותיו הפוליטיות במסגרת מדינית קיימת, מימש לפיכך את זכותו להגדרה עצמית פנימית, ועל כן אין באפשרותו לדרוש את הזכות להגדרה עצמית חיצונית.
הן הכורדים בעירק והן הקטלאנים בספרד זוכים היום, על פני השטח, להגדרה עצמית פנימית במדינותיהם. הקטלאנים מממשים את זכותם על פני תקופה ארוכה יותר, מאז נפילת משטרו של הגנרל פרנקו בשנת 1975. הממשל בספרד מאפשר כיום אוטונומיה לשבע עשרה קבוצות לאומיות דומיננטיות ובכללן הקטלאנים, ומשמעות הדבר היא, כי הקטלאנים מממשים את זכויותיהם הלאומיות בתוך המסגרת הספרדית. הכורדים בעירק זכו לאוטונומיה בשנת 2003 לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין והקמת משטר פדרלי בעירק בעזרת האמריקאים.

עם זאת, מאחר שהיסודות הדמוקרטיים של המשטר הפדרלי בעירק חלשים ביותר, בלשון המעטה, קשה לטעון, שהכורדים בעירק יכולים לממש את זכויותיהם הלאומיות באותה מידה שבה יכולים לעשות זאת הקטלאנים בספרד. לפיכך, ההתנגדות בעירק לפרישת הכורדים נשענת על בסיס משפטי חלש יותר מזה המבסס את התנגדותה של ספרד לפרישת הקטלאנים.

ד"ר הילי מודריק- אבן חן, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומחברת הספר: "זהויות לאומיות והזכות להגדרה עצמית של עמים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח