האם מטוס הלביא ישמש גם במשימות תקיפה?
יצרנית מטוס הלביא המשמש כמטוס אימון בחיל האוויר הציגה גרסה של המטוס לתפקידי תקיפה שונים. בכך הופך הלביא למטוס תקיפה קל הנחוץ מאוד לכל חילות האוויר המערביים המתמודדים עם א-סימטריה גדולה בעלויות הפעילות האווירית במסגרת המלחמה כנגד ארגונים לא מדינתיים.
גם מדינה עשירה כמו ארה"ב מתקשה לעמוד, ובוודאי להצדיק כלכלית, שימוש במטוסים בעלות שעת טיסה של 20-30 אלף דולר וחימוש ב- 20-100 אלף דולר לצורך השמדת טנדר בעלות 20 אלף דולר בסביבה ללא איומי נ"מ.
לאור זאת, מחלחלת ההבנה כי חלק אינטגרלי מהכוח האווירי צריך להיות מותאם , בהיבט הכלכלי, לפעילות בסביבה דלת איומים אל מול ארגונים שאינם מדינות. הפתרונות הן המשך העמקת הפעילות באמצעות מל"טים ובמקביל ניסיון , לפחות בארה"ב, לשלב מטוס תקיפה קל בסד"כ.
המטרה: סימטריה כלכלית בהפעלת הכוח
ישראל נמצאת בדיוק באותו המצב. "סבבי לחימה" מול חמאס / חיזבאללה הם עתירי פעילות אווירית מכיוון שזו דרך ההתמודדות המועדפת על ידי הנהגת המדינה משיקולים של צמצום סיכון לחיי אדם והסתבכות פוליטית. אך בניין הכוח של חיל האוויר מכוון בראש ובראשונה להעמקת היתרון הטכנולוגי ויכולת לפעול בכל מקום ובכל זמן מול אויבים מדינתיים. התוצאה היא שכאשר הכוח שבנה חיל האוויר מופעל בעזה או בלבנון, החשבון הכלכלי המוגש למדינה הוא ללא פרופורציה לאויב מולו מופעל הכוח.
נוסיף לכך את הגדרת הרמטכ"ל במסמך אסטרטגיית צה"ל כי "תרחיש הייחוס" הסביר הוא חיזבאללה / חמאס. לכאורה, נשאלת השאלה כיצד מתאים חיל האוויר את עצמו, בהיבט כלכלת המלחמה, לתרחיש הייחוס. על פניו נראה כי חיל האוויר נוטה להתעלם מהנושא. שכן רכישת מטוסי F35 שהוזמנו והדיבורים על טייסת נוספת של F35 או F15 מעידים כי בתחום המאויש לחיל האוויר אין כוונה לפעול להוזלת עלות הפעילות.
כך שכל שנותר הוא המשך הרחבת היקפי המל"טים בחיל-האוויר. אך בצורה זו עדיין נשאר פער ביצועים / עלויות / כמויות שבסיבוב הבא מול חמאס / חיזבאללה לא ישנה דרמטית את כלכלת המלחמה באוויר. בהקשר זה, מטוס הלביא יכול לשמש פתרון מצוין לבעיית העלות. הפעלת "לביא קרבי" כתחליף למטוסי F16 , היכן שניתן, תוזיל את עלויות הפעלת הכוח בכמעט סדר גודל שלם, אם המטוס ישמש לאימונים ופעילות מבצעית במקביל.
האם חיל האוויר הולך לכיוון הזה? אולי כרגע לא נראית כוונה להפעיל את הלביא כמטוס תקיפה, אך תוכנית הרחבת יכולות המטוס באמצעות התאמות תוכנה לנשיאת פצצות אימון ומכלי דלק ניתקים הם צעד ראשון בכיוון. סימן נוסף הוא משפט שנאמר בצה"ל לאחרונה: "אנו שואפים להצטרף לרשתות עליהם פועלים המטוסים המבצעיים בחיל, וכך להתחבר חיל-האוויר כולו ולבצע אימונים משותפים עם כל מערך הקרב".
לאור השיקול הכלכלי, וההתאמות של המטוס למודל לחימה, תהיה זו הפתעה אם הלביא לא יתיישב על המשבצת של מטוס תקיפה קל בחיל האוויר בעתיד הקרוב.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר על צבא ובטחון בראי הכלכלה.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם