מדע בדיוני? הפיתוח הישראלי שיזהה מחבלים לפי תווי פנים
תשכחו ממגנומטרים ומתורי בידוק: פיתוח שכבר נכנס לשימוש בעולם מסוגל להצביע על מחבלים פוטנציאליים, פדופילים מסוכנים ושאר עבריינים - עוד לפני שביצעו את זממם. ראשי "פייספשן" מספרים איך החיים של כלל האנושות ישתנו בעתיד בזכות חוכמת הפרצוף
קחו חודשיים אחורה ודמיינו את זה: בין קמרונות תקרת שער הסליחה בהר הבית מסתתרות מצלמות זעירות הקולטות בעדשתן כל מי שנכנס פנימה. בלי לעצור איש לתשאול או לבידוק, סוקרת תוכנה את פני הנכנסים ומחשבת עבור כל פרצוף מה הסיכויים שבעליו ישלוף סכין או תת-מקלע. אם יסומן אחד מהם כטרוריסט ברמת ודאות גבוהה, יישלח אות בהול לכוחות הביטחון הממונים על המתחם. אז, בטרם הספיק האדם לפסוע פנימה לרחבה ולבצע זממו - הוא ייעצר ויורחק מהקהל.
ומה אם במרום עמודי תאורה בגינות ציבוריות ברחבי הערים בישראל, תוסווה מצלמה בעלת אותו אלגוריתם ממש. הוא יסרוק את העוברים והשבים ויאתר מי מביניהם עלול להיות מסוכן לילדים הרבים שמבלים בגני השעשועים. כוחות השיטור הסמוכים יקבלו התרעה במקרה הצורך, ויבואו להציל את יושבי הגן מפשע חמור שעוד לא התרחש.
הפעם האחרונה שבה תוכנה זיהתה עבריין עוד לפני ביצוע העבירה, הייתה כשטום קרוז לבש את מדי "מחלקת קדם-הפשע". הסרט "דו"ח מיוחד", בניצוחו של סטיבן ספילברג, גם אם לקח לעצמו חירות אמנותית, התבסס על סיפור מדע בדיוני בשם זה שכתב פיליפ ק' דיק. במרכזו עומדת יחידת שיטור חדשנית שפועלת בוושינגטון של אמצע המאה ה-21, ותפקידה הוא למנוע רציחות שעוד לא התרחשו, לפעמים בזמן שהרוצח הפוטנציאלי עוד לא יודע שהוא כזה.
אם נוריד את מנות האקשן ההוליוודי ואת שלב המעצר הפוטוגני, חברת סטארט-אפ ישראלית בשם פייספשן (Faception) מציעה לעשות בדיוק את זה: זיהוי פוטנציאל פשיעה ברמת דיוק של למעלה מ-80 אחוזים, באמצעות תמונת הפנים בלבד. האלגוריתם שפיתחה מזהה לא רק טרוריסטים, פדופילים, עבריינים או מהמרים; הוא יודע להצביע גם על בעלי איי-קיו גבוה, חוקרי אקדמיה, מקדמי מכירות ועוד. בנוסף, הוטמעה בו יכולת להעריך את ה-big five - מונח פסיכולוגי המתייחס לחמש תכונות-על שבעזרתן אפשר לאפיין את אישיות האדם: מוחצנות, נועם הליכות, יציבות רגשית, מצפוניות ופתיחות.
שלוש שנים אחרי הקמתה הרשמית, מייסדיה של פייספשן מעידים כי הם מחזיקים בחוזים עם גורמי ביטחון בכל רחבי הגלובוס. גם שיתוף פעולה ישראלי נכלל בתפריט הלקוחות, שכמובן לא ניתן להרחיב עליו את הדיבור. זיהוי מאפייני אישיות קיצוניים של פורעי חוק עשוי להיות יעיל ונצרך במעברי גבולות, נמלי תעופה, תחנות רכבת, משרדים ממשלתיים ובכל מקום שיושביו עלולים למצוא עצמם נתונים בסכנה. בעולם עתידני יכול אלגוריתם כזה לסייע גם בשגרה, כשרובוטים יצירי בינה מלאכותית יוכלו לקלוט את הצרכים שלך, לדבר אליך בצורה התואמת את אישיותך, ולספק שירות מותאם.
"היום בעולם מדברים כבר על ערים חכמות, וזה כמובן אחד האפיקים של פייספשן", מסביר לי המנכ"ל והמייסד שי גלבוע. "אם בעיר חכמה (כזו שדואגת לאיכות חייהם של התושבים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות – י"א) ירצו למדוד את רמת הביטחון בנקודה מסוימת, יהיה אפשר לערוך predictive screening, כלומר לחזות התנהגות של אנשים בלי להפריע לפרטיות שלהם, בלי לתשאל אותם ובלי לעכב אותם, ויחד עם זה להגן על התושבים. קחי למשל אירוע גדול, פסטיבל המוני של 100 אלף איש. ראש העיר המארחת לא רוצה שיסתובבו שם סוחרי סמים, והרי מודל הפעולה העיקרי שלהם הוא להגיע בדיוק למקומות האלה. המטרה של מי שאחראי לביטחון הנוכחים היא לסנן את האנשים האלה מראש.
"תראי מה קורה היום באירועי ספורט. מי שהורשע בעבר באלימות והורחק ממשחקים, מוכר למשטרה ולא יאפשרו לו להיכנס יותר לאצטדיון. באנגליה הוא אפילו מעוכב בתחנת משטרה. אבל רוב האנשים שעושים את הבלגן לא מוכרים למשטרה. אנחנו מציעים טכנולוגיה חדשה והתנהלות חדשה: לזהות אנשים בעלי פוטנציאל גבוה לאלימות. נניח שבמתחם מסוים, עשרים אחוז מהאנשים הם בעלי פוטנציאל כזה, ומתוכם יש שניים שהם חבית נפץ. אנחנו למעשה חברת מודיעין שיכולה לתת את המידע הזה. מה יעשה איתו מי שאחראי לביטחון? הוא יכול להזהיר את האדם המועד לאלימות, לקרוא לו בכניסה בתירוץ של בחירה רנדומלית ולהורות לו להקפיד על התנהגות. אפשר לשים עליו פרוז'קטור, ובמקרים של רמת סיכון גבוהה להעמיד שם גברתנים שישמרו עליו. במעברי גבול, כשהציון של אדם מסוים גבוה במיוחד, הרשויות יכולות להחליט לעצור אותו לאלתר, למנוע מתן ויזה, או לקחת אותו הצידה לבידוק. זה השימוש שנעשה בתוכנה שלנו".
עוד לפני שנגיע לחלק המסקרן - איך באמצעות תצלומים או סרטונים אפשר "לקרוא" את אישיות האדם - אני מבקשת לחזות קצת בתוכנה בפעולה. אנחנו נפגשים ב"סוסה", חלל עבודה יפהפה בדרום תל-אביב המשותף לכמה חברות סטארט-אפ. כאן אני פוגשת את גלבוע, יזם סדרתי – כרוני, אם תשאלו את אשתו - שמחזיק בקורות החיים שלו שותפות והקמה של כמה חברות סטארט-אפ, פלוס חנייה ממושכת בדלתא גליל לצד דב לאוטמן ("אישיות גדולה וחד-פעמית בנוף שלנו") וברפא"ל. במקביל לעסקיו הוא משמש חבר במועצה האזורית חוף הכרמל ופעיל בתנועה למען עתלית.
12 עובדים יש כיום בפייספשן, והיא מעוניינת לגייס עוד אלגוריתמאים. פייספשן, לדברי גלבוע, פועלת בעיקר מחוץ לגבולות ישראל, אבל מעוניינת דווקא בכוח האדם המקומי - "אין נביא בעירו", אמר ולא יסף. בעזרת המחשב הנייד שלו אנחנו נכנסים למערכת של החברה, וחוזרים בזמן לתחילת יוני האחרון, אל מתקפת הטרור המשולבת שאירעה באנגליה. מכונית מסחרית דהרה אז בגשר לונדון, דורסת כל מי שנקרה בדרכה, לפני שנהגה המשיך במסע דקירות במתחם מסעדות סמוך. באותו זמן שהה גלבוע בווינה בכנס של "פיונירז", גוף שמחבר בין יזמים בעולם ההיי-טק, שם נבחרה פייספשן כאחת מחמישים הסטארט-אפים המבטיחים. "בזמן אמת ביקשתי שיעבירו לי תמונות של חשודים בפיגוע. עשר תמונות הגיעו אליי, ומיד המערכת זיהתה מתוכן שלוש בציון הכי גבוה שיכול להיות. אלה היו שלושת הטרוריסטים. זה לא שאנחנו אחראים ללכידתם, כמובן, אבל זו המחשה לכוחו של האלגוריתם".
ואם כבר אז כבר. אנחנו מעלים את תמונות השלישייה ובודקים את מדדי הפדופיליה שלהם. המערכת מראה שלא קיים סיכון. האם הם עברייני פריצה וגנבה? המערכת חוזרת עם תשובה: שניים מהם כן, אחד לא. נעזוב אותם ונמשיך הלאה. גלבוע מראה לי על המסך שורה ארוכה של תצלומי פנים - טרוריסטים ושאינם טרוריסטים בערבוביה. האלגוריתם מתחיל לעבוד ומסמן מיהם המחבלים שביניהם. השוואה לתוצאות האמת מגלה ש-81 אחוז מהזיהויים היו נכונים, ואכן מדובר בטרוריסטים. 19 אחוז האחרים הם "פולז פוזיטיב", כלומר כאלה שזוהו בטעות כמסוכנים, ומנגד נרשם שיעור דומה של "פולז נגטיב", טרוריסטים שפוספסו.
גלבוע מדגים לי גם איך מחשבת התוכנה את מדדיו של עומר עבד אל-ג'ליל, המחבל שרצח את בני משפחת סלומון, בפיגוע הדקירה הנורא בחלמיש. על פי תמונת הפייסבוק המפורסמת שלו, התוכנה מספקת לנו פרופיל עברייני אלים מובהק, עם נטייה גבוהה מאוד להיות פורץ ותוקף.
במהלך פיילוטים מול גופים ביטחוניים, מספר גלבוע, התבקשה פייספשן לעבור כמה וכמה מבחני הדגמה. מתוך שורת תמונות ארוכה זיהתה התוכנה את 11 המעורבים בסדרת הפיגועים בתיאטרון הבטאקלאן ובמסעדות בפריז – שאגב, רק לשלושה מהם היה תיק פלילי. בטורניר פוקר הצליחה התוכנה לזהות מי מבין חמישים המשתתפים הוא שחקן מקצועי ומי ביניהם הוא ברמת חובב, ואף "זיקקה" שני שחקנים כטובים ביותר מכל הקבוצה – ואלה אכן הגיעו לשלישייה הסופית. השלישי, זה שזכה באליפות, סירב להצטלם ולא השתתף בניסוי.
בוא נחזור למפגעים: אנשים יכולים לטעון שהתוכנה שלכם נותנת ציון גבוה במדדי טרור לכל מי שניחן בחזות ערבית, ושהיישום הפרקטי עלול להיות בעייתי וגזעני.
"כאן את צריכה להכיר את העקרונות הבסיסיים שלנו. הראשון הוא אובייקטיביות: אין שום רלוונטיות לצבע עור, גיל, מין, צבע העיניים, הכנסה של ההורים, ארץ מוצא, כלום. התוכנה לא מתחשבת בנתונים האלה. העיקרון השני הוא אנונימיות: פייספשן עובדת ממש כמו מעבדה שמבצעת בדיקות דם. אנחנו מקבלים 'בדיקה' שיש עליה מדבקה וקוד, נותנים את השירות, בוחנים את הפוטנציאל ומחזירים לגוף שהפנה את הבדיקה. אין לנו מושג מי האדם הנבדק, ולא אספנו עליו מידע מוקדם. וזה קשור לעיקרון השלישי - אנחנו לא עובדים עם 'ביג דאטה' (ניתוח כמויות גדולות של מידע ממקורות מגוונים – י"א), לא עושים מה שנעשה בפייסבוק, גוגל, טוויטר, ווטסאפ ויתר הרשתות החברתיות, שאוספות עלייך מידע ומוכרות את הדאטה לאחרים. למה לדעתך ווטסאפ נמכרה ב-19 מיליארד דולר? את מסכימה להתנהלות הזו של הרשתות רק כי חינכו אותך לא לשאול שאלות. אנחנו לא עושים מוניטיזציה, לא מתרגמים את המידע לכסף".
ועכשיו לשאלת האיך. מהר מאוד אני מבינה שלא אוכל להיכנס לעובי הקורה ממש. הפחד מחיקויים הוא גדול, והחשאיות שנוקט גלבוע וינקוט בהמשך גם בכיר נוסף בחברה, לא מאפשרת לי להיחשף לטפח ולא לטפחיים. "אנחנו ראשונים בעולם, אין עוד דבר כזה", מסביר גלבוע. "יכולות לבוא חברות גדולות, לגייס את האנשים הטובים ביותר ולבנות תוכנה דומה. להיות ראשון זה קשה, להישאר ראשון זה עוד יותר קשה".
ובכל זאת, כדי להבין על מה האלגוריתם של פייספשן מתבסס, כדאי להבין קודם על מה הוא לא. הפרסונולוגיה - ניתוח אישיותי בעזרת תווי הפנים, שזוכה להתמקם בדרך כלל באזורי הפסבדו-מדע - נשארה בחוץ. קברניטי פייספשן טוענים שהתוכנה שלהם מבוססת על ידע מדעי שמראה את הקשר בין די-אן-איי לביטוי שלו בפנים האנושיות. באתר החברה נכתב (בתרגום חופשי מאנגלית) כי "גנים משחקים תפקיד גדול בקביעת מאפיינים אישיותיים כמו מיומנויות חברתיות ויכולת למידה, יותר מהדרך שבה גידלו אותנו הורינו". אז מאזכר האתר מחקר רחב-היקף שבחן אובייקטים החביבים מאוד על חוקרי השפעתן של תורשה וסביבה - תאומים זהים. צלילה לעומק המחקר עצמו, שנערך באוניברסיטת אדינבורו והתפרסם ב-Journal of Personality, מראה כי השתתפו בו למעלה מ-800 זוגות של תאומים, זהים ושאינם זהים. התוצאות העלו שתאומים זהים חלקו יותר מאפיינים אישיותיים משותפים - ומכאן שלתורשה הזהה יש השפעה רבה יותר מהסביבה ההתפתחותית, והיא גם תקבע במידה רבה עד כמה יצליח האדם בחיים.
בפייספשן מחברים בין השפעת הגנטיקה על האישיות, לבין השפעתה על מבנה הפנים. מאמר חשוב שפורסם במארס השנה בכתב העת Science מאושש עוד את הקשר הזה. "החוקרים מצאו מהם הגנים שמעצבים את פנינו", מסביר גלבוע. "בעזרת עכברים זוהו אלפי אזורים בדי-אן-איי שמשפיעים על התפתחות תווי פנים. למעשה כבר היום קיימת אפשרות להסיק על חזותו של חשוד בפשע מדגימת הדי-אן-איי שלו בלבד".
"אנחנו מאמינים בגנטיקה ובמדע. כבר הצליחו למדל פנים של פושע בתלת-ממד מדגימת די-אן-איי שנשארה בזירה. בפוקס ניוז התפרסם לפני שבועיים מחקר שמראה איך על פי שרידי די-אן-איי שנמצאו על פצצות, בונים את פני המחבל שנגע בהן. כלומר, די-אן-איי הוא כלי שמאפשר לתפוס אנשים. אלא שאנחנו לא מפלילים, אנחנו רק מספקים מידע".
בניית מודלים תלת-ממדיים על פי מטען גנטי כיכבה במאמר שפורסם בחודש מארס האחרון בכתב-העת PLOS Genetics. החוקרים הראו ששינוי במראה הפנים יכול להילמד באופן סיסטמטי. הם בדקו בדגימות די-אן-איי גנים מסוימים הקשורים לצורת הפנים, השוו לפני האנשים שמהם נלקחו הדגימות, והסיקו כיצד הראשונים משפיעים על האחרונים. המחקר אמנם היה מוגבל לקבוצה קטנה של גנים ואוכלוסיות, אבל בהחלט מלמד על האפשרות לניבוי מבנה פנים באמצעות דגימה כזו. הוא גם יכול לשנות לגמרי את מתודת הזיהוי הפלילי ולצמצם משמעותית את מספר החשודים הראשוני. אפשר לומר שבפייספשן עושים את הדרך בכיוון ההפוך: ממבנה הפנים הם לומדים על הגנטיקה, וממנה מגיעים למסקנות לגבי מאפייני אישיות.
גלבוע ושני המייסדים האחרים של פייספשן – ד"ר איציק וילף ודיוויד גבריאל - עבדו גם הם באופן סיסטמטי. וילף, מומחה בעל שם עולמי בתחום הראייה הממוחשבת וניתוח תצלומים, אמון על בניית האלגוריתם של החברה. הוא הזין לשם כך למחשב מסות אדירות של תמונות אנשים המתאפיינים בתכונה בולטת מאוד: עברייני צווארון כחול, עברייני צווארון לבן, בעלי איי-קיו גבוה, מדענים, מהמרים ועוד. בעזרת למידת מכונה (לירנינג משין), תחום המאפשר למחשב להסיק מתוך דוגמאות, נבנה האלגוריתם בעמל רב.
גבריאל משמש בחברה כפרופיילר ראשי, מי שתפקידו להגדיר את התכונות שתחפש המצלמה החכמה. אני פוגשת אותו מחוץ לסוסה, בבית קפה הומה בעיר חכמה יחסית. כבר 33 שנה שהוא מבכירי מערך האבטחה של שגרירות ארה"ב בישראל, ומאחוריו ברזומה ישנה אבטחה צמודה לכמה דמויות מוכרות מאוד בפוליטיקה האמריקאית, שיגיחו בתמונות סטילס שיחשוף בפניי. בתחילת הדרך גם למד שיווק וייעוץ תדמית, וכך נחשף לחשיבותה של תקשורת בלתי מילולית ביחס לשכנותיה – תקשורת מילולית וסגנון דיבור. משם התפתח לחקר האישיות ואף למד במכון בקליפורניה את הנושא, עם דגש על הבעות פנים. הוא החל לערוך חוגי בית, ניתח תווי פנים בהרצאות בארץ ובעולם, והפך לחביב תוכניות טלוויזיה וראיונות עיתונאיים, שבהם התבקש שוב ושוב לנתח פרצופים מוכרים.
"אני עוף מוזר, אין עוד מישהו שעשה את המסלול שאני עשיתי", אומר גבריאל. "עברתי דרך כל הערוצים הביטחוניים, אבטחת אישים, ניהול ברמה הפיקודית-מבצעית, וצברתי המון ידע בשטח. היו לא מעט מקרים שבהם הוריתי לעצור מישהו כי ראיתי משהו חריג, ובאמת גילינו שברמה המודיעינית הוא היה חשוד רציני. מגיל ילדות הרגשתי שיש לי יכולת לזהות אנשים. ראיתי שגם בלי לקבל יותר מדי מידע, אני מסתכל על בנאדם ומבין מה קורה אצלו. הסטטיסטיקות מראות שיכולות של פרופיילר מופיעות באוכלוסייה באחוזים מאוד נמוכים, כך שכנראה יש כאן רקע של כישרון מולד".
כבר בשיחת הטלפון הראשונית, ודקה מהרגע שבו הצגתי את עצמי והבעתי את רצוני לראיין אותו, גבריאל התעניין לגבי הפרעת קשב פוטנציאלית וקבע: "נכון שיש לך מצח שמִתמרכז?". כשנפגשנו מיהרתי לבקש אבחון-טרום-ריאיון על סמך תווי פנים בלבד, לפני שיוכל להיעזר במידע שייחשף מטבע הדברים במהלך השיחה. כדי לחסוך מכם את המתח אעדכן שאני לא טרוריסטית. יש לומר שגבריאל קלט אצלי כמה דברים די מהר. הוא דיבר על הרפתקנות, חוסר יכולת לנהל משרד, קושי בקבלת מרות, ישירות ועוד ועוד מאפייני אישיות חיוביים יותר או פחות. כשהזכיר פנים עגולות ומשמעותן, לא היססתי לרגע ויריתי - "גנטיקה". ירשתי מאבא, שירש מסבא. איך בדיוק זה מעיד עליי משהו?
"ברור שהפנים מגיעות מההורים, כמו שאומרים: שלושה שותפים באדם - האב, האם והקדוש ברוך הוא. ההתייחסות למבנה פנים היא קודם כול גנטיקה, אבל יש חוויות ונסיבות ואירועים ששונים ממה שחווה אבא שלך, ולכן את מתפתחת בהתאם לערוצים שאת התנהלת דרכם. מהסיבה הזו, לך ולאביך או לאמך לא יהיו אותם ניואנסים".
ממש ברמה של שינוי תווי פנים?
"כן, מבנה הפנים משתנה גם בטווחי זמנים קצרים מאוד. ילד חסר ביטחון שישתלב בחברת נערים בעלי ביטחון עצמי גבוה, יסגל פנים שמפגינות ביטחון יותר מאוזן. אף סולד יכול לשנות ממבנהו בעקבות הבית שעברת לגור בו".
גלבוע נכנס לחייו של גבריאל כשזה האחרון כבר ניסה למחשב את כל הידע שעמד לרשותו, ונתקל בהיעדר כלים. מבחינתו, הוא אומר, זאת הייתה התפרצות לדלת פתוחה. הרעיון כבר הניע את גלגלי מוחו תקופה ארוכה. "נכון להיום, אם תיקחי פרופיילר שעובד בשדה תעופה, הידע שלו מצומצם לתחום מאוד מסוים. לימדו אותו כל מה שקשור בקרימינולוגיה ושפת גוף, אבל אין לו מה שמעבר: שפת הפנים, ההבעות ועוד הרבה דקויות. נכון שיש לו יכולות מדהימות - פרופיילר באירופה מרוויח אלף אירו למשמרת, כי יש מעט מאוד אנשים כאלה – ועדיין נוצר מצב של 'התרעות שווא', המון אירועים שבהם אתה מעכב אנשים על כלום. יש אנשים שסובלים מטורט, או שעברו אירוע מוחי, ואתה מטריד אותם.
"הפרופיילינג שאני עוסק בו לוקח בחשבון אלמנטים נוספים שמאפשרים לקבל יותר מידע בלי מילים. אנחנו מסוגלים לדלל ולמקד, וכך למנוע יצירת צוואר בקבוק של אנשים במעברים. מתמקדים בפנים ונותנים אנליזה, זה הכול. גולת הכותרת של פייספשן היא היכולת לאתר בזמן אמת ולסווג - זה לפה, זה לפה. כך אפשר לכוון בצורה טובה יותר את הכוחות. חשוב לציין שאנחנו חברה טכנולוגית שמתמקדת אך ורק בצד המדעי של מבנה הפנים".
גבריאל הוא יליד טירת-צבי, בן להורים דתיים-לאומיים, שהתרחק מהדת ולפני שמונה שנים חזר בתשובה. במהלך שיחתנו הוא מספר כי גם אותו עצרו כמה פעמים בבידוק בשדות תעופה, בשל מה שהוא מכנה חזות מזרחית. אני מתעניינת האם האלגוריתם לא יגביר את השכיחות של מקרים כאלה. "להפך. בתוך עמי אני חי, ובגלל שעבדתי לצד יהודים וערבים, ובגלל שאני יודע שהיהדות מתנגדת לאפליה ודוגלת באהבת הבריות, היה חשוב לי להיכנס לתחום הזה שבו לא משנה מי אתה - מוצא, תרבות, מאיפה אתה בא, אם אתה אמריקאי או שוודי או מרוקני. לדברים האלה אין השפעה, כולם דומים, כפר גלובאלי אחד גדול. אני לא יכול להרחיב, אבל את המערכת זה ממש לא מעניין לאיזו קבוצה אתנית אתה שייך.
"לצערנו העולם הזה מתחלק לאנשים טובים ולאנשים רעים שהנסיבות גררו אותם להיות כאלה. הפנים שלהם מעבירות את המסר, כמו שאומר ישעיהו 'הכרת פניהם ענתה בם'. כל אדם סופו שייחשף. 93 אחוז זולגים מבפנים החוצה ולהפך. אולי בדרך הזאת נגרום לכך שעבריינים בפוטנציה יחשבו פעמיים לפני שיפשעו".
עניין הפנים שנולדנו איתן וחושפות את כל סודותינו לא נותן לי מנוחה. אני פונה שוב לגלבוע.
יש פה דטרמיניזם: אני נולדתי כלואה בתוך הגנים שלי, שגורמים לי להיראות כמו שאני - ואתם מחליטים מה אני עומדת לעשות. ואם אני אעבוד חזק ואפטר מהתכונות הבעייתיות שלי?
"במסכת אבות אומרים 'הכול צפוי והרשות נתונה'. היום מדברים לא רק על גנטיקה, אלא גם על אפיגנטיקה - שינוי בביטוי של גן כתוצאה מגורמים סביבתיים. אם אני אקח אותך ובמשך שנה אאמן אותך בצורה מסודרת להיות לוחמת קרב מגע, מה יקרה לך? הגוף שלך יתחיל להפריש הורמונים כדי להתאים את עצמו למשימה הזאת. אנחנו מטמיעים שינויים. ההשתנות בנסיבות גורמת להשתנות פיזית, וזה בא לידי ביטוי במבנה הפנים.
"עשו ניסיון מעניין: לקחו חזיר מקבוצה גנטית אחת, שמו אותו בקבוצה חדשה - ואחרי שלושה חדשים בחלק מהדי-אן-איי שלו נראתה השפעה אפיגנטית מיידית. זה מאוד מעודד, כי זה אומר שיש דינמיות, שיכולת האדפטציה משתפרת. מה שלקח למין האנושי עשרת אלפים שנה יכול לקרות היום באותו דור. אם אני מקבל את הטיפוח, את הסביבה ההולמת, תהיה לי אפשרות לאמץ חלקים שיוטמעו בי, גם לקלקול וגם לשיפור. כך שלא הכול גזור מראש, אלא גם הרשות נתונה".
גלבוע הוזמן להצטרף למושב בעל חשיבות רבה בימים שבהם הטכנולוגיה דוהרת קדימה - פורום בינה מלאכותית, שבו שותף גם חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן. איך האלגוריתם של פייספשן יכול להועיל בתחום? "רובוטים נכנסים לחיינו במהירות", נכתב באתר החברה. "בעתיד הלא רחוק הם יהפכו להיות בני-לווייתנו. מה יקרה אם רובוטים יוכלו להבין את האישיות שלנו באמת? מה אם הם יוכלו להתאים את ההתנהגות שלהם אלינו? ויותר מזה, מה אם פני הרובוט יעוצבו בהתאם לבעליו? פייספשן מציעה חזון פורץ דרך וטכנולוגיה שתנתח את פני האדם ותאפשר לרובוטים ללמוד באופן מיידי על בעליהם ולהעלות את האינטראקציה לשלב הבא".
"התוכנה יכולה לאפשר לרובוט להבין בני אדם ברמה האישית", אומר גלבוע, "אם זו המכונית האוטונומית, המשרת הרובוטי שלך שיגיש לך קפה וינקה לך את הבית, או המטוס שיטיס אותך. כל דבר שייתן לך שירותים יתייחס אלייך ברמה האישית שלך, ויתאים את עצמו אלייך".
זה לא קצת מטריד, שרובוטים יקראו בני אדם? האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שמחשבים מגדירים מיהם האנשים שמרכיבים אותה?
"אני בתפיסה שלי סומך על טכנולוגיה יותר מאשר על אנשים. אם את תגידי לי שאני בנאדם רגשן, ואם מכונה תגיד לי את זה – לה אני אאמין יותר. חייתי בבועה הטכנולוגית יותר מדי שנים, התבשמתי מריחה, והיום אני מבין את הפרופורציה. הטכנולוגיה באה לשרת את האדם ולא האדם את הטכנולוגיה. אני שותף להמון דיונים על עתיד הבינה המלאכותית, ואנחנו מנסים לחשוב איך הטכנולוגיה תקדם את המין האנושי, תיצור מקורות תעסוקה. רובוט שעובד עם תוכנה כזו ילמד אותך וייתן לך את ההתייחסות שלך בלי לפזר את המידע הלאה. זה כאילו ניגשת לקופת חולים ויש שם תודעת שירות. אנחנו לא בשלים לתת את ההתייחסות האישית, אבל המכונות בשלות לזה. ההתאמה האישיותית היא מאוד קריטית. אנחנו כל הזמן מחפשים את הדומים לנו, וזה דבר שאפשר יהיה לעשות אותו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם