נטע זר: בליכוד הכריזו מלחמה על "הליכודניקים החדשים"
הם מצרפים אלפי חברים חדשים, משתתפים בהפגנות מול בית היועמ"ש, ומתברר כי מאות מהם מתפקדים גם למפלגות השמאל. בליכוד חוששים ש"הליכודניקים החדשים" מחלישים את המחנה הלאומי. מנגד, ביו"ש לא ממהרים להצטרף לתנועה
מיד אחרי שהתפנו מהגנה על ראש הממשלה מפני התקפות מבחוץ, זיהו השבוע חברי הליכוד את המוקש העכשווי: "הליכודניקים החדשים". מדובר באלפי מתפקדים שמנסים לטענתם להרוס את הליכוד מבית, וכבר הוגדרו כ"איום הגדול הבא על המפלגה". הליכודניקים החדשים פוקדים חברים למפלגה מאז המחאה החברתית ב-2011, אבל רק כעת הוכרזה עליהם מלחמה. מטרתם המוצהרת היא להתחבר לליכוד כדי להשפיע מבפנים על הפוליטיקאים, לאחר שראו שבהפגנות הם לא מצליחים לשנות את המציאות.
תחילה, רקע: במפלגה של מאה אלף מתפקדים, לקח לאנשי הליכוד שש שנים להבחין בתופעה ההולכת וגדלה. כאשר אנשי המחנה הלאומי במפלגה פתחו בחודשים האחרונים את רישומי החברים - נכונה להם אכזבה. הם גילו כי הם לא מצליחים לפקוד עוד את אנשי יהודה ושומרון ואת המגזר הדתי בהיקפים גדולים כפי שעשו בעבר, והם בבעיה מספרית. מנתונים שהגיעו לידי 'מקור ראשון' עולה כי בין 2015 ל-2017 הצטרפו לליכוד 2,709 מתפקדים חדשים בתל-אביב, המזוהה כמעוז הליכודניקים החדשים, בעוד שביו"ש נרשמה ירידה של 87 מתפקדים.
בליכוד עוד זוכרים את ההתפקדות ההמונית למפלגה של אנשי משה פייגלין מ'מנהיגות יהודית', ואת הטייתה למחוזות הימין הקיצוני מבחינתם. עד היום, מי שעוסק בהבאת חברים חדשים למפלגה נאלץ להשלים חוסרים שנוצרו לאחר שפייגלין הוזז הצדה ועזב עם אלפי המתפקדים שהביא לתנועה. את המודל הזה של דחיקת מתפקדים שאינם תואמים את מטרות המפלגה, מקווים ליישם בליכוד גם על הקבוצה שבאה מהצד האחר של המפה הפוליטית. היא מבחינתה דווקא מקווה להותיר את חותמה. מלחמת התשה 2017, הליכוד נגד הליכודניקים החדשים.
"מדובר בתופעה מדאיגה", אומר השר זאב אלקין. "הם הצליחו לפקוד אלפי אנשים, ויש מי שמעריך שישנם כבר עשרת אלפים 'ליכודניקים חדשים' במפלגה. זו כמות שיכולה להשפיע דרמטית על הרכב הרשימה. במיוחד אם לוקחים בחשבון את התרופפות המפקד ההתיישבותי והציוני-דתי בתוך הליכוד בשנים האחרונות. אנחנו רואים את המספרים. כבר בפריימריז האחרונים המשקל של המתפקדים הימניים היה נמוך יותר מאשר בפריימריז שלפניהם".
אלקין מסביר כי אי אפשר להתעלם מהם, מאחר שהמפלגה עשויה לשנות את אופייה בעקבות הכוחות שעולים בה. "היחלשות המחנה הימני בליכוד והתחזקות הליכודניקים החדשים יכולות לקחת את רשימת הליכוד הבאה שמאלה בצורה דרמטית. לכן הפתרון הוא מצד אחד לחסום התפקדות בניגוד לאידיאולוגיה של התנועה. מצד שני, על מתפקדי ההתיישבות והציונות הדתית שהפסיקו לשלם דמי חבר לחדש את ההתפקדות שלהם, כדי להסדיר בחזרה את המשקל של האגף הימני בליכוד".
במחנה הלאומי החלו לעבוד בחודשים האחרונים במרץ, אולם מתנדבים ופעילים הנשלחים לפקוד חברים ביהודה ושומרון מספרים כי השטח לא מגיב בהתלהבות כמו בעבר. "בשבועות האחרונים פקדנו כמה מאות אנשים, תוך השקעת מאמץ שלא היה לפני שנה", אומר יו"ר המטה הלאומי בליכוד, שבח שטרן. "רק לפני שבועיים עמדו אנשים שלנו ביום שישי ברמי לוי בגוש עציון ופקדו 40 איש. אנחנו מצליחים להביא אנשים, אבל הקצב לא מספיק כדי להילחם בתופעת הליכודניקים החדשים".
עד לשינוי החוקה באופן שימנע התפקדות מאדם שאינו מזוהה אידיאולוגית עם ערכי המפלגה, שטרן אומר שהדרך היחידה שבה אפשר לפעול כדי "למזער נזקים" היא פשוט לפקוד עוד ועוד. "כדי לחסום את הליכודניקים החדשים צריך להתפקד ולדלל את כוחם, כדי שלא ימשכו את הליכוד שמאלה. אם נביא היום עוד 3,000 מתפקדים חדשים או כאלה שיחדשו את דמי החבר, נעצור את ההידרדרות".
אבל מה קורה כשבשטח מעדיפים לשבת על הגדר או להתפקד דווקא ל'בית היהודי'? שטרן נתקל בשאלות נוקבות ממתלבטים על תפקוד הליכוד בשנים האחרונות בסוגיות הקשורות להתיישבות. הוא מבהיר כי חלק הכוס המלא גדול יותר מהחלק הריק. "חוק ההסדרה, הפסקת הקפאת הבנייה, פעימות בנייה רחבות יותר וביטול תוכנית קלקיליה, כל אלו קרו בעיקר בזכות ההתפקדות האידיאולוגית בליכוד", הוא אומר, וזוקף לזכות המחנה הלאומי את הישארותם של הרצוג ולבני מחוץ לממשלה ושל הבית היהודי בתוך הממשלה.
ראש המועצה האזורית שומרון ויו"ר 'הליכוד שלי' יוסי דגן, מספר כי גם אצלו נעשים מאמצים לחדש מתפקדים ולפקוד אנשים חדשים. לדבריו, כוח משמעותי להתיישבות בליכוד מוביל לממשלה לאומית יותר. "ברור לכל מי שמבין תהליכים שחיזוק אנשי ארץ ישראל בליכוד הוא הדבר שהכי משפיע. אדם שמצביע לליכוד בבחירות הארציות הוא אחד חלקי שמונה מיליון; כחבר ליכוד זה אחד חלקי מאה אלף וכשמדובר בבני זוג הם אחד לחמישים אלף".
דגן הודף את הטענות כי בהתיישבות, כמו גם בקרב הליכודניקים החדשים, ישנם כאלו שהתפקדו לליכוד אך בפועל מצביעים בבחירות למפלגות אחרות. "כולם אצלנו מצביעי ליכוד, בניגוד לחלק מהליכודניקים החדשים או האנשים שמזוהים באזור החיוג שלהם".
אלקין מצדו שם דגש על חידוש מתפקדים על פני התפקדות של גורמים חדשים. "לא פשוט לפקוד היום אנשים חדשים, כי רוב הסיכויים שהם לא יוכלו להצביע בפריימריז הקרובים. לעומת זאת, אלה שהיו חברים בליכוד וישחזרו את ההתפקדות שלהם, הפז"ם שלהם בתוקף", אומר אלקין.
גורמים אחרים במפלגה אומרים כי מבדיקות שנערכו ישנם מאות מתפקדים כפולים - לליכוד ולמפלגות העבודה ומרצ, ואותם אנשים משויכים בעיקר לליכודניקים החדשים. גם השתתפותם של פעילי הקבוצה בהפגנות נגד היועמ"ש, בדרישה לזרז את החקירות נגד ראש הממשלה נתניהו, עוררה כלפיהם זעם רב. זו כנראה הייתה הנקודה שהובילה לראשונה לפעילות משמעותית נגדם.
בתחילת השבוע החליטו במפלגה לחסום את האתר להתפקדויות חדשות ופסלו עשרת אלפים מתפקדים, בהם כ-2,500 שהוגדרו "ליכודניקים חדשים". כעת הדרך היחידה להתפקד היא באמצעות מסירת טפסים ידנית. "סגרנו להם את האתר כדי לראות אותם בעיניים", אמר אחד מאנשי המפלגה. "אולי לא נצליח לעצור אותם לחלוטין אבל נבלום את המגמה לפחות בינתיים". לדברי השר אלקין, "המתפקדים הלאומיים יכולים להתפקד דרך קבוצות קיימות, הליכודניקים החדשים לא. בזמן שהם יגישו את טפסי ההתפקדות שלהם ידנית, אפשר להתחיל לחקור אותם ולבדוק כמה הם מתאימים לליכוד".
במקביל נעשים ניסיונות לשנות את חוקת הליכוד כדי להקטין את כוחם של עשרות אלפי המתפקדים ולהעצים את כוחו של המרכז בבחירת הרשימה לכנסת. "בשיטת הפריימריז יש הרבה כשלים", אומר ח"כ דודי אמסלם. "לפעמים נכנסים כוחות שהמטרה שלהם להשפיע, אבל הם לא חלק מה-DNA של המפלגה. הרי אם אנחנו רוצים להתערב במפלגת העבודה אנחנו יכולים להתפקד שם ולבחור להם את האנשים הכי גרועים. אני מאמין שמי שצריכים לבחור את הרשימה הם חברי המרכז שנבחרים בעצמם על ידי המתפקדים".
אמסלם דווקא איננו מייחס חשיבות רבה לליכודניקים החדשים ואומר כי הם "בטלים בשישים", אך לדעתו יש צורך לשנות את השיטה. מי שמתפקד לליכוד צריך להאמין בשלושת הערכים העיקריים של המפלגה: מסורתיות, חברה, ובנייה בארץ ישראל, הוא אומר. "אלו המרכיבים המרכזיים. מי שמצטרף לליכוד אמור להאמין בערכים האלו, אחרת אין סיבה שיצטרף. מי שמאמין רק באחד המרכיבים - שילך למפלגות אחרות".
סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, נשמעה השבוע חריפה יותר בסרטון שפרסמה נגד ההתפקדות ההמונית. "כתנועה דמוקרטית לא נאפשר לגורמים עוינים להשתלט לנו על הבית", אמרה. "כולנו צריכים להתגייס לשמירה על טוהר המידות במערכת הפוליטית".
פרופ' גידי רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית מסביר כי מדובר בהתפקדות בעייתית. לטענתו, הגורמים לתופעה הם לא אחרים מאנשי הקבוצות הלאומיות בליכוד, שהיום מנסים לבלום את המהלך. "הליכודניקים החדשים הם ריאקציה לכך שמצביעי הבית היהודי התפקדו לליכוד. התופעה פסולה בעיניי. מי שצריך להיות במפלגה הוא לפחות מי שמצביע לה. הפער בין מי שחבר במפלגה ובין מי שמצביע לה בבחירות, צריך להדאיג. זה לא נכון מבחינה דמוקרטית. נוצר פה עיוות, והפתרון לדעתי הוא שביום הבחירות כל מי שבא יכול להצביע למפלגה ולמועמדים שמוצאים חן בעיניו. כך רק מי שמצביע למפלגה מסוימת יוכל להשפיע על הרכב חבריה".
במחנה הלאומי מבינים שגם סגירת האתר וגם שינויי חוקה עתידיים לא ישפיעו על המצב לקראת הפריימריז הקרובים ."הדרך המעשית היא לפקוד", אומר שטרן, "מתפקד בהתיישבות צריך לעשות חישוב פשוט איפה הוא משפיע יותר. בליכוד הוא בוחר 27 אנשים לכנסת. הוא קובע אם זה דן מרידור או יריב לוין. אם הוא מתפקד לבית היהודי, שלפי הסקרים המחמיאים מקבלת 12 מנדטים, הוא קובע אולי שישה נבחרים לכנסת והוא בוחר בין הרב אלי בן-דהן למוטי יוגב. מה יותר חשוב? בליכוד ההשפעה גדולה יותר על מה שיקרה במדינה לאורך כל הקדנציה. אין לי בעיה דרך איזו קבוצה אידיאולוגית בליכוד יתפקדו. זו לא סוגיה אישית. העיקר שיתפקדו ובגדול".
מהליכודניקים החדשים נמסר בתגובה: "הליכודניקים החדשים הם לאומים ליברלים, מצביעי מחל, וכל ניסיון להדביק לנו שמאלנות הוא מגוחך וחלק מהמחלה הקשה שלקו בה בליכוד, שבה כל מה שלא מתיישר אוטומטית עם ביטן או עם ראש הממשלה הוא שמאל שרוצה לבצע הפיכה שלטונית.
"אנחנו מבקשים להזכיר את פרק המטרות המפואר של חוקת הליכוד שמדבר על דמוקרטיה, חירויות אזרח, חברת מופת וטוהר המידות. הליכודניקים החדשים הוקמו על ידי ליאור מאירי, שלחם במלחמת לבנון השנייה והחליט לעשות כל דבר דמוקרטי כדי לוודא שהאנשים שעוסקים בחיים ובמוות שלנו, בהווה ובעתיד שלנו, יתייחסו לתפקידם בחרדת הקודש הראויה. אנחנו נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי להחזיר את החופש והדמוקרטיה למפלגה ולמדינה, ושום טריקים מנהליים ושטיקים של הורדת אתרים לא יעצרו אותנו. אנחנו נלחמים על העתיד של הילדים שלנו".
אקו"ם