התחזית הביטחונית: גם בשבוע הבא יהיה חם מאוד

החלטות הקבינט בעניין הר הבית מעידות על חולשתו, טיפולן של ירדן ומצרים במשבר ממחיש את הברית עם ישראל, והפיגוע בנווה־צוף מעלה שאלות על יכולות השב"כ

מקור ראשון
עמיר רפפורט | 28/7/2017 19:40
תגיות: דעות,צבא וביטחון
לא תם ולא נשלם: ההחלטה להסיר את המגנומטרים מהר הבית לא הביאה לסיום המתיחות העצומה. ליותר מדי גורמים יש אינטרס למנף את ההתקפלות הישראלית ולהבעיר את השטח. אבק השריפה כבר מפוזר בכמויות גדולות, ומצתים לא חסרים. לקראת "יום הזעם" שהוכרז ביום שישי הנוכחי, אין לדעת האם ידלקו כמה מדורות בודדות או שתשתולל שריפת ענק. האם השיא של גל האלימות הנוכחי כבר מאחורינו, או שלא ראינו אפילו מעט מתפריט הקיץ?

בתקווה שהקיץ הזה לא יסתיים בוועדת חקירה שתשאל "מי נתן את ההוראה", ניתן להאיר כבר מספר היבטים בקשר לאירועי השבועיים האחרונים; אותם אירועים שהחלו ברצח שוטרי משמר הגבול בירושלים, המשיכו בהצבת המגנומטרים והתרחבו לתקריות ביו"ש ובירושלים, בכללם גם הפיגוע הרצחני בנווה־צוף והמשבר עם ירדן.

1. מלחמת דת שמרכזה בהר הבית היא תסריט הבלהות של מערכת הביטחון. חרושת השמועות המאורגנת בקרב הערבים על כוונת ישראל לשנות את הסטטוס־קוו בהר היא עניין עתיק יומין. היא הביאה כבר ללא מעט אירועים קשים, כולל מאורעות תרפ"ט ואירועי מנהרת הכותל ב־1996. הרגישות ידועה היטב, ולכן ההחלטה להציב את הגלאים נראית בדיעבד כטעות. החלטה כזו הייתה צריכה להתקבל ביתר תשומת לב. האם אי אפשר היה לצפות את ההתפתחויות מבעוד מועד? זוהי שאלה לפתחה של ועדה, שיש לקוות כי לא תקום.
  
צילום: AFP
התפרעויות בהר הבית. מלחמת דת שמרכזה בהר הבית היא תסריט הבלהות של מערכת הביטחון. צילום: AFP

2. אף שאירועי הימים האחרונים מזכירים את השבוע הסוער של "מנהרות הכותל", ניתן למצוא גם דמיון רב למשט המרמרה במאי 2010, לפחות בכל הנוגע לתהליך קבלת ההחלטות. לפני כשבע שנים היה המטה לביטחון לאומי בשיא כוחו. ובכל זאת, ההחלטה לפתור את סוגיית המשט באמצעות הפעלת כוח התקבלה בלי לקחת בחשבון שיקולים מדיניים רחבים. גם ההחלטה להציב את הגלאים על ההר התעלמה מהשיקולים הרחבים.

3. מעניין לשים לב לכך ששניים מגיבורי הפרשה, המפכ"ל רוני אלשיך וראש השב"כ נדב ארגמן, מכירים היטב משירות משותף. למעשה, ארגמן מונה לראש השב"כ בעיקר מכיוון שאלשיך, שהיה מיועד לתפקיד, נעתר להפצרת ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים לקבל את המפכ"לות. בין אלשיך לארגמן אין הבדלי תפיסה משמעותיים. כך שאם הנסיבות היו הפוכות וארגמן היה המפכ"ל, גם הוא היה מציב את הגלאים. ההחלטה התקבלה מתוך אינסטינקט בסיסי, על רקע התמונות הקשות של רצח השוטרים.

4. כאשר נדב ארגמן יצא לירדן בשליחות ראש הממשלה כדי לפתור את המשבר לאחר תקרית הירי בשגרירות, המגנומטרים כבר לא היו הפתרון למצב בהר אלא הפכו לבעיה הגדולה. היה ברור כי האירוע ברבת־עמון הוא בעל פוטנציאל מדיני נפיץ. הצנזורה עשתה ככל יכולתה לעכב את פרסום הפרשה בישראל, גם יותר מ־12 שעות לאחר שפרטי התקרית כבר פורסמו בתקשורת זרה. בעיית חילוץ המאבטח היורה הפכה לפתרון בעיית המגנומטרים, ואפשרה את הסרתם. במערכת הביטחון ידעו היטב, עוד לפני התקרית בירדן, כי במוקדם או במאוחר הגלאים יוסרו.
  
צילום: AFP
כוחות זק''א בבית משפחת סלומון בנווה צוף. שאלות על תפקוד השב''כ. צילום: AFP

ההתנהלות הירדנית וגם המצרית בימים האחרונים, להבדיל מהתלהמות הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, ממחישה את עוצמת הברית בין מנהיגי המדינות ה"מתונות". למרות זאת, אם סערת הרוחות בעולם הערבי תימשך ואף תתחזק, המנהיגים ייאלצו "לזרום" עם הציבור ולצאת בהצהרות בוטות נגד ישראל.

5. אירועי הימים האחרונים מצטרפים למספר רב של עדויות לחולשת הקבינט המדיני־ביטחוני, המתנהל עם דמויות ביטחוניות במשקל בינוני ומטה. ראש הממשלה ממילא אינו סופר אותן. לא מעט נאומים נישאים בו לטובת ועדות חקירה עתידיות או לצורך הדלפות לתקשורת, ומתנהלת תחרות על הפגנת עמדות ביטחוניסטיות ניציות. רוב ישיבות הקבינט הן בזבוז זמן, ונתניהו ממילא יעביר בהן כל החלטה שיחפוץ. רק ההסברים משתנים, בהתאם לעניין.

6. אחת השאלות המתבקשות היא מדוע לא היו בידי השב"כ התראות ממשיות על הפיגועים הקשים בהר הבית ובנווה־צוף. במיוחד כאשר כשעה וחצי בטרם ביצע המחבל את הטבח, הוא פרסם פוסט בפייסבוק שבו נפרד מקרוביו וביטא כוונה לבצע פיגוע שממנו לא יצא חי.
 
צילום: AP
נתניהו לא סופר את חברי הקבינט. צילום: AP



ישראל עשתה בשנה וחצי האחרונה כברת דרך ארוכה בהתמודדות עם טרור יחידים המושפעים מאווירה ציבורית,  להבדיל מחוליות מאורגנות עם שרשרת פיקוד ואמצעי קשר, שכמובן קל יותר לתפוס. המערכות שאוספות מידע מפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, תרמו תרומה ייחודית לצמצום גל הטרור שהחל באוקטובר 2015.

שירותי המודיעין של ישראל פיתחו שיטה לאתר דמויות מועדות לפיגועים על פי הפרופיל שלהם ברשתות החברתיות. במקרים רבים בוצעו על ידי השב"כ והמשטרה מעצרי מנע. בחלקם קיבלו הורים שיחות טלפון, ובהן דרישה לפקוח עין על ילדיהם. באותן שיחות אף הושמע איום שאם הילדים יבצעו פיגועים - המשפחה תשלם מחיר כבד, למשל בהריסת הבית. במאות מקרים השיטה הזאת עזרה.

עם זאת, מומחים ובהם עמרי טמיאנקר, מייסד חברת "קובוובס" שפיתחה מערכות מודיעין ממקורות גלויים - כמו רשתות חברתיות - עבור גופי ביטחון ברחבי העולם, סבורים כי הדרך עוד ארוכה. לדבריו, רק בעוד שנים ייכנסו לתמונה גם מערכות בינה מלאכותית, שיאפשרו לאתר מפגע תוך שעה וחצי ואף לעצור אותו בזמן.

7. כאב הראש הזה מבחינת מערכת הביטחון מגיע עוד לפני שמזכירים את אירועי בית המכפלה בחברון ואת המתיחות מול חיזבאללה, שם החלו עבודות לבניית גדר גבול חדשה. זו הייתה כנראה הסיבה לביקור ראש הממשלה ושר הביטחון דווקא בגזרה הצפונית ביום שלישי, כאשר שאיפתה של ישראל היא למנוע התבססות של איראן בסוריה.

8. לקראת יום שישי שעבר העריכה המשטרה שהיא תוכל להכיל את האירועים סביב הר הבית. לקראת סוף השבוע הנוכחי, החשש במערכת הביטחון הוא בעיקר מהתפשטות המהומות מיהודה, שומרון וירושלים לגבול עזה, ואולי גם לגבול הצפון. בתרחיש החמור ביותר, יוצתו מהומות בכל האזור.

נוכח כל אלה, להלן התחזית הביטחונית: גם בשבוע הבא יהיה חם מאוד. הטמפרטורה המדויקת, כלומר היקף האלימות המצפה לנו, טרם ברור.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עמיר רפפורט

עורך ומו"ל Israel defense, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

המומלצים

פייסבוק