"להיות צעד אחד לפני האיום הבא"
מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, בראיון מיוחד על השנה הסוערת שעברה החברה, על פיתוחים חדשים, וגם על המתרחש מאחורי הקלעים של מערכות היחסים בין החברות הביטחוניות. הראיון המלא מתפרסם בגיליון 38 החדש של מגזין ישראל דיפנס
שיגור טיל "חץ" (צילום: התע"א) IsraelDefense
קיץ 2017 מלא אמוציות והתרחשויות בתעשייה האווירית. מצד אחד חקירת משטרה בעניין פעילותו של ועד העובדים, ומצד שני שורה ארוכה של הישגים טכנולוגיים וסגירה של עסקאות ענק, בעיקר מול הודו. וגם זה קרה ביוני 2017: זכייה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת ההגנה נגד טילים "חץ 3". מנכ"ל החברה, יוסי וייס, קיבל את הפרס מידי נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בשם עובדי תע"א (הפרס ניתן גם למחלקות בתעש מערכות וברפאל, על חלקן בפרויקט שהובילה התעשייה האווירית הישראלית בשיתוף בואינג האמריקאית).
וייס בוחר לפתוח את הריאיון המיוחד לישראל דיפנס ב"חץ 3": "הפרויקט התחיל כשהייתי סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת הטילים והחלל, בסוף העשור הקודם", הוא משחזר. "ידענו שמדובר בפרויקט עם המון סיכונים. האתגר הטכנולוגי היה עצום: יירוט מחוץ לאטמוספירה, במרחקים גדולים מאוד, מול האיומים העיקריים והמעניינים ביותר שישנם בזירה. אבל כמו שאמר הנשיא רייגן ב-1985: you have to hit the bullet where the bullet is. במקרה הזה ה'כדור' נמצא רחוק מאוד".
האתגר הטכנולוגי המרכזי הוא להתמודד עם מרחק היירוט או עם המהירות העצומה של הטיל המיורט בגבהים האלה?
"גם מהירות וגם גובה, בתוספת מאפיינים אחרים. לדעת לפגוע 'ברזל בברזל' אי שם בחלל החיצון זה עניין שגובל במדע בדיוני. דמיין אדם שעומד 10 מטרים ממך, וכשהוא יורה כדור אתה צריך לפגוע בכדור שלו. מדובר באותה רמת קושי.
"לשמחתי, הצלחנו. עשינו את זה. ברמה האישית הרגשתי תחושה של סגירת מעגל, והתרגשתי לעמוד על הבמה מול הנשיא ושר הביטחון. מעגלים נסגרים גם ברמה אישית וגם ברמה הלאומית. כאשר קיבלתי את הפרס בשם המפעל ראיתי את החבר'ה מאחור, וידעתי שאלה מיטב האנשים. ציונות במיטבה. מדובר בחברה ממשלתית, עם כל המגבלות הכרוכות בכך, ואנשים עובדים ימים כלילות, בלי למצמץ, למען ביטחון המדינה, כדי לממש את האמירה הפשוטה מאוד של 'אפשר לישון בשקט'.
"מדובר בפרס ביטחון ישראל שני לתעשייה האווירית בתוך שנה. הפרס בשנה שעברה ניתן לנו על פרויקט סודי, שלא ניתן לפרסם".
גם ברמה העולמית ה"חץ 3" הוא הישג יוצא דופן?
"בפירוש כן. בואינג הם שותפים שלנו, וראש התוכנית האמריקאית אמר שמה שאנחנו עושים כאן הוא מעל ומעבר לנעשה באמריקה. גם כעת המהנדסים לא שוקטים על השמרים. לדעתי, יש כבר לפחות רעיונות לפיתוח 'חץ 4' אל מול האתגרים הבאים. כרגע אין שום איום חדש ספציפי, אבל אתה כל הזמן רוצה להיות צעד אחד לפני האיום הבא".
בשלב הזה חושף יוסי וייס תסכול: "אתה יודע, קוראים בעיתונות על חקירות משטרה", הוא אומר, "והפער בין העוצמה הטכנולוגית והתרומה הבלתי מתפשרת לביטחון ישראל לבין רעשי הרקע של כל מיני גורמים כאלה ואחרים הוא בלתי נתפס. אין מה לעשות, מתמודדים עם זה, אבל אני לא מסוגל אפילו לתאר את הפער".
וייס מתכוון לחקירת המשטרה, שבודקת חשדות לאי-סדרים בפעילות ועד העובדים רב העוצמה של תע"א. "בחו"ל, התעשייה האווירית נתפסת כענקית טכנולוגיה, ובבית צריך להתעסק גם עם דברים פחות נעימים", מוסיף וייס. "בתקופה שלי כמנכ"ל הושעו אנשי ועד ונקטתי פעמיים צעדים חד-צדדיים כנגד הוועד, כשלא היתה ברירה. היו עימותים חזקים, ביוזמתי, כדי לאלץ את הוועד להסכים לתוכנית ההבראה. פתאום נכנסו לחצר עשרות חוקרי משטרה, שחוקרים עובדים, מנהלי ביניים, מנהלים בכירים. זה לא סימפטי. אף אחד מאיתנו לא ידע להתמודד עם זה.
"המצב הזה מגיע לפעמים לרמה של תסכול. אתה עובד יום ולילה, המהנדסים משקיעים את מיטב זמנם ומרצם, ואז מגיע אירוע שמסיט את תשומת הלב התקשורתית דווקא להיבטים הפחות נעימים. בסוף, נדע להתגבר גם על זה".
התעשייה האווירית מתנהלת זמן רב ללא יו"ר דירקטוריון פעיל. מינויו מחדש של היו"ר לשעבר, יאיר שמיר, לא אושר, וכעת מועמד לתפקיד הראל לוקר, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
העובדה שכרגע אין יו"ר משפיעה על החברה?
"אני חושב שכן. ברמה עקרונית, חברה כמו תע"א צריכה יושב ראש בהיקף משרה מכובד. לא יודע אם משרה מלאה, אבל מכובדת. העובדה שאין יו"ר למעלה מתשעה חודשים, מאז עזיבתו של רפי מאור, מאוד משמעותית. יו"ר הוא בעל בית, שקובע במה להתמקד. זה חשוב לחברה עם היבטים אסטרטגיים בתחום העסקי.
"אנחנו מתמודדים עם אירועים מתמשכים של שנים בתחום האזרחי, כרגע אנחנו בשלבי בחינה של יישום האסטרטגיה וכניסה למימוש, ואנחנו צריכים הכוונה וייעוץ. בעיניי, יו"ר הוא גורם בכיר ומנוסה, שיודע לייעץ. אני מקווה שימונה יו"ר בקרוב".
למה התכוונת כשדיברת על "אירועים אזרחיים"?
"יש לנו תחום אזרחי, שמהווה 26-27% מהיקף הפעילות, כלומר כמיליארד דולר, והוא סובל כבר כמה שנים ממשבר. תחום כמו 'בדק', מבנאות מטוסים וייצור מטוסי מנהלים אזרחיים, סובל משוק קשה מאוד. המשבר שהתחיל ב-2008 עדיין לא חלף. לדוגמא, ב-2008 ייצרנו 74 מטוסי מנהלים. כעת אנחנו ברמה של 30-25 מטוסים לשנה בלבד. התחרותיות גדלה - והיקף הפעילות ירד. האתגר הוא להביא את התחום לרווחיות. אני מאמין שעם הצוות הניהולי שישנו שם היום, ובתקווה שיהיה לנו גם גיבוי מצד הדירקטוריון, נוודא שגם התחום הזה יהיה רווחי, כולל כניסה לפיתוחים אזרחיים חדשים כאלה ואחרים".
"צבר ענק"
יוסי וייס, בן 65, מהנדס מכונות בהשכלתו האקדמית, הוא בן להורים ניצולי שואה מחיפה. יש לו שבעה ילדים ו-19 נכדים, צאצאים משתי נשים, לאחר שאשתו הראשונה נפטרה. את רוב הקריירה הצבאית עשה בחיל הים, עד דרגת אלוף משנה. הוא היה מעורב שם בפרויקטים רבים של התעצמות במערכות לחימה, ושימש ראש פרויקט הצוללת "דולפין". בין תפקידיו בשורות החיל הוא הושאל למשך ארבע שנים למ?נהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת), שם עסק בטכנולוגיות עתידניות בתחומי הים והנ"מ.
"אני סוגר חמש שנים בתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית", אומר וייס. "זה מרגיש לי כמו אינסוף. הגעתי מהתחום הטכני, ולמדתי נושאים ניהוליים שבהתחלה לא ידעתי מהם. כיום אני כבר שוחה בכל הנושאים".
מהי תמונת המאקרו של התע"א בקיץ 2017?
"תמונת המאקרו היא שאנחנו בווקטור חיובי, אפילו חיובי ביותר. לאחר שנים לא מעטות שדיברנו על כך, הצלחנו, בדיאלוג לא פשוט ומאוד מאתגר עם ועד העובדים, להגיע למצב של שיתוף פעולה והבנה שהחברה צריכה לקחת צעדים אמיצים ולשחרר הביתה יותר מ-800 עובדים. בנוסף, נאלצנו לפגוע בשכר של כולנו -מנהלים קטנים וגדולים - ולא לממש הסכמים של המגזר הציבורי לפרק זמן של שלוש שנים. זה אומר פחות עלויות חברה, פחות משכורות, ואנחנו מוציאים אנשים שהחברה יכולה להסתדר בלעדיהם.
"אלה לא אנשים רעים, הם תרמו לתעשייה האווירית במשך 40-30 שנה וכעת הולכים הביתה, אבל הקפדנו שהפרישה לא תביא לפגיעה במכירות. עלויות המהלך היו עצומות, ובאו לידי ביטוי במחצית 2016, אבל הרבעון הראשון של 2017 כבר הסתיים ברווח נקי של 46 מיליון דולרים. זה לא אומר שכל הרבעונים הבאים יסתכמו ברווח כזה, אבל המצב בהחלט טוב.
"צבר ההזמנות שלנו גדל לשיא של לא פחות מ-11.4 מיליארד דולר, השקול לשלוש שנות פעילות. הקופה שלנו יציבה, ואנחנו מחזירים תשלומי אגרות חוב תמיד בזמן. בתקופתי כמנכ"ל ירדנו מ-16 אלף עובדים לפחות מ-14 אלף, ובמקביל לפרישה של עובדים ותיקים אנחנו קולטים לא מעט עובדים צעירים ומוכשרים".
וייס מציין כי צבר ההזמנות העצום אינו כולל עסקה למכירת מל"טי "הרון" לגרמניה, בשווי למעלה מ-600 מיליון דולר, שמעוכבת בפרלמנט הגרמני, ועסקאות רבות נוספות שקרובות למימוש. הצבר תפח בזכות עסקאות ענק אחרות, ובראשן מכירת מערכת טילי "ברק 8" להודו, בשווי מיליארדי דולרים. הטילים היו מיועדים במקור לחיל האוויר ולחיל היבשה של צבא הודו, והעסקה התרחבה גם לחיל הים. באפריל סוכם על מכירת טילים עבור ארבע ספינות חיל הים ההודי, בשווי 630 מיליון דולר ובשיתוף פעולה עם חברת BEL ההודית, וכעת מדברים על טילים לשבע ספינות נוספות, במקביל להרחבת העסקה עם חיל האוויר.
לתעשייה האווירית היו באחרונה הצלחות במכירת המכ"מ של מערכת "כיפת ברזל" למדינות כמו צ'כיה, קנדה וקוריאה, ומאות עסקאות נוספות. החברה רכשה 50% מחברת TSG, המפתחת מערכות שו"ב מתקדמות, וזכתה ביוני ביחד עם TSG במכרז ענק, למשך 17 שנה, לניהול פרויקט המעבר של היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ממרכז הארץ לנגב. וייס רואה בזכייה הזאת "מהלך אסטרטגי שיחזק את התעשייה האווירית בתחומי התקשוב. הרכישה של TSG בהחלט הוכיחה את עצמה".
וייס גם מתגאה בכך שתע"א מכרה 20% מחברת הסייבר שהקימה בסינגפור, במחיר ששיקף תשואה יפה על ההשקעה בהקמת החברה. מצד שני, תע"א רכשה באירופה שתי חברות סייבר, והכריזה על הקמת "מפעל סייבר" בראשות אסתי פשין, כחלק מהמבנה של תע"א, במקום גוף סייבר מצומצם יותר שהיה קיים באלתא.
מה היה הרעיון מאחורי ההחלטה להקים מפעל סייבר?
"מבחינתנו, צד אחד של תחום הסייבר הוא הגנה לכל המוצרים של תע"א. אני לא יכול לבוא ללקוח ולדבר על מוצר שלי, בלי לדעת לענות על השאלה אם הוא מוגן מסייבר. מעבר לכך, סייבר הוא מעטפת חדשה לכל מיני אלמנטים שהיו גם בעבר, כמו לוחמה אלקטרונית. עסקנו בהם, והיה טבעי שניקח את היכולות שלנו באזורים האלה לכיוון הסייבר.
"העיקר כיום הוא לבוא למדינות ולהציע מכלול של הגנת סייבר לכלל המדינה, וגייסנו לכך את כוח האדם המתאים. המפעל הוקם ב-1 בינואר 2017. זה אירוע מאתגר, עם המון מתחרים. בכלל, לשמור על הקצב הזה - זה אתגר בפני עצמו".
דווח על מדינה בדרום אמריקה שרכשה פרויקט של "סייבר ברמה לאומית". יש עוד מדינות שקונות את זה?
"כן, ואני לא יכול לפרט. יש לנו כרגע עוד כמה הצעות, ואף נחתם חוזה עם מדינה נוספת. תלוי מה הצרכים של כל מדינה".
המהלך שעשיתם בשנים האחרונות, לחיזוק יכולות התע"א בתחום לוחמת היבשה, נושא פירות?
"אני חושב שכן. החלטנו להיכנס פנימה, והבאנו לטובת זה גורמים מנוסים מאוד ביבשה. האלוף (מיל') גדי שמני נמצא פה במשרה מלאה, ודוחף בצורה משמעותית את התחום הזה - בתוך החברה וגם מחוץ לחברה. גם את ראש אגף התקשוב הפורש, אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ, הבאנו לכאן.
"בסופו של דבר תע"א חייבת להיות בתחום היבשה בכל הכוח והעוצמה, ועם היכולות שלנו בכל תחומי האוטונומיה, רובוטיקה, מחשוש, שליטה ובקרה, טילאות, תצפית. יש כבר מערכות שעובדות בארץ ובחו"ל. אנחנו מובילים את תחום הרובוטיקה ברמה לאומית, ומשקיעים בו הרבה גם מבחינה כספית".
בתמונה: יוסי וייס, צילום: מאיר אזולאי
***
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון 38 של מגזין ישראל דיפנס
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם