ראשי » חדשות » דעות

האם המגנומטרים בכניסה להר הבית הם "עז" פוליטי?

תוספת בידוק אלקטרוני ומצלמות שיכסו את הנעשה במתחם מעידות על שינוי משמעותי ביחס של הריבון הישראלי למבקרים בהר. אך אל תופתעו אם תגלו שהמגנומטרים הם לא יותר מכלי שנתניהו יוציא בעת הצורך כדי לרצות גורם בינלאומי

שני שוטרים ישראליים נהרגו בבוקרו של שישי האחרון בפיגוע ירי בהר הבית. בעקבות הפיגוע נסגר המתחם, בהחלטה נדירה. הפעם האחרונה שהמתחם נסגר היה באוגוסט 1969, אז ניסה מייקל רוהאן, צעיר נוצרי-אוסטרלי, להצית את מסגד אלאַקְצַא וגרם לו נזקים.

המשטרה החליטה לאחר 48 שעות  על פתיחת המתחם מחדש  בתוספת בידוק אלקטרוני "המגנומטר" ומצלמות שיכסו את הנעשה במתחם. מדובר בשינוי משמעותי ביחס של הריבון הישראלי למבקרים בהר הבית. 
 
לעומת הריבון המדיני בהר הבית שהוא מדינת ישראל, ישנו הריבון הדתי, אנשי ה"וַקְף" הירדני. הם סירבו להיכנס למתחם אם יחויבו לעבור בדיקה ביטחונית ואף הפגינו את תפילתם מול השוטרים. אל המאבק הצטרף המופתי של ירושלים, מעשה שכמובן חיזק את ידי המפגינים.

יו"ר הפרלמנט הירדני, עאטף א-טרוואנה, שיבח את המחבלים מעל במת הפרלמנט באומרו "השהידים משקים את האדמה הטהורה". זאת לעומת המלך שגינה הן את הפיגוע והן את הבידוק האלקטרוני. תגובה נוספת היא תגובת חמאס בטוויטר, שהצדיע למתפללים המוסלמים שסירבו להיכנס למתחם הר הבית דרך הבדיקה האלקטרונית.

הביטוי "מבקרים" אינו שרירותי, משום שהגעה לירושלים לא נחשבת מצוות עלייה לרגל באסלאם כמו לעיר מכה שבסעודיה. הבאים אל מכה בחודש ד'ו אלחג'ה מבצעים את מצוות החאג', העלייה לרגל, אחת מחמשת עמודי האסלאם. הגעה לעיר אלמדינה הסמוכה וכן לירושלים הסמוכה אלינו לא נחשבת לעלייה לרגל, אלא רק "ביקור".

חידוד לשוני נוסף שנוכל למצוא בהקשר של ירושלים הוא מתחם הר הבית. שני המבנים המוכרים במתחם נבנו בתקופה האומיית. (661-750). האחד הוא כיפת הסלע שנבנה בשנת 691, במקום בו על פי המסורת היהודית היה "קודש הקודשים" של שני המקדשים. המבנה השני הוא מסגד אלאַקְצַא שנבנה בקצה הדרומי (הפירוש המילולי של אלאַקְצַא הקיצון) של המתחם בשנת 711. המתחם זכה למספר שמות, אך בעשרות השנים האחרונות הוא מוכר כ"אלחַרַם א-שַרִיף". אחרי מלחמת ששת הימים (1967) קיבל כל המתחם את הכינוי "אלאַקְצַא", וזאת כדי לדחוק את רגלי היהודים העולים אל ההר.
 
דרך נוספת לדחוק את רגלי היהודים היא בטענות כי מקדש שלמה מעולם לא היה בירושלים בכלל או בהר הבית בפרט. אחד הטוענים המוכרים לקורא הישראלי הוא יאסר ערפאת. מייסד הרשות הפלסטינית אמר במספר הזדמנויות כי בית המקדש היהודי לא היה בירושלים אלא בתימן, ואף העיד על עצמו כי ביקר בתימן והציגו בפניו אתר בשם "מקדש שלמה".

טענה זו עומדת בסתירה עם הכינוי העתיק של ירושלים "בית אלמקדס", הקרוב לשונית לבית המקדש העברי ואף יותר עם ספר שחובר על ידי לא אחר מחאג' אמין אלחוסיני, המופתי הירושלמי שנודע במאבקו עם היישוב במחצית הראשונה של המאה ה-20. הוא מכנה בספר את מתחם הר הבית כ"מקדש שלמה". מדינה נוספת שנוקטת אמצעי זהירות בכל הנוגע לביטחון היא מצרים. בעקבות הפיגוע ב"יום ראשון של הדקלים", חג נוצרי-קופטי, בעיר טנטא.

לטובת השואלים מה ההבדל בין המאבק ב"אלחַרַם א-שַרִיף", מתחם הר הבית, לבין "מסג'ד אלחרם", המסגד הקדוש בעיר מכה בו ישנן בדיקות ביטחוניות. מדובר בהבדל משמעותי שהרי הבדיקות בסעודיה נעשות על ידי מוסלמים באתר שהמוסלמים רואים כקדוש. לעומת זאת מתחם הר הבית נבדקים המאמינים על ידי יהודים, וזה לפני שהוספנו את הביטוי "כיבוש" למשוואה.

היום ישנם דיווחים כי סעודיה היא שהתערבה והשפיעה על ישראל לפתוח את המתחם מחדש. במצב הנוכחי מדינת ישראל צריכה להחליט האם יש להתעקש על המגנומטרים עד הסוף ולשנות את המצב. אל תופתעו אם נגלה שהבידוק האלקטרוני יהיה רק "עז" שנתניהו יוציא בעת הצורך בכדי לרצות גורם בינלאומי כמו מלכי סעודיה וירדן או גורם אמריקני.

 

الاحتلال يفرض بوابات الكترونية في #الاقصى #كاريكاتير عماد حجاج#القدس pic.twitter.com/SEbHDJKuWD

— Emad Hajjaj Cartoons (@EmadHajjaj) 17 ביולי 2017

 

בקריקטורה של עמאד חג'אג', אנו רואים את הכתובת "הכיבוש מחייב הצבת שערים אלקטרוניים באל-אקצא". בצד ימין כתוב "כיפת הסלע" (עם ציור של המבנה). בחלק האמצעי יש שער בידוק אלקטרוני ועליו כתוב "היכל שלמה" (רמז לכך שהשערים האלקטרוניים הם הם מקדש שלמה, ואולי רמיזה כי מקדש שלמה מעולם לא היה על ההר. בצד השמאלי כתוב "כנסיית הקבר" (עם ציור של המבנה).
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נעם בנעט

בעל תואר ראשון ושני בלימודי המזרח התיכון, מלמד ומעביר הרצאות בנושא 'חלון למזרח התיכון המתחדש'.

לכל הטורים של נעם בנעט