בשירות השמאל: גם כשאין כלום – המבקר יוציא דוח על נתניהו
התזמון של דו"ח המבקר, כשבזק בכותרות, נראה תמוה בלשון המעטה, אבל על זה אפשר לסלוח. לעומת זאת הניסיון להצמיד לנתניהו את הפרשה, שבשלב זה אין לו כל קשר אליה, תוך גיבוש ממצאים שוליים וחסרי משמעות, מביכה בעיקר את מי שחתום עליו
זה בטח ממש מקרי שבדיוק כשפרשת "בזק" מתפוצצת וראשי ובעלי החברה נחקרים, מוצא לו לנכון מבקר המדינה לפרסם דו"ח על אותו נושא. הרי לא יכול להיות שמבקר המדינה מתזמן את פרסום דוחותיו בדיוק כשהנושא מככב בכותרות התקשורת. לא יכול להיות.ומה עושים כשרוצים לפרסם דו"ח אבל אין ממש ממצאים משמעותיים? זה לא באמת משנה, הרי יש מספיק גופי תקשורת שברגע שידחפו להם את שמו של נתניהו הם כבר לא ממש יבדקו את העובדות, אלא ימהרו לדחוף את השם שלו בראשית, עם תמונה שמבהירה מי כאן המושחת.
''מספיק גופי תקשורת לא יבדקו את העובדות כשמדובר בנתניהו'' .
צילום: AP
עכשיו בואו ניכנס רגע למסקנות דו"ח המבקר, לחלק העוסק בבחינת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו. מה מצא המבקר? שבלשכת מנכ"ל משרד התקשורת הוכן מסמך עם רשימה של 12 עניינים הנוגעים לבזק בהן עסק נתניהו, והמסמך לא הועבר לידי היועמ"ש. האם הייתה חובה למסור אותו? לא ברור. האם נתניהו פעל בנושאים האלה לטובת בזק? לא ברור. המבקר לא בדק את זה.
ומה עוד מצא? שמרגע שנחתם הסדר ניגוד העניינים של נתניהו ונקבע כי הוא יחול מרגע החתימה ואילך, שימו לב, לא הביא היועץ המשפטי לממשלה לידיעת הציבור שההסדר תקף רק קדימה ולא אחורה. האם זה כל כך משמעותי? האם תפקידו של היועמ"ש להביא דברים לידיעת הציבור? ואם המבקר חושב שהיה צריך להביא זאת לידיעת הציבור והיועמ"ש חושב שזה לא קריטי, מי אמר שדווקא דעת המבקר היא הקובעת?
לא יכול להיות שכל דו''ח, תמיד מנסה למצוא את ההקשר אל ראש הממשלה. מבקר המדינה יוסף שפירא.
צילום: יהודה בן יתח
נמשיך. המבקר מעיר כי ישנה בעייתיות בעובדה שבהסכם הקואליציוני ישנו "סעיף תקשורת" הקובע כי סיעות הקואליציה מתחייבות לתמוך ברפורמות תקשורת שתקדם הממשלה ומנגד לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. לדבריו, יש בעיתיות בסעיף הזה.
אלא מה? בג"ץ כבר דן בסעיף המדובר והותיר אותו על כנו. בפסק הדין נכתב כי "עסקינן בסעיף הצהרתי, המכוון למשמעת קואליציונית, אך אינו מונע, לא מן השרים ולא מחברי הכנסת להביע דעתם בהליכים כדין...". המבקר עצמו מביא את פסיקת בג"ץ ולמעשה מייתר את הממצא אותו העלה על הכתב.
להצמיד את שמו של נתניהו לחשודים בפלילים
עוד נקודה שבה דן מבקר המדינה עוסקת בתפקידו של מנכ"ל משרד ממשלתי, כאשר השר שמעליו חתום על הסדר ניגוד עניינים. באופן טבעי מנכ"ל הוא אדם המקורב לשר. על כן טוען המבקר כי ישנה בעייתיות כאשר המנכ"ל ממשיך לטפל בנושאים בהם השר הממונה לא יכול לעסוק. נראה שהמבקר צודק ויש כאן איזשהו כשל מובנה, אך האם ישנה דרך למנוע דבר כזה? האם יש בכלל לדבר סוף? ובאופן נקודתי, למה המבקר מעלה את הסוגיה, שגם הוא מציין שהיא סוגיה כללית הנוגעת לכל משרדי הממשלה, דווקא כאשר הוא דן בתפקודו של נתניהו כשר התקשורת?
כל מה שהם עושים זה לזרוק את שמו של נתיהו לפרשה. שאול אלוביץ'.
צילום: אלי דסה
המבקר וכלי התקשורת שפועלים כל העת לפגוע בראש הממשלה נתניהו יודעים שמרבית הציבור לא יודע מה הפרטים בפרשת "בזק" ובמה בדיוק חשודים אלוביץ' ומנכ"ל משרד התקשורת פילבר. כל מה שהם עושים זה לזרוק את שמו של נתניהו לפרשה שהוא כלל לא מעורב בה בשלב זה, לשים תמונה של שלושת כוכבי דוח המבקר – נתניהו, פילבר ואלוביץ' – ובעצם לומר לציבור "רואים את שני אלה (פילבר ואלוביץ') שהיו בחדרי החקירות במשך שעות השבוע? אז נתניהו הוא שותפם לפשע".
נראה שמבקר המדינה הקשיב הרבה למנטרה של נתניהו ואנשיו בשנה האחרונה שחוזרים ואומרים "לא יהיה כלום - כי לא היה כלום", כי כשקוראים את דו"ח המבקר אי אפשר להתחמק מהתחושה שבעיקר אין בו כלום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם