ראשי » חדשות » דעות

הציונות הדתית צריכה להיות אוונגרדית

בדיונים שנערכו בוועידת 'מקור ראשון' על מקומה של הציונות-הדתית בחברתנו נעדרה כמעט השאלה המדינית, וטוב שכך

ועידת 'מקור ראשון' שנערכה בשבוע שעבר הייתה אירוע מרשים ובעיקר מעורר מחשבות על מקומה הציבורי המעודכן של הציונות הדתית, שבה בסופו של דבר התמקדה הוועידה. ראשית דבר בלטה מאוד העובדה שבוועידה לא התקיים שום דיון על עתיד השטחים - הנושא שזה יובל שנים משתק כמעט כל דיון משמעותי אחר.
זו הייתה כמובן התעלמות מכוונת ומלאכותית: גורל השטחים הוא סוגיה מרכזית לעתיד החברה הישראלית, והמגזר שמוביל את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון בוודאי לא באמת יכול להתעלם ממשמעותו.

אבל דווקא על רקע עיסוק היתר האינסופי בסוגיה הזו, היה באמת משהו מרענן בהתעלמות הזאת. מתברר שיש עוד הרבה נושאים מעניינים וגורליים בחיינו, והם כל כך מרתקים וחשובים עד שכמעט לא שמנו לב להתעלמות המופגנת מהנושא. הייתה בכך כמובן גם קריצה אירונית מסוימת: תמיד מאשימים את הציונות הדתית ש"רק ארץ ישראל מעניינת אותה". והנה, דווקא ועידת 'הארץ' לשלום לפני שבועות אחדים התמקדה במשמעות סוגיית השטחים, ואילו ועידת 'מקור ראשון' הצליחה לעסוק במגוון מרשים של נושאים אחרים.
 
שנית, בוועידת 'מקור ראשון' התגלע ויכוח מרתק בשאלת תפקידה הציבורי של הציונות הדתית בין ח"כ רחל עזריה (כולנו), שדיברה על הצורך להשתלב בהובלת החברה הישראלית בכלל הנושאים המעסיקים אותה, לבין ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שדיבר על הצורך של הציונות הדתית להוות אוונגרד מכריע בנושאים שאחרים לא יעסקו בהם: ארץ ישראל וזיקה למסורת היהודית.

בעניין הזה ראוי בעיניי להבחין בין הציונים הדתיים לציונות הדתית. אכן ראוי שהציונים הדתיים יתפסו מקום מכובד בכלל הנושאים המעסיקים את החברה הישראלית, בדיוק כמו כל קבוצה חברתית אחרת. עם זאת, לציונות הדתית כתנועה וכתופעה רעיונית ראוי שיהיה אכן תפקיד אוונגרדי, אם כי לא בתכנים שסמוטריץ' מדגיש.

תפקידה ההיסטורי צריך להיות תרבותי ולא מדיני, ולהתמקד בשילוב ובאיזון שבין ערכי המסורת, הזהות הלאומית והערכים הליברליים: לתת רוח גבית מסורתית לטוב שבערכים הליברליים, ולהוות גורם בולם ומאזן, בשמם של העולם הדתי והמסורת, לממד השלילי והבעייתי שבערכים הליברליים, ובמיוחד כשהם מגיעים להקצנה ופוגעים בעצמם בכבוד האדם שהם מתיימרים לשרת.
 
דוגמה מובהקת לצורך באיזון מסוג זה עלתה בדיון על תקרת הזכוכית של הנשים הדתיות. דיון זה מרתק, שכן משני "צדי המתרס" עומדות שאלות של כבוד האדם. מצד אחד ניצב כבודן של נשים לממש את יכולותיהן בהתקדמות מקצועית, כמו גם במקום שוויוני בעולם הדתי עצמו, ומנגד עמד כבודם של הילדים, המוצאים את עצמם לא פעם מוקרבים על מזבח הקריירה של שני הוריהם. בתווך היה גם עצם עתידו של מוסד המשפחה, שהוא בעל חשיבות עליונה להתפתחות תקינה של הדורות הבאים.

מבחינה זו היה עצוב לגלות שגם חלק מהנשים הדתיות אימצו גישה ולפיה הקריירה היא מעל הכול. כך למשל ציינה אחת המשתתפות בדיון שמשפחתה אינה נפגעת מהקריירה שלה, משום שהמשכורת שהיא מקבלת בזכות התקדמותה המקצועית מאפשרת לה לשכור די אנשים שידאגו לצורכי הבית.

למען הסר ספק: אין הכוונה כאן לדחוק חלילה מחדש את הנשים לתפקידן "המסורתי" כאחראיות בלעדיות לטיפול בילדים ודאגה למשק הבית, אלא להפך. אני מעוניין לעורר את הצורך במאבק של נשים וגברים גם יחד נגד הסדר החברתי הנוכחי, המטפח את צורכי הקריירה האישית כחלק מהפולחן המקדש את "הצמיחה הכלכלית" לדרגה עליונה ומזניח את ערכי המשפחה.

הכישלון בהבנת התפקיד המכריע של הציונות הדתית כאוונגרד חברתי הומחש במיוחד בדיון על השפעות הטכנולוגיה על עולם ההלכה. דווקא משום שהשפעות הטכנולוגיה הן הנושא המשמעותי יותר שעמו אמורה האנושות להתמודד בעשורים הקרובים – אבטלה המונית, עליית תוחלת החיים עד כדי דיבור על ביטול כולל של מושגי הזקנה והמוות, שינוי בעצם המושג "אדם" עם הכנסת מרכיבים רובוטיים לגוף האנושי – היה מאכזב לגלות שהדיון התמקד יותר במרכיבים קוריוזיים שלו, הרלוונטיים בעיקר לעולם הדתי: האם ניתן להשתמש במכונית אוטונומית בשבת, מה דינו של בשר שהושתל בו גן של חזיר או האם בינה מלאכותית תוכל לשמש בתפקידי רבנות ופסיקה.

זה היה מאכזב במיוחד לנוכח העובדה שדווקא התחום הטכנולוגי אמור להיות שדה הפעולה המרכזי של העולם הדתי בעשורים הקרובים. בשעה שהעולם החילוני, למרבה הצער, שרוי ריצת אמוק לעבר אימוץ חידושי הטכנולוגיה בלי יותר מדי עכבות אתיות, יכולה וצריכה התרבות הדתית למלא את תפקיד הבלם המגלה מחויבות לכבוד האדם וצלמו - לא באופן פונדמנטליסטי המבקש להרוס את הטכנולוגיה ואת כל התרבות המערבית שיצרה אותה, אלא באופן חיובי. עליה לקבל את הטוב שבטכנולוגיה, ולדחות את הרע.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יאיר שלג

עיתונאי ב'מקור ראשון' וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מחבר ספרים על החברה הישראלית

לכל הטורים של יאיר שלג