תיקון חוק האזנות סתר מגיע לוועדת חוץ וביטחון

bigstockphoto.com IsraelDefense

מחר (ג') אמור להתקיים דיון בועדת חוץ וביטחון בתיקון מספר 6 לחוק האזנות סתר. את גרסת התיקון תוכלו למצוא כאן knesset.gov.il. נזכיר כי התיקון להצעת החוק הוגש ב-2009 ועלה להצבעה ראשונה בנובמבר 2015. כעת התיקון מגיע לועדה, ככל הנראה, לפני הצבעה בקריאה שניה ושלישית לקראת חקיקה.

 האזנות סתר הן אחת השיטות שיש לדמוקרטיה להגן על עצמה מאלו שמנסים לפגוע בה. מאידך, היא גם אחת השיטות של המדינה לפגוע בפרטיות האזרח. איפה עובר הגבול? ובכן, אצל השופט שנותן את האישור החוקי להאזנת סתר.

 מי שעוקב אחרי הנושא בארה"ב בטח למד כי ארגוני ביון , פנימיים או חיצוניים, לא תמיד שואלים את השופטים והשופטים לא תמיד בוחנים בכובד ראש את הפגיעה באזרח. לעתים, שופטים נותנים צווים בצורה כמעט אוטומטית לארגוני ביטחון. שוב, זה בארה"ב כמובן. עוד בארה"ב, שירות הביון, ה-CIA, ביצעה האזנות סתר לסנאט. וה-NSA ביצע האזנות סתר לאזרחים אמריקאים. זאת, בניגוד למנדט שניתן לשירותים אלו מהמדינה.

 בארץ, התיקון מספר 6 עושה כמה שינויים קוסמטיים, אך חשובים. למשל.

 "בסעיף 4(א) לחוק העיקרי, המילים "לאחר ששקל גם את מידת הפגיעה בפרטיות" - יימחקו, ואחרי "בטחון המדינה" יבוא "וכי אין בכך כדי לפגוע בפרטיות במידה העולה על הנדרש", נכתב בהצעת החוק.

 השינוי נראה קטן, אבל שימו לב - בגרסה הקודמת השופט היה צריך לשקול האם בכלל לאפשר פגיעה בפרטיות. בסעיף החדש, יש קונצנזוס שהפרטיות נפגעת, השאלה עד כמה.

 במילים אחרות, בתיקון 6 להצעת החוק, המדינה מתירה כתנאי מקדים פגיעה בפרטיות, ומטילה על השופט את השיקול עד כמה הפגיעה חמורה אל מול הרווח הביטחוני.

התיקון החדש קובע למי מותר לבצע האזנות סתר והרשימה כוללת את רשות ההגבלים העסקיים, רשות ניירות ערך, רשות המסים ומשטרה צבאית חוקרת. הרשויות גם יכולות להעביר ביניהן חומרי הקלטה. "- "רשות חוקרת אחרת" מוגדרת כאחת מאלה: רשות ההגבלים העסקיים, רשות ניירות ערך, רשות המסים והמשטרה הצבאית החוקרת. ההגדרה נדרשת לצורך ההסדר בדבר העברתו של חומר האזנה לרשות חוקרת אחרת, כאמור בסעיף 9א1 המוצע.", נכתב בהצעת החוק.

 התיקון גם מטפל בהאזנות לבעלי מקצוע מסוימים שהוקלטו כדרך אגב.

 "סעיף 9 לחוק אינו מאפשר כיום, ככלל, להאזין האזנת סתר לשיחה של בעל מקצוע, ואולם כאשר יש יסוד לחשוד שבעל מקצוע מעורב בעבירות המנויות בסעיף 9א לחוק, ניתן לבקש היתר מיוחד להאזין לו. התיקון המוצע נועד להסדיר מצב שבו נקלטת באקראי שיחה עם בעל מקצוע, אגב האזנה ליעד אחר. מוצע כי מיד עם היוודע העובדה שמדובר בדובר שהוא בעל מקצוע, תופסק כל הקשבה לשיחה או תמלול שלה, ולא ייעשה כל שימוש בחומר ההקלטה. אם המשטרה תבקש לעשות שימוש בחומר, הוא יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו לשופט מוסמך אחר. השופט יאזין להקלטה או יורה על תמלולה של השיחה ואז יעיין בתמליל, וכך יוכל למיין את השיחות ולהורות כי רק חומר הקלטה שאין בו שיחה שהעדות עליה חסויה, יועבר למשטרה לשימושה", נכתב בהצעת החוק.

 לגבי חברי כנסת באותו מעמד של האזנת אגב, התווסף שאסור להאזין להם. "כמו כן מוצע להבהיר כי לגבי שיחות עם חבר הכנסת שנקלטו בדרך אגב, חל איסור גם על הקשבה להן, גם על עריכת תמליל שלהן וגם על כל שימוש אחר שניתן לעשות בהן, אלא אם כן התיר זאת השופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו שופט מוסמך אחר".

 למרות ההגבלים, מתירה הצעת החוק טיפול מיוחד במקרים מיידים של פשע או פעילות מבצעית (אין פירוט מה זה אומר). "אין בהוראות פרק זה כדי למנוע - (1) הפקה למטרות מודיעין, של מידע העשוי לסייע לגילוי או למניעה של פעילות פלילית, מתוך שיחה שניתן לערוך תמליל שלה בהתאם להיתר שניתן לפי פרק זה; (2) שימוש במידע מתוך שיחה, שבהתאם למגבלות שנקבעו בהיתר שניתן לפי פרק זה אין לערוך תמליל שלה, אם השימוש חיוני לשם סיכול מיידי של עבירה או לשם פעילות מבצעית מיידית."

 הדיון להוצאת היתר להאזנת סתר ימשיך להיות בדלתיים סגורות במעמד צד אחד.

 כמה שאלות:

 מה ההגדרה לפעילות מבצעית מיידית שמתירה פגיעה בפרטיות האזרח ללא צורך בשופט?

 מהי המידה הנדרשת של פרטיות לאזרח? הרי ברור מהצעת החוק שמדינת ישראל קבעה שאין 100 אחוזים פרטיות. אז מה הסולם?

 מה המנגנון שקובע את העברת חומר ההקלטה בין רשויות שונות הקבועות בחוק? האם משטרה צבאית יכולה להעביר לרשות המיסים? האם רשות ניירות ערך יכולה להעביר הקלטות למשטרה צבאית? לא ברור. לרשויות שנכתבו כאן צריך להוסיף את השב"כ, משטרה, מוסד, רשות להגנת עדים ואת מחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים.

 אין ספק כי האזנות סתר הן כלי נדרש לקהילה הביטחונית וכן לרשויות אכיפת החוק השונות. יחד עם זאת, בגלל הרגישות של הנושא, ראוי שוועדת חוץ וביטחון תתייחס למושגים שאינם מוגדרים באופן ברור בחקיקה.