מדוע שי ניצן לא רצה בשחרור אולמרט?

קריאה מדוקדקת בין השורות של הכרעת ועדת השחרורים מלמדת משהו על הצורה שבה פרקליט המדינה מתייחס לראש הממשלה לשעבר - אסיר ששום אסימון לא נפל לו בכלא. ייתכן שמה ששינה את דעתו היה הלחץ הציבורי המקיף לשחרורו

יהודה יפרח | 29/6/2017 23:49
תגיות: דעות, אהוד אולמרט,
משהו עבר על פרקליט המדינה שי ניצן בין המאבק שניהל מול ועדת השחרורים שלא לאשר לאהוד אולמרט את ניכוי השליש מעונשו, לבין הרגע – מוקדם יותר הערב – בו החליט להרים ידיים. "החלטת ועדת השחרורים בעניינו של אהוד אולמרט נלמדה ביסודיות", הודיעה בלקוניות דוברות הפרקליטות, "פרקליט המדינה המליץ כי במכלול נסיבות העניין אין מקום לעתור לביהמ"ש המחוזי נגד החלטת ועדת השחרורים. היועץ המשפטי לממשלה אימץ את ההמלצה, ובהתאם הוחלט שלא להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי".
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
פרקליט המדינה שי ניצן בהצהרה לתקשורת צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

קריאה מדוקדקת בין השורות של הכרעת ועדת השחרורים, גם בניכוי החלקים הגדולים בתוכה שהושחרו לפני פרסומה לתקשורת, מלמדת משהו על הצורה שבה ניצן מתייחס לאולמרט: עבריין מורשע שקיבל עונש קל מאד ביחס לחומרת העברות שביצע, נאשם שהצליח לנקות את עצמו מסעיפי אישום חמורים בזכות ייצוג משפטי איכותי, ובעיקר – אסיר ששום אסימון לא נפל לו בכלא ושדפוסי הפעילות המניפולטיביים שלו נמשכו עד הרגע האחרון.

הנה דוגמאות: "הפרקליטות חזרה והדגישה בפנינו את החומרה היתרה בה ראה בית המשפט את מעשיו של האסיר", "איננו מקבלים את עמדת הפרקליטות שגם המעשים נשוא האישומים מהם זוכה מלמדים על היקף עבריינותו", ובנוגע לפרשת הוצאת 'הפרק הסודי' מבין כותלי הכלא – "לא מדובר בהפרת משמעת גרידא אלא שיש לראות את התנהלות האסיר בעניין דפי הספר כנגוע בדפוס המרמה המאפיין את המעשים בגינם נכנס למאסר. יש להסיק מפרשת המסמכים שלא חל שינוי בהבנתו את המשמעויות המלאות של מעשיו".

ייתכן שההחלטה שלא להמשיך במאבק התקבלה בין היתר בגלל הלחץ הציבורי שהלך והתרחב לשחרר את אולמרט. תמונתו כאדם חולה הלועס פסטה בפיג'מת בית חולים הובילה אפילו יריבים פוליטיים ותיקים כשר התחבורה ישראל כץ לפרסם פוסט התומך בשחרורו.

ועדת החריגים מצידה הייתה נחרצת בהגדרת מסגרת הדיון שלה. במקרה הזה – בניגוד ללא מעט תיקים אחרים – היא נצמדה למשימה שהועיד לה החוק. היא לא מינתה את עצמה לבית משפט נוסף שתפקידו לדון האם העונש המקורי שנגזר על האסיר היה מספק או לא, אלא נצמדה לשאלה אחת פשוטה: האם שהותו של האסיר בתקופת מאסרו עולה לכדי "התנהגות טובה". התשובה הייתה חיובית ולכן היא החליטה לשחררו.
צילום: אמיל סלמן
יוצא לחופשי צילום: אמיל סלמן

חלק מהפרשנים דיברו על 'הרדיפה' שהפרקליטות ניהלה מול אולמרט. ייתכן שזה נכון, אולם הצטברות האירועים האחרונים מלמדת אולי שמבחינתו של ניצן לרדיפה הזו היו סיבות טובות: לא רק שיבוש הליכי החקירה, המניפולציות מול שולה זקן, ודרך הייסורים שהעביר אולמרט את חוקריו ותובעיו בשנים הארוכות בהן התנהל התיק, אלא גם הספר. ניתן להניח שהפרקליטות מכירה את תוכנו, והיא הבינה שאת רוב תקופת מאסרו אולמרט לא הקדיש לחשבון נפש ולתהליך של תיקון אישי, אלא כדי לנסח כתב אישום מקיף נגד מערכת אכיפת החוק. היא מצידה פרשה את זה כחוסר קבלת אחריות מצידו של הנאשם. הפרטים הללו ועוד יתבררו בחודשים הקרובים, כאשר הספר יצא לאור. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך