ראשי » חדשות » משפט ופלילים

יום הדין של אולמרט: האם יישאר בכלא או ישוחרר מוקדם?

לאחר שריצה שני שלישים מעונשו, ראש הממשלה לשעבר יתייצב מול ועדת השחרורים כאשר ברקע מרחפת פרשת החומרים האסורים בהם השתמש לכתיבת ספרו. בפרקליטות מתנגדים לשחרור וטוענים כי אולמרט ממשיך לטפח דפוסים עבריינים

מחר בבוקר (ה') תתכנס ועדת השחרורים שעל יד כלא מעשיהו על מנת להכריע האם יקוצר שליש מעונשו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. הפרקליטות תביע התנגדות חריפה לשחרורו המוקדם של אולמרט, זאת בשל החשד לפלילים בהוצאת חומרים מסווגים מחוץ לכלא, חומרים אשר משטרת ישראל תפסה בבית הוצאת 'ידיעות ספרים' בצו בית משפט. בפרקליטות משוכנעים כי אולמרט ממשיך לטפח דפוסי התנהגות עברייניים.

גם אם ועדת השחרורים תחליט לשחרור את אולמרט, וישנם סיכויים סבירים לכך, אולמרט לא ישתחרר השבוע אלא לכל המוקדם בתחילת שבוע הבא.  על אולמרט נגזרו 27 חודשי מאסר בפועל, אותם החל לרצות אותם ב-15 בפברואר 2016, כך שתקופת שני השלישים של ריצוי עונשו של אולמרט תחל רק ביום ראשון.
 
עם זאת, במקרה של החלטה לשחרר צפויה הפרקליטות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, על מנת לקנות זמן בהחלטה האם לערער על החלטת הועדה. באם הוועדה תכריע שלא לשחרר את אולמרט, צפויים עורכי דינו לערער. אפשרות אחרית היא שחברי הוועדה יציבו לאולמרט מספר תנאים, אשר אם יעמוד בהם תשוב הוועדה להתכנס בתקופת זמן קרובה.

החלטת ועדת השחרורים מחר תהיה קריטית עבורו אהוד אולמרט משני טעמים: הראשון הוא פרשת הספר, בה בוחן היועץ המשפטי לממשלה את האפשרות לפתוח בחקירה בפלילית נגדו. בשל מורכבת השיקולים המשפטיים, גישת היועץ המשפטי והפרקליטות כרגע היא להכריע רק לאחר החלטת הוועדה. יתכן כי החלטה לשחרר את אולמרט תטה את הכף גם בנוגע לחקירה הפלילית.
 
הטעם השני הוא החלטת נשיא המדינה מלפני מספר חודשים לדחות את בקשת אולמרט לחנינה. הנשיא ריבלין אימץ את עמדת משרד המשפטים ודחה את הבקשה, אולם באחד הסעיפים הביע נכונות לחון אותו באם ועדת השחרורים תקצר את עונשו.  בניגוד לשחרור על ידי ועדת שחרורים, חנינה מהנשיא מסירה מהאסיר את הקלון, מה שיאפשר לאולמרט לשוב אל הזירה הציבורית והפוליטית.  

במה דנה ועדת השחרורים ומה הם השיקולים לשחרורו של אולמרט? ב-2001 חוקקה הכנסת את חוק שחרור על תנאי ממאסר, במסגרתו זכאי אסיר להתייצב בפני ועדת שחרורים לאחר שריצה אסיר תקופה של שני שלישים ממאסרו, והיא תבחן האם הוא ראוי לשחרור מוקדם".
 
הרציונל של החוק הוא כי ממילא האסיר ישתחרר ויחזור אל החברה, ולכן חשוב יותר השיקום שלו מאשר ריצוי מלא של העונש. הקיצור הוא מנוף לחיזוק שיתוף הפעולה של האסיר עם הטיפולים הנפשיים, ולפי החוק על הוועדה לבחון שני תנאים טרם השחרור: האם האסיר נהג כראוי בתקופת המאסר, והאם הוא מסוכן לחברה או שעלול לשוב לחיי פשע. לצד התנאים האלה לוקחת הועדה בחשבון את אפשרויות השיקום.

המחלוקת כעת בין פרקליטיו של אולמרט ובין הפרקליטות היא האם אהוד אולמרט שוקם ו"התנקה" מהתנהגותו העבריינית או שמא עוד קיימים בו דפוסי התנהגות בעייתים והוא עודנו מסוכן לחברה ועשוי לשוב אל חיק הפשע. כאמור, בפרקליטות מעריכים כי אולמרט לא שינה את התנהגותו והוא מחזיק עדיין בדפוסי התנהגות עבריינית, שעולים בין השאר בהתנהלותו בהוצאת החומרים הסודיים מהכלא אל הוצאת הספרים. פרקליטיו של אולמרט כמובן דוחים זאת מכל וכל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg