האם כנסת ישראל תקים את 'מיניסטריון האמת'?

"אשמח לקבל מסמכי עמדה ניטרליים אודות אנשים שיכולים לבדוק עובדות בזמן בחירות בלי נטיות, אשמח לראות דבר כזה", אמרה ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל בדיון בכנסת על החשש מהטיית הבחירות

באדיבות ועדת המדע והטכנולוגיה IsraelDefense

ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר, קיימו אתמול (ב') דיון בנושא 'הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות'.

יו"ר ועדת המדע, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "כולנו נחשפנו לחדשות סביב אירועי הסייבר למיניהם שהשפיעו על מערכות הבחירות בעולם המערבי, ארה"ב,  צרפת, גרמניה. גם אם חצי או שליש מהחששות יתאמתו וחלקם כבר התאמתו, זה הופך את מה שהיה תרחיש דמיוני לאיום מוחשי. נוכח כך החלטנו לקיים דיון בעניין ולהציג את הדברים.

 "אנחנו מדברים על מנעד רחב של איומים משיבוש מעשי של מערכת הבחירות והשפעה על תוצאותיה, דרך גניבת מידע למטרת השפעה על הבחירות ועד יצירת חדשות מזויפות שהן נושא אחר כך גם הן בעלות יכולת להשפיע על ההליך הדמוקרטי. משיחותיי עם הגופים הרשמיים, לא ראיתי שמישהו לוקח אחריות לדבר, התשובות הן שזה לא בסמכות או באחריות".

ח"כ ד"ר ענת ברקו, יו"ר ועדת משנה סייבר בוועדת בחוץ וביטחון: "כשדיברנו בעבר על תקיפה בתחום המחשבים לא היה מדובר בלוחמה על תודעה, היום זה הסיפור לא פחות ממתקפה על תשתיות. זו לוחמה מודיעינית, ממוקדת מטרה, זה כלי הר גורל בזירה האינטרנטית שיכול להשפיע על הרבה מאוד מהלכים. מהפכת הסייבר לא פחותה מהמהפכה התעשייתית, יש לה השלכות מרחיקות לכת בכל זירה של חיינו. צריך לבחון את התשתיות הקריטיות, שלא יפגעו לנו במערכות בחירות ושלא תהייה מעורבות של מדינה זרה, גם ספק אם הייתה התערבות פוגע בהליך הדמוקרטי".

ממסמך שחיבר רועי גולדשמידט מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי ועדת הבחירות המרכזית לא מוגדרת כתשתית קריטית וכפועל יוצא מזה איננה מצויה בהנחיה ישירה ובכפיפות לגופים האמונים על הגנת הסייבר בישראל, בפרט הרשות הלאומית להגנת סייבר וכי הוועדה מגנה באמצעות מנגנון עצמאי על תשתיותיה.

רועי גולדשמידט: "ההפרדה הינה מתוך עניין בהפרדת רשויות ומניעת השפעה של ממשלה על התהליך הדמוקרטי, ועדת הבחירות מתייעצת עם גורמי המקצוע בתחומי עיסוקה, כיום זה מול רשות הסייבר. מאידך יש טענות שהוועדה מתייעצת לפי דרישתה ושיש צורך באכיפה אוכפת יותר ולא רק לפי רצון הוועדה".

ח"כ ברקו: "ביקשתי לשקול את עניין התשתיות הקריטיות בוועדה סגורה שלנו. חלק מהתשתיות הקריטיות בארה"ב הן בבעלות זרה, במצב כזה לא ניתן להגן גם בצורה בסיסית".

ח"כ יעל כהן פארן: "אני שואלת מי כן דואג לאבטחת מערכת הבחירות? זה הבסיס, אני מסתכלת על דו"ח מבקר המדינה על הבחירות והוא מעלה שאלות בנוגע לנושא, זו המערכת המשפיעה על הבחירות שלנו יותר מכל".

עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית: "אכן ועדת הבחירות היא גוף עצמאי בדומה לכנסת ולמבקר המדינה, זו החלטת המחוקק ואין צורך להרחיב על הסיבות לכך. הוועדה לא גוף מונחה אבל מתוך חשיבות הנושא הוועדה לא פועלת לבד, המערכת המרכזית פותחה ולוותה בליווי הרשות לאבטחת מידע בשירות הביטחון הכללי, גם היום אנחנו עובדים מולם ומול הרשות להגנת הסייבר להבטחת ביטחון המידע, רק לאחרונה ישבנו עם בוקי כרמלי ומיפינו את כל המערכות. לצד כך המערכת שאליה מוזנות תוצאות הבחירות מנותקת לגמרי מהרשת כך שאין כל חשש להתערבות שם. זו מערכת סגורה לחלוטין".

ח"כ ברקו: "עדיין הליווי כאן נעשה בהתנדבות, לא מתוך חובה. יש לקבוע הנחיות ברורות ומחייבות לפיהן תפעל ועדת הבחירות במסגרת הגנת הסייבר".

עדס התייחסה אף לכך שההצבעה בישראל איננה ממוחשבת: "הדיון הזה מראה למה. רוב מדינות העולם מצביעות בפתק, בעיקר בשל חשש מפני שיבוש של מערכת ממוחשבת. במקרה של זיוף בקלפי מסוימת שאפשר להוציא את הפתקים ולספור אותם".

בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר: "ביחד עם מנכ"לית ועדת הבחירות מיפינו 5 מערכות שונות הקשורות למשפחה - אחסון, מידע, תקשורת והפצה, ההגנה עליהן מאוד חיונית בהערכות לבחירות, בבחירות ואפילו לאחריהן. אנחנו רואים חובה להעמיד את הידע והאנשים כולל צוות לצורך כך אבל אנחנו לא פועלים מולה מכוח חוק, כרגע הסמכות שלנו לגופים מסוימים וגם שהיא תורחב אינני חושב שהיא תחול על גופים כמו הכנסת וועדת הבחירות".

ח"כ מקלב: "מה לעניין המפלגות? גם הן מחזיקות מידע רב, לא לכולן יש תקציב לשמור על המידע. יש צורך בגוף מתכלל".

כרמלי: "אנחנו עוסקים בלימוד מקרים והפקת לקחים, בסוף המידע יהפוך להיות הנחיות".

דוד סימן טוב, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "מחקר שעשינו בחודשים האחרונים מתייחס לתופעה הזו. ההנחה שלנו בתחילת הדרך הייתה שגם אם יגדירו את  ועדת הבחירות כתשתית קריטית זה לא יעזור, היא תהייה מוגנת יותר מהתערבות בהצבעה אך אנחנו מדברים על זיהום של ההליך הפוליטי, אליו נרצה להתייחס. רשות הסייבר לא מתייחסת לתכנים. נשאל מי כן צריך להתייחס. הבנו שיש פה מרחב שלא סומן כמרחב שדורש הגנה. מדינות זרות לא רק רוצות לערער בחירות הן רוצות לערער אמון בשלטון, לעורר פירוד בשלטון, כל מיני מהלכים שנגרמים באמצעות זיהום של השיח. זה מה שעומד במרכז האתגר שלנו. אנחנו רוצים למקד זאת במדינה או גוף אחר מבחוץ שמנסה לאתגר מערכת בחירות או נושא אחר. ואם זה גורם חיצוני המענה הוא ביטחוני".

בחלקו השני עסק הדיון בתופעת ה"פייק ניוז".

עמית סגל, פרשן פוליטי, חדשות 2: "לרובנו כאן, ילדי דור האיקס נראת הרשת כמקום הפחות רציני, בקרב ילידי דור הוואי זה הפוך כי התפיסה היא שמה שאנחנו אומרים בטלוויזיה או בעיתונות או בכנסת זו מכבסת מילים ואת המילים האמתיות שומעים בחוץ".

לצד כך ציין סגל כי "אם פייק ניוז היה גורם לך להצביע הפוך היינו אמורים לראות המונים של אנשים שאמרו 'איך רימו אותי, לא אצביע יותר טרמפ', זה לא המצב. המנגנון הוא שאני קורא חדשות כדי להשתכנע בצדקתי מראש, גם אם מכרו לי חדשות לא נכונות זה לא מפריע לי בכלל, כי אני מרגיש שהאמת הגדולה איתי".

פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי: "השבוע מחזיקי המניות של פייסבוק הצביעו שהם לא מסכימים שדו"ח של פייסבוק לגבי הפצת מידע כוזב ייצא לציבור, למה? אנחנו צריכים לזהות את שומרי הסף, הפלטפורמות לא יכולות לעמוד מאחור ולטעון אנחנו רק פלטפורמה, הם משפיעים על התכנים, הם מקדמים תכנים מסוימים, אז הן גם יכולות לפעול במישור הזה.

ח"כ מנואל טרכטנברג: "אנחנו עוד לא מתחילים להבין באיזו קלות בלתי נסבלת אפשר לערער את אמינות הדמוקרטיה בקרב הציבור. במצב בו אנחנו יודעים להבחין  בין דעה לעובדות התערער מאוד".

ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל: "רוב החדשות המזויפות מגיעות מצד בעלי אנשים מטרות מסחריות ולא פוליטיות. באירופה אנחנו מתחילים לגייס 3,000 איש כדי שלא יהיה פייק ניוז שמייצרים על החברה, בנושאים כמו גזענות והסתה לאלימות. מדובר על בדיקת תוכן זה זה שונה מהעניין של בודקי עובדות,אשמח לקבל מסמכי עמדה ניטרליים אודות אנשים שיכולים לבדוק עובדות בזמן בחירות בלי נטיות, אשמח לראות דבר כזה. כחברה אנחנו לא רוצים להיכנס לוויכוחים פוליטיים מה נכון ומה לא נכון".

לשאלת יו"ר הוועדה האם גם בעולם עוסקים בנושא השיבה קטלר כי "באירופה ובארה"ב המצב מאוד שונה ממה שקורה בישראל. בישראל רוב החקיקה מיועדת לכל העולם, ומנסים לטפל בבעיה העולמית, באירופה ובארה"ב מנסים לטפל בבעיות שלהם".

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "תם אך לא נשלם. יש עוד הרבה על מה לדון והנושא מורכב -יש להבדיל בין שמועות שקריות שלא נרצה להתערב בהן בכלל לבין הטיה מכוונת, התערבות זרה, שתילת מידע, לכל אחד יש את הדירוג שלו, ננסה להגיע לנוסחה נכונה. לצד כך אנחנו צריכים לקחת בחשבון פגיעת סייבר ישירה, ואת הצורך בהדרכה, ייעוץ למפלגות ובכלל. וכמובן זה מתקשר גם לתקינת סייבר מה נדרש מגופים במערכת בחירות תוך שמירה ממניפולציה של המערכת".