מתחת לקרקעית ים המלח: עדויות למהפכה החקלאית
מחקר ישראלי מצא עדויות לשינויים הסביבתיים שחלו במעבר מחברה המבוססת על ציד ולקט לכלכלה חקלאית. לדברי החוקרים: "המחקר מסייע בהבנת התרומה האנושית להתחממות כדור הארץ"
חוקרים באוניברסיטת תל אביב קדחו לעומק של 460 מטרים במרכז ים המלח ומצאו עדויות לשינויים הסביבתיים כתוצאה מראשית המהפכה החקלאית מלפני 11,500 שנה.את המחקר ערך ד"ר ין לו בהנחיית פרופ' שמואל מרקו, ראש בית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, יחד עם הארכיאולוג פרופ' דני נדל והגיאולוג ד"ר ניקולס וולדמן מאוניברסיטת חיפה.
מרקו הסביר כי קידוח העומק נעשה במטרה לתעד את השינויים הסביבתיים שחלו באזור במהלך 200 אלף השנים האחרונות.

כמות הסחף גדלה באופן דרמטי. ים המלח.
צילום: שאטרסטוק
"לאחר הקידוח הוצאנו צינור עמוס בחומרים שהצטברו לאורך השנים על קרקעית האגם. חומרים אלו נחקרו ביסודיות לפי השכבות הדקיקות שהצטברו בקרקעית", אומר החוקר. לדבריו, הצלחת המחקר מדגימה את היתרונות בשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין מדעי הטבע לארכיאולוגיה.
בבחינה מדוקדקת של תכולת הסחף השנתי לקרקעית ים המלח לאורך השנים, החוקרים מצאו גידול בכמות הסחף שהגיע בשיטפונות לים המלח לפני 11,500 שנה. כמות הסחף גדלה באופן דרמטי יחסית לאלפי השנים קודם לכן, ונשארה גבוהה מאוד מאז.

הממצאים הגיאולוגיים הושוו לממצאים ארכיאולוגיים. בולענים בים המלח.
צילום: שאטרסטוק
הממצאים הגיאולוגיים הושוו לממצאים ארכיאולוגיים מאגן ההיקוות של ים המלח. המחקר הארכיאולוגי מלמד שבזמן הזה האדם התחיל להתיישב בכפרים גדולים, תוך כדי מעבר מציד ולקט לכלכלה המבוססת על חקלאות – מעבר המוכר כמהפכה הנאוליתית או החקלאית.
החוקרים מייחסים את הגידול בכמות הסחף למהפכה החקלאית, כאשר לראשונה בתולדות האדם, כפרים גדולים נבנו ברחבי המזרח התיכון. הגידול בסחף לים המלח מהווה עדות מוחשית להשפעת הכפרים החקלאיים על הסביבה הטבעית: השינויים שהתחוללו בעקבות הפיכת שטחים טבעיים לשדות חקלאיים, כריתת עצים רבים על מנת להשתמש בהם כחומר גלם לבניין ושריפת יערות על מנת להפוך אותם למרחבי עשב המאפשרים מרעה של בעלי חיים מבויתים כגון צאן, בקר וחזירים.
לדברי מרקו, חקר השפעת האדם על סביבתו בעבר חיוני להבנת ההשפעה שלנו על הסביבה בהווה: "המחקרים הללו קריטיים להבנת התרומה האנושית להתחממות כדור הארץ ולצעדים שעל האנושות לנקוט על מנת להבטיח שהדורות הבאים יוכלו לחיות כאן".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg