רואים ואינם נראים: הצצה לפעילות המודיעינית בצפון
בעמדות מוסוות ובדממת אלחוט, לוחמי מודיעין המטרות מלקטים את המידע המבצעי הדרוש לישראל, על כל איום שלא יבוא מעבר לגבול. ביקור חפוז בעלטה מוחלטת
אחת לפנות בוקר. לוחמי היחמ"מ נמצאים בעיצומה של משימה סודית, שהחלה יממה קודם לכן ועתידה להסתיים עשרות שעות מאוחר יותר. הם לא מפסיקים לרגע לתעד ולסמן את המטרה שקיבלו מגורמי המודיעין בצה"ל, ולעקוב אחריה. המשימה סודית, ועל אף השעות הרבות שהעברתי במחיצת לוחמי אחת הפלוגות המבצעיות של גדוד 869 ביחמ"מ - יחידת מודיעין המטרות של פיקוד הצפון - לא יכולתי לדעת מה טיבה.
צפו: גם משפחה תמימה, יכולה להסתיר תשתית טרור ורצח. הצצה ליחמ"מ
בני המשפחה הלבנונית שעליהם תצפתנו מעבר לגבול נמו את שנתם, וכצפוי בשעת לילה חשוכה כזו, לא הבחנתי בשום תנועה חריגה. החיילים אומרים לי בלחש שהמשפחה הזו מן הסתם לא מתארת לעצמה שחייה נצפים ללא הפסקה. לוחמי היחמ"מ צופים על כל רגע שלהם בשקט גמור, ורק מחכים לשנייה שבה יוכלו לדווח ולעדכן על איקס. כלומר, להוסיף לרזומה שלהם עוד "הפללה" של מחסן נשק או פעילות טרור, המתבצעת בקומת המגורים הראשונה במבנה המשפחתי. המשימה סיזיפית, שלא לומר משעממת ומעייפת, אבל הלוחמים עושים הכול לשמור על ערנות מקסימלית.
זמן קצר קודם לכן עשיתי את דרכי לעמדת התצפית בנסיעה ברכב הצבאי הממוגן, ואחריה הליכה דוממת ושפופה של כעשר דקות בחשכה מוחלטת. העמדה שבנו הלוחמים סמויה מן העין: רשתות הסוואה, סבך קוצני ואמצעים נוספים מסתירים כוח של כמה חיילים המוכוונים למשימת התצפית.
רס"ן נתנאל אמסלם, מפקד הפלוגה בגדוד 869 שמלווה אותי, מספר לי כי צוותי הפלוגה שלו פרוסים במשימות שונות לאורך גבול לבנון. הוא תושב קריית-שמונה, שאורותיה מנצנצים מרחוק, ובעבורו המושג 'לשמור על הבית' הוא מציאות גמורה. "הסוד של המשימה שלנו הוא להגיע בצורה חשאית עם הרבה משקל על הגב לעמדה נוחה לתצפית, להתמקם באזורים המפתיעים ביותר, ולראות את האויב הרבה לפני שהוא מבין שאנחנו במקום. משם חוזרים לבסיס לעבד את המידע ולהפיק את המטרות שסימנו", מסביר לי אמסלם.
ללוחמי האיסוף בגבול הצפוני תפקיד כפול: לאתר כל סימן של חריגה משגרה העשוי להעיד על חדירה או שינוי מצב, ולאסוף מידע על היערכות חיזבאללה בקרבת הגבול לקראת אפשרות של מלחמה, לצורך הוספת היעד ל"בנק המטרות". הם אוספים כל בדל מידע הנשקף באמצעי הראייה ובמצלמה משוכללת, ומתעדים כל קצה חוט שיכול לספר על מה שקורה במרחב. את המידע שיאספו בתום המשימה הארוכה יעבדו ויעבירו לגורמי המודיעין השונים, והם שיפיקו את המשמעויות. השקט הגמור שמלווה את עבודת הלוחמים נשמר כל העת. כלל גורמי הארטילריה במרחב מודעים למיקומם, ולאפשרות שייחשפו על ידי גורמי הטרור שמעבר לגדר ויותקפו בטילים ומרגמות.
סגן אייל ניסן הוא מפקד הצוות במשימה הנוכחית. "אחד האיומים על העמדה שלנו הוא היחשפות על ידי כוח האויב, ולכן ההתמגנות שלנו באמצעות ההסוואה היא החשובה ביותר", הוא מסביר. מתחת לרשת ההסוואה הוא עורך לי היכרות עם חברי הצוות, חלקם נמים את שנתם ולא מתכוונים לתת לביקור שלי להפריע למנוחה החיונית לקראת משמרת התצפית הבאה שלהם. "עמדת התצפית תמיד תהיה בחלק הקדמי, ולצדה אמצעי הבקרה והקשר. בחלק האחורי החיילים עושים את סבבי השינה שלהם בין משימות התצפית, האבטחה והתיעוד".
לפתע לוחש ניסן אל האוויר: "אור, אני חושף אותך. תתחבר ישירות לעיניות המַתן". הוא מרים שמיכה שחורה ומקושקשת בגוונים הזהים לקרקע, ומתחתיה מציץ לפתע ראשו של סמל אור קרוננגולד, שהחל לפני שעות אחדות את משמרת התצפית שלו ב'מתן', אמצעי התצפית המשוכלל והמתקדם של צה"ל. גם בזמן שאנחנו מדברים, אור לא מנתק את עיניו מהמשקפת.
"מעניין לראות איך אנשים אחרים חיים מעבר לגבול, איך המשפחות שם פועלות ואיך דברים זזים", מספר קרוננגולד על החיים שמבעד למשקפת ארוכת-הטווח. "זה לא כמו בארץ. הכול שונה שם ובקצב אחר. אנחנו יכולים לראות מכאן עולם מאוד רגוע אצל החברה האזרחית שיושבת שם. הרבה פחות מכוניות נוסעות בכבישים, אנשים פחות הולכים לעבודה מחוץ לכפר, והאוכלוסייה ברובה חקלאית".
כאמור, אחת המטרות שלוחמי היחמ"מ פועלים להשלים היא בניית "בנק מטרות" לסיבוב הלחימה הבא. כל ירי ארטילרי של צה"ל מדויק ומכוון לנקודה שהצוותים סימנו מראש כעמדת טרור, המסכנת את ישראל ומצדיקה ירי.
למתבונן מהצד קשה אולי להבין מדוע הם משקיעים כל כך באימות הנקודות וסגירה ודאית עליהם. אמסלם, מפקד הפלוגה, מסביר: "הישג מושלם כשמוסיפים מטרה לסל המטרות. אין הרבה יחידות שיכולות להשפיע על המלחמה הבאה ברמה כזו. אחרי ירי אויב לישראל, לאזרחים יש תחושה שצריך להחריב להם את הכפר כתגובה, אבל זה לא עובד ככה. אנחנו כפופים לאמנות בינלאומיות, ובצד השני יש אוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת ואנחנו לא רוצים לפגוע בה. אנחנו לא דאעש ולא מעמידים אנשים בשורה ויורים להם בראש. אני לא יודע מי בחר לגור שם ומה היכולת הכלכלית שלו. אני יודע שיש שם ילדים, נשים וזקנים, ובמוסר שגדלנו עליו לא יורים ולא הורגים סתם אנשים. אני לא כמוהם, אני לא שובר את הכלים אם יורים בי".
חיילי היחמ"מ מתעדים כל פעילות, והמידע שיביאו יאפשר לכוחות הארטילריה לקבוע באיזה נשק ובאיזו עוצמה יש לירות אל היעד כדי להשמיד אותו ב'ירי כירורגי' ובפגיעה מינימלית בחפים מפשע. על כל בית, מחסן או חדר מופלל יחתום בסופו של דבר אלוף הפיקוד, וחתימתו תכניס את היעד לבנק המטרות לקראת המלחמה הבאה.
רס"ן אמסלם ממשיך להסביר: "אנחנו יודעים להסתכל לטווח של קילומטרים רבים לעומק. אתן לך דוגמה איך אנחנו פועלים במשימת תצפית על בית. צופים על הנקודה עשרות שעות ולפעמים יותר, ו'מפרקים' את הבית לאינספור פרטים. החיילים שלי היום מנוסים ויודעים לזהות מיד אם יש פעילות טרור במבנה, לאיזה סוג ארגון הוא משתייך, איזה סוג לוחמים יושבים בו. הצוותים יושבים 24/7 ובונים פרופיל זיהוי לכל מבנה ולמתגוררים בו".
הזהירות מפני כל דליפה או היחשפות היא ערך עליון: "אנחנו לא מעבירים שום מידע באמצעי הקשר. חיזבאללה מאוד אובססיבי למידע ולאיסוף מודיעיני עלינו, ואנחנו לא רוצים לתת לו הזדמנות לדעת מה אנחנו יודעים עליו. אני כמעט לא מדבר עם הצוות אחרי שהוא מתמקם. הם מאזינים לציוד קשר מוצפן למקרה שקרה משהו במרחב, ושיהיו בבקרה".
אחת החשיפות האחרונות שאמסלם מגלה לי ללא ציון מיקומה, היא חמ"ל שהוקם באחד הבתים בכפר לבנוני בסמוך לגבול. לאחר ימים ארוכים של תצפיות עלו החיילים על דפוס הפעילות במקום, חילופי המשמרות, מספר האנשים בכוח, גילם הממוצע ועוד. הפרטים הללו הועברו לאוגדה ולגורמי המודיעין, ולבסוף נחתמו בספר המטרות של הצבא.
"זה לא סוד שבדרום לבנון יש פעילות טרור בתוך בתים. יש בניינים שמהתצפית שלנו אנחנו יכולים לזהות שבקומה העליונה יש פעילות עוינת ובקומה התחתונה גרה משפחה, או להפך. אנחנו רוצים להתאים לנקודה את החימוש המתאים שיפגע באופן כירורגי ביותר, ובשעת חירום כל מה שנצטרך לעשות זה לסגור מעגל על נקודת הציון שלו במפה ולהפעיל כוח אש".
11 שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה והחלטת האו"ם 1707 על הפסקת האש ועזיבת חיזבאללה את מרחב הגדר, נראה שלהחלטה ההיא לא נותר כמעט תוקף בשטח. היום, לאחר שש שנות לחימה של כוחות חיזבאללה בסוריה לצד צבא אסד, הם מאומנים יותר, מנוסים יותר ובעיקר חזקים יותר. הגב האיראני והנשק הרוסי מאפשרים להם לצבור ביטחון ועוצמה.
מפקד בכיר מחיל האיסוף הקרבי בגזרה הסביר לי שעות ספורות לפני שהצטרפתי לכוחות התצפית בשטח, כי "הם (חיזבאללה, י"ק) לא פראיירים בכלל. הם לומדים ומשתפרים ומפיקים לקחים כל הזמן, ואנחנו רואים אותם. איראן תומכת בהם באמצעי לחימה, תצפית ועוד. כפי שפורסם בעבר בתקשורת, הם מחזיקים טילים מתוצרת רוסיה כמו סאגרים, טילי יאחונט וקורנטים. המערכות שלהם מגיעות בסופו של דבר מרוסיה, והביטחון העצמי שלהם הולך ועולה - במיוחד בשנה האחרונה.
"אני קושר את זה לביטחון העצמי שנבנה כתוצאה מהמלחמה בסוריה והניסיון המבצעי שצברו, והבנה שהם יכולים לעשות יותר. רואים פה בעיניים איך הם מחזקים את האחיזה בגבול. תראה את המגדלים שהציבו לאורך הגבול - לכאורה הם של חיילי צבא לבנון, אבל בפועל הם לא היחידים שמטפסים עליהם ומצלמים את הצד שלנו. כל מיני אנשים לבושים אזרחית מגיעים ועולים למגדלים, ובידיהם מצלמות משוכללות מאוד. בוא נאמר זאת כך, לא מדובר בחובבי צפרות. הם אמנם לא עומדים על הגדר עם נשק ומדים כמו לפני מלחמת לבנון, אבל הם חמושים באופן נסתר".
בחזרה אל הפעילות בשטח. השעה כבר 3:00 לפנות בוקר, וכוח המשימה עובד בערנות מלאה. אמסלם משוחח עם החיילים, והם מחליפים חוויות משעות המשמרות הארוכות. הניתוק מהסלולרי לשעות ארוכות וחובת הערנות מגבשים אותם. קרוננגולד והמפק"צ, סגן ניסן, מספרים כי החיילים כאן יודעים זה על זה הכול, והחברות ביניהם קרובה מאוד.
"לא תמיד מעניין להסתכל באמצעי התצפית, אבל הרגעים שבהם אתה מוצא משהו מעניין מחזיקים אותך ברגעים המשעממים", אומר קרוננגולד ופורץ בצחוק מוחרש. "הדבר הכי מצחיק שקרה לי היה בהר דב. התעוררתי באמצע הלילה ופתאום שמתי לב שעל החזה שלי ישן שועל. הוא בכלל לא זיהה על מה הוא שוכב. כשבאתי להזיז אותו הוא קפץ וברח בבהלה אל תוך החושך".
תום שפירא, מפקד הכיתה, מתעורר לרגע ומצטרף לשיחה. "הניתוק הזה הוא אחד הדברים שאני דווקא אוהב בעבודה שלנו. בלעדיו אנחנו לא מצליחים להניח את הטלפונים והוואטסאפ והפייסבוק. האפשרות להניח את הכול לשלושה ימים, להיות תקוע עם האחרים, לריב ולעשות צחוקים, זה נותן חוויה שונה מאוד לשירות הצבאי. בתוך שעה אני יכול להתעצבן על קרוננגולד שדורך לי על המזרן, ואחרי רגע אני יכול לאהוב אותו הכי בעולם כשהוא מספר לי בדיחה מצחיקה. בסופו של דבר זה מביא לגיבוש של כל החיילים בצוות".
מה אפשר לספר על האויב שמעבר לגבול? עד כמה חיזבאללה נוכח בשטח כיום?
אמסלם: "לחיזבאללה יש יכולות איסוף לא פחותות משלנו, והם אובססיביים בעניין הזה. הם מחפשים אותנו תמיד, בשגרה ולא רק בחירום. זה לא סוד שבלבנון השנייה מצאנו מחברות שבהן הם כתבו באיזו שעה הסיורים שלנו נוסעים, מתי הסיור ממוגן ומתי התחלפה החטיבה שתפסה את הגזרה. ברור לנו שהם כותבים הכול ויש להם אמצעים מתקדמים מאוד, שראינו אותם במלחמת לבנון השנייה. מה שהיה להם אז התעצם, כפי שאנחנו התעצמנו.
"חיזבאללה הוא ארגון צבאי ויש לו יכולות, אם כי לא בהיקף של צה"ל. הם צופים עלינו ומחפשים סדרי כוחות בתרגילים, בוחנים איפה אנחנו מעמידים את עמדות הקשר, ומשערים איפה החמ"לים והמפקדות הקדמיות שלנו יהיו בשעת מלחמה. כשאתה יודע היכן האויב זו כבר חצי עבודה. אנחנו עושים מאמצים רבים לא להיחשף ולמצוא את המקומות הנכונים ביותר להציב את העמדות שלנו, באופן שהם לא יראו אותם ולא יוכלו לפגוע בנו. אנחנו לומדים את האויב כמו שהוא לומד אותנו".
איך החיילים שומרים על דריכות מבצעית?
"אצלנו במודיעין גם להשתעמם ממשימה זה בסדר, כי לא לראות שום פעילות זה מידע חשוב שעוזר לי מאוד. הכול גועש מעבר לגדר, ואנחנו כל הזמן מראים לחיילים סרטונים מאזורי הלחימה של חיזבאללה והיכולות שלו, כדי להכין אותם למה שהם צריכים לזהות בשטח. היום כבר לא צריך להסתנן עם סיירת מטכ"ל ולתעד אותם.
חייל חי"ר יכול לראות טנדר עם מטען מכוסה ולא להבין אם יש כאן משהו חריג, אבל הצוותים שלנו יודעים לזהות שזה טנדר שיכול לשאת משגרי טילים או אמצעי לחימה אחרים, להתריע מפניו ולעקוב אחריו. זה עניין של ידיעה מה לחפש במודיעין מדויק, ובשיתוף פעולה הדוק עם אנשי המודיעין שלנו.
"החיילים שלי מוכנים למלחמה. הם יכולים להתמקם בלב שמורות טבע ומטיילים יטיילו לידם ולא ידעו. אנחנו יכולים להיות בכל מקום שרק עולה על הדעת. אנחנו לא בנאליים ולא פועלים מול אויב בנאלי, ולכן לא נהיה במקום שבו הוא יצפה לראות אותנו. אנחנו נתמקם במקומות מפתיעים, וגם אם הוא יראה אותנו הוא לא ידע למה אנחנו נמצאים שם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם