ראשי » חדשות » בארץ

עם הפנים קדימה: איך ייראה הגולן בעוד 50 שנה

חמשת העשורים הראשונים התאפיינו במאבקים נגד פינוי. אלא שהמלחמה בסוריה הפכה את האופציה הזו ללא מציאותית וכעת מתכננים תושבי הרמה את העתיד: צמיחה דמוגרפית מרשימה והפיכת האזור לטוסקנה של ישראל

הרחק מאור הזרקורים ובצניעות אופיינית, תושבי הגולן חוגגים 50 שנות עצמאות והתיישבות יהודית-ישראלית בצפון הרחוק. רק ביום החמישי למלחמה החליטו בממשלה ובצה"ל לשים סוף להצקות הבלתי נפסקות מצד הסורים שהפגיזו וירו על יישובי הגליל והכנרת במשך שנים, ולכבוש את רמת הגולן מידי הסורים.

בתום המלחמה עם ישראל שב אל ערש אדמתו ומקורותיו היהודיים העתיקים גם בצפון. כ-150 אלף סורים התגוררו אז ברמת הגולן ומרביתם נטשו וברחו עם נצחון צה"ל על הצבא הסורי. כ-6,000 סורים, מרביתם דרוזים מצפון הרמה, נותרו באדמתם וחיים היום עם זהות ישראלית/סורית בשכנות ובידידות עם שכניהם היהודים.

יובל לששת הימים (עריכה: איריס כהניאן):

כ-26 אלף תושבים מתגוררים היום בגולן ביישובים היהודיים וכ-12 אלף בארבעת הכפרים הדרוזים שבצפון הרמה. במהלך חמשת העשורים הוקמו בגולן 32 יישובים מפותחים ומתפתחים ובהם קהילה ייחודית ומקורית. ראש המועצה האזורית בגולן הוא אלי מלכה שנבחר לתפקיד בשנת 2001. בין השנים 91-96 הוביל מלכה  את המאבק על ריבונות ישראלית בגולן ונגד יוזמות הנסיגה.

"לקחנו חבל ארץ שהיה אזור של מלחמה ושל אש ותופת, זרוע שדות מוקשים ומחנות סורים, והפרחנו אותו לחבל ארץ תיירותי והתיישבותי מאוד משמעותי בהרבה מובנים. עכשיו אנחנו מתכננים את חמישים השנים הבאות מתוך כוונה לצמוח דמוגרפית בהיקף משמעותי", אומר מלכה בראיון לציון היובל להתיישבות הישראלית בגולן.

בעוד עיקר תשומת הלב הממלכתית הולכת לבירה ירושלים שאוחדה מחדש, מבקשים בגולן לציין את אירועי היובל שלהם באופן אישי ומקומי יותר: "ירושלים היא בירת הנצח של ישראל והיא אוחדה ואנחנו כולנו שמחים בשמחת ירושלים וההדר הזה מגיע לה. בחרנו לעשות את האירועים שלנו לציון החגיגות בעיקר כלפי פנים אל התושבים שלנו בתוך הגולן ובמשך שנה עמוסה באירועים ופעילויות", מסביר מלכה. "קלטנו בעשור האחרון מאות רבות של משפחות שהצטרפו לגולן, בני גולן ששבו צעירים וותיקים וחשבנו שזה הזמן לעשות פעילות עם הקהילות שלנו לחזק את רוח הגולן והקשר והסולידריות בין הקהילות השונות לכדי קהילה אחת גדולה. נקיים שני אירועים גדולים בהשתתפות נשיא המדינה ואלפי תושבים. כמו כן גם נקיים כאן את כנס ישראל לצעירים, ועוד ועוד. עיקר פנינו להסתכל על מה שקרה פה בחמישים השנים האחרונים".
 

ברמת הגולן עסוקים בימים אלו בפריחה ובהרחבת היישובים והכשרת נחלות חקלאיות לדור חדש של מתיישבים. הדי הפגזים הבלתי פוסקים מהעבר השני של הגבול, ממלחמת האזרחים בסוריה לא מפריע לחגיגות היובל ואולי להפך. אם עד לפני חמש שנים, טרם קריסת משטר אסד, עוד עמדה שאלה נסיגה מעל הפרק, בגולן בטוחים שכעת היא לא רלוונטית ולא תהיה רלוונטית עוד לעולם: "הגולן הוא חבל ארץ ישראלי באופן מובהק וריבונות ישראל בגולן ברורה באופן מובהק. האהבה של הישראלים לגולן היא מאוד ברורה ולכן זה לא על הפרק בכלל. ולהפך, אני מניח שדווקא הדאגות והחששות שיש ברחבי הארץ לגבי היבטים ביטחוניים שונים קיימים גם פה אבל במידה פחותה יותר כי יש פה קהילה מאוד איכותית שתדע להכיל וגם להתמודד עם אתגרים כאלה", מציין מלכה.

גם דימי אפרצ'יב, ראש המועצה המקומית קצרין, היישוב העירוני הגדול בגולן ובו מתגוררים למעלה מ-7,000 תושבים, רואה בהווה הביטחוני הזדמנות לסגור את פרק אפשרות הנסיגה מהמקום: "מבחינה גאו-פוליטית נוצר פה אזור שהוא לחלוטין בטוח וטוב לתושביו ומייצג את כל מגוון האוכלוסייה הישראלית. אנחנו חלק טוטאלי מהגליל המזרחי ורואים עצמו כחבל ארץ אחד מגליל ועד גולן. אין לי שום ספק שבצד הסורי יש רבים החולמים לחיות במציאות כמו שלנו".

אז כיצד ייראה הגולן בעוד חמישים שנים? זו הסוגיה לשמה התכנסנו וביקשנו לשמוע על קריאת הכיוון, מהלכי ההווה והתוכניות לקראת היובל הבא. אלי מלכה משרטט תמונה ברורה כשהוא מבקש להבהיר כי אינו מגיע עם "תוכניות רומנטיות" ותלושות אלא מתוך פועל יוצא של תוכניות עבודה שכבר היום פועלים להגשימם.

"אין ספק שיישובי המועצה האזורית גולן יגדלו בצורה ניכרת מבחינת תוכניות הבינוי וההתיישבות ואנחנו יודעים שיגיע יום ונצטרך להקים עוד שני יישובים בגולן, בצפון ובדרום. אנחנו שואפים להתבסס כריאה הירוקה של מדינת ישראל ולהוות אסם הפרי המרכזי של המדינה. אנחנו צועדים לעבר חקלאות מתקדמת ועתירת ידע שתאפיין את האזור הזה לצד היבטים של פיתוח תיירותי, תוצרת חקלאית ורוח".
 

בשנים האחרונות שילבו ידיים ראשי היישובים בגליל המזרחי בואכה קריית שמונה ועד יישובי הכנרת לצד ההתיישבות הקיבוצית והמושבים ויישובי הגולן והקימו אשכול ראשויות שחושב ופועל כגוף אחד במטרה להביא רווחה לכלל תושביו. מלכה מאמין כי המהלכים הללו יימשכו: "אחרי חמישה עשורים אני חושב שזה הזמן להיות גם עם הפנים החוצה, דבר שפחות עשינו בעבר. נפעל להרבה יותר שיתוף פעולה עם השכנים הדרוזים שלנו, עם כל יישובי הגליל המזרחי וגם מעבר לזה. אנחנו בהחלט יכולים להרים מבט ולהסתכל על האתגרים של מדינת ישראל ולהשתלב בהם כדי לסייע לכל המדינה".עם ההתיישבות המחודשת בגולן, הקימה המדינה את היישוב קצרין לפני 40 שנה בדיוק מתוך מטרה להפוך אותו ברבות הימים לעיר גדולה ומשגשגת.

דימי אפרצ'יב, ראש המועצה המקומית, נבחר לתפקיד רק לפני כארבע שנים וזאת לאחר 33 שנות כהונה של סמי בר לב, מייסדה של קצרין. "זה אולי יישמע לך כמו אמירה פנטזיונרית אבל בתוך חמישה עשורים קצרין תמנה בין 50 ל-60 אלף תושבים. היא תהיה עיר משמעותית וגדולה שאין לי ספק שתשמור על הצביון הקהילתי הייחודי שלה כמו שאר יישובי הגולן", אומר אפרצי'ב. בשלוש השנים האחרונות חווה היישוב צמיחה דמוגרפית משמעותית של 17 אחוזים. כאלפיים תושבים חדשים הצטרפו ובנו את ביתם. בעשור הקרוב, על פי תוכניות שאושרו, עתידה קצרין להכפיל את מספר בתי המגורים שבה. "אני רק רוצה לקוות שהגולן ישמור על האופי הכפרי שלו ועל האופי החקלאי שלו ושיהיה סוג של טוסקנה ישראלית", מוסיף אפרצ'יב.

ח"כ לשעבר יהודה הראל, מראשוני המתיישבים בגולן וחבר קיבוץ "מרום גולן", יחגוג השנה יום הולדת 83. אל הגולן הגיע כשהיה הר וטרשים מייד לאחר המלחמה ב-67. הוא היה עד לעשרות משאים ומתנים בימים עברו בין ישראל לסורים ונלחם כמו שאר חבריו להתיישבות בגולן נגד דיבורים על נסיגה.

בשנת החמישים, ההתיישבות בגולן לדבריו היא כבר דה-פקטו וכעת נותר רק לתכנן כיצד ייראו החמישים השנים הבאות "אני יכול לומר מצד אחד שאין לי מושג איך ייראה העולם שלנו וכל הטכנולוגיה והמדינות בעוד יובל, אבל הייתי רוצה שהגולן ישמור על היתרונות שלו תוך אימוץ מסוים של ההתיישבות הסְפָר בארה"ב. הסְפָר במובנים רבים עיצב את כל התרבות האמריקאית כאשר ההתיישבות המבודדת והרחוקה פיתחו את התרבות שהאדם אחראי לעצמו ולמשפחתו ולא מחכה למדינה. האדם האמין כי אפשר להשיג כל דבר בעבודה ובלקיחת אחריות ולאו דווקא בהפגנות או פוליטיקה כפי שהתנהלו החיים בערים הגדולות. ארה"ב התפתחה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וככה גם התנהלו מתיישבי עמק יזרעאל, עמק הירדן והגליל שהקימו יישובים ובתים בסְפָר של ישראל".
 

הראל מסרב להשתמש בביטוי פריפריה שיש לפעול לדבריו כדי לשנותו. ברבות השנים הפך המושג הזה לתיאור מציאות מוחלשת, פגועה ורחוקה. "הגולן היום הוא אחד הפריפריות האחרונות שנותרו בישראל בגלל שיפור התחבורה. הגדרת הפריפריה זה אזור המרוחק מאוניברסיטה ובית חולים גדול במרחק של יותר משעתיים נסיעה".

הראל מאמין כי ביישובי הסְפָר אמורות לחיות האוכלוסיות החזקות בעוד במרכז הארץ דווקא החלשות יותר. "הסְפָר הפך לפריפריה טעונת טיפוח אבל ההצלחה של המרכז מתחילה לחנוק את התושבים הגרים שם. אתה מרגיש את זה בפקקים בשנה האחרונה, בפשע ובזיהום האוויר. ניוון הדור הצעיר עם המסכים וכו' ואני חולם שהתרבות הבאה של ישראל או של העם היהודי תבוא שוב ביובל הבא מהגולן שיהיה לחבל עצמאי ומוביל יותר. דווקא מהמקומות האלו צומחים הדברים שבונים מדינה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg