טראמפ התגלה כנשיא הציוני-הישראלי הראשון
אחרי 4 חודשים בבית הלבן נראה כי יש זהות מוחלטת בין תבנית האינטרסים הלאומיים של ארה"ב לזו של ישראל. בתום ביקורו של הנשיא טראמפ אפשר כבר לומר בבירור: ארה"ב שבה למזרח התיכון
לאחר שמונה שנים של ניתוק ונסיגה, בתום ביקורו של הנשיא דונלד טראמפ אפשר לומר כי ארצות הברית שבה למזרח התיכון. היא שבה אליו במלא הדרה ועוצמתה, כדי להיות פעם נוספת המעצמה הגדולה והמשפיעה ביותר במרחב המזרח תיכוני. הנהנות העיקריות מצעד זה יהיו ישראל והמדינות הערביות הפרו-מערביות, אשר בשנים האחרונות חשו שננטשו על ידי ארצות הברית.טראמפ בהצהרה המשותפת עם נתניהו במעון ראש הממשלה. צילום: לע"מ
ישראל זכתה לגיבוי מלא מנשיא ארצות הברית, כזה שלא ראתה שנים. אחרי ארבעה חודשים בלבד בבית הלבן נראה כי יש זהות מוחלטת בין תבנית האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית לזו של ישראל, היינו המלחמה בטרור ומניעת נשק גרעיני מאיראן; לצד זהות וחיזוק תבנית היחסים המיוחדים בין שתי המדינות. די היה לראות את החיבוק החם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לטראמפ, והיחס המועדף והאוהד לישראל מן הנשיא האמריקאי כדי לזכות בהוכחה לכך.
בניגוד לקודמיו, טראמפ לא הגיע לסעודיה, לישראל או לרשות הפלסטינית כדי להטיף מוסר, להתוות מדיניות או לכפות אחת שכזו לשלום במזרח התיכון. טראמפ הגיע לכאן כדי להגשים שלוש הבטחות אותן העניק לבוחריו במסע הבחירות שלו: מלחמה בטרור האסלאם הקיצוני, מניעת השגת נשק גרעיני מאיראן ויצירת מקומות עבודה לאמריקאים.
לכל אורך מסעו סימן הנשיא האמריקאי את ציר הרשע שלו – איראן, חיזבאללה, דאעש וחמאס – ציר שמהווה בעיניו מכשול עיקרי ליציבות המשטרים במזרח התיכון, והגורם המסכן את האינטרס האמריקאי באזור. את עיקר המשטמה ספגה איראן, כאשר הנאום בישראל מהווה ציון דרך ביחסי ארצות הברית-ישראל ביחס לרפובליקה האסלאמית. "מנהיגי איראן חוזרים וקוראים להשמדת ישראל. לא במשמרת של דונלד ג'יי טראמפ, תאמינו לי", אמר הנשיא האמריקאי. סביר להניח, שעוד נראה את טראמפ מקדם מהלכים בקהילה הבינלאומית סביב הבעיה האיראנית, ואולי אף מציף לדיון מחודש את הסכם הגרעין עמה.
מי שעוד זכתה לגינוי, דבר שבוודאי הסב נחת רוח לישראל, הייתה גם תנועת חמאס. עוד בריאד, מול חמישים מנהיגים ערבים ומוסלמים, הצביע טראמפ על חמאס כתנועת טרור. הוא גם גילה רגישות והבנה עמוקה למצבם של תושבי הדרום, ולהבדיל מקודמו בתפקיד ברק אובמה לא כרך באותה הנשימה את גורל ילדי שדרות בגורל ילדי עזה.
ההתקפה על חמאס העניקה רוח גבית לאבו מאזן, אבל טראמפ גם ידע לבוא בדרישות ליו"ר הרשות הפלסטינית. הנשיא האמריקאי הבליט בנאומו בבית לחם את מסר המלחמה בטרור כאשר פתח את דבריו בגינוי מוחלט של הפיגוע במנצ'סטר, גינוי אשר היה החלק מרכזי ביותר בנאומו, אפילו יותר מאשר המסר לשלום בין הישראלים לפלסטינים.
את הנאום בבית לחם יזכרו כ"נאום הלוזרים" ולא כנאום להתוויית השלום. בהקשר זה, הנשיא האמריקאי אף הגדיל לעשות עת העביר מסר חד לאבו מאזן באומרו כי "לא יהיה שלום במקום שבו מתגמלים טרור". האם בעקבות כך יו"ר הרשות יפסיק לשלם משכורות למחבלים? ממש לא, אבל אבו מאזן לא יקבל גב אמריקאי אם ימשיך במדיניותו ויבוא בדרישות לוושינגטון.
מה אומרת שפת הגוף של טראמפ? באולפן "לפני כולם" מסבירים
גישתו של טראמפ היא ש"השינוי חייב להגיע מבפנים" – הסכמים לא ייכפו על הצדדים מבחוץ. לכן, לכל אורך מסעו הוא לא השמיע ולו פעם אחת את נוסחת "שתי מדינות לשני עמים"; הוא לא ביקש מהצדדים לחדש את המשא ומתן; ואפילו לא גינה את הבנייה בהתנחלויות או ביקש את הקפאתה.
טראמפ מאוד מעוניין בשלום ישראלי-פלסטיני (וכי איזה נשיא אמריקאי יגיד שלא?), אבל הוא לא אמר איך צריך להשיג את השלום המדובר. כמו כן, להבדיל מאבו מאזן, שנגע בנאומו יותר מפעם אחת בכיבוש הישראלי, בירושלים הכבושה (שבה ביקר הנשיא האמריקאי בכותל המערבי) ובהתנחלויות כמכשול לשלום, טראמפ הדגיש את הזיקה של העם היהודי לירושלים ולכותל בפרט, ולארץ ישראל בכלל.
לא נשמעה, ולו ברמיזה, זיקתם של הפלסטינים להר הבית או למקומות הקדושים בבירה. הזיקה הדתית היחידה הקשורה לאומה המוסלמית הוזכרה בנאום ריאד, והיה זה ביחס למקומות הקדושים לאסלאם בסעודיה. ומכאן, שלא נטעה אם נאמר שהנשיא האמריקאי נאם נאום ציוני אמתי של פטריוט ישראלי.
הבטחת הבחירות האחרונה, אותה הגשים טראמפ במסעו, הייתה הנעת הכללה האמריקאית. באמצעותעסקת הענק עם ערב הסעודית, בשווי 110 מיליארד דולר, ייווצרו אלפי מקומות עבודה לציבור האמריקני, כך שהמרוויחה הגדולה היא ארצות הברית. לישראל תמיד יישמר היתרון האיכותי, ובעקבותיו גם היתרון הטכנולוגי, ולכן אין מקום לדאגה מכיוון זה.
מה גם, שכאמור ישנה זהות אינטרסים עם וושינגטון ביחס לטרור ולאיראן; ישנה הכרה סעודית בצורך לבנות שיתוף פעולה אזורי נגד עלייתו של הסהר השיעי במרחב המזרח תיכוני; וישנן גם ההבטחות הביטחוניות הרבות שקיבלה ישראל מטראמפ בנאומו בירושלים. אם ברברה בוש כינתה את בנה ג'ורג' בוש הבן "הנשיא היהודי הראשון", טראמפ הוא ללא ספק "הנשיא הציוני-הישראלי הראשון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם