בחווארה נשברה מדיניות האיפוק וההכלה
לקראת ביקור טראמפ רצו ברשות תמונה מעוררת אמפתיה של חייל צה"ל יורה בפלסטיני עשוק המביע מחאה מתורבתת ודמוקרטית. באין תמונה כזו, החליטו בפת"ח להבעיר את השטח כדי לייצרה. יש לתת לצה"ל יד חופשית כדי לייצר הרתעה ולמנוע את מקרה אדל ביטון הבא
יום האתמול (ה') יכול היה להסתיים אחרת לגמרי חלילה. שמונה יתומים היו עלולים לעמוד על קברו הטרי והפתוח של אביהם, נאומים חוצבי להבות והספדים קורעי לב היו נישאים ושליח האו"ם היה מגנה. בעצם זה לא.
דבר אחד הבדיל בחווארה בין חיים למוות של האב לשמונה, וזה האומץ לירות במחבל. עשרות הערבים שהקיפו את מכוניתו של הישראלי מכל עבר לא התכוונו רק להביע מחאה שקטה על הכיבוש או על שקר כלשהו אחר. הם ניסו לרצוח בדם קר, באבנים ובמקלות. לבני הריצוף שהוטחו ברכבו ובשאר הרכבים הן אותן לבנים שמימן האיחוד האירופי לשיפוץ מדרכות הכפר, או שמא הייתה זו ארה"ב שמימנה את פרויקט הפיתוח הזה.
בחווארה נשברה אתמול מדיניות האיפוק וההכלה. לאחר שני מקרים בשבוע אחד שבהם נותרו אלפי ישראלים תושבי גב ההר מנותקים מציר הגישה הראשי שלהם למרכז ולירושלים, הגיעה אתמול הפעם השלישית שבה כבר לא הייתה שליטה או בקרה. להיפך – נוצר בלגן רצחני, סוג של פוגרום "עממי", רק בערבית מדוברת.
ביקורו של טראמפ בשבוע הבא הוא הזדמנות, זאת כולם מבינים, לכאן או לכאן. כדי להשיג את הקשב של טראמפ החליטו שכנינו מהרשות הפלסטינית להבעיר את השטח. אם ההר יבער – כך הם חושבים – מוחמד יבוא אל ההר. למעשה, הם רוצים את טראמפ אמפתי ורחמן כדי שילחץ על נתניהו.
ומה טוב יותר מתמונה טרייה ומרעננת של הפלסטיני העשוק, הגזול והכבוש, שבסך הכול רצה להביע את מחאתו המתורבתת והדמוקרטית והנה בא חייל צה"ל והרג אותו על לא עוול בכפו? זו יכולה להיות תמונה מצוינת המשרתת נאמנה את האינטרס הערבי. אך אבוי – תמונה כזו אין. אז בואו נייצר אחת, החליטו שם בפת"ח. והתוצאה לפניכם.
כשאנו כולנו מתכסים מדי לילה בשמיכה החמה במיטתנו הנוחה, יוצאים צוותים של כוחות הביטחון לפעילות מבצעית. פעם מעצר ופעם מארב, פעם בעיר זו ופעם בכפר אחר, אך בכל לילה הם עובדים קשה כדי שנקום רגועים ליום חדש. צה"ל יודע היטב את העבודה, אך יש לתת לו יד חופשית לעשות את מלאכתו ללא עכבות.
במזרח התיכון אם נתת אצבע – תכין את כל היד למסירה. מדיניות ההכלה המאפשרת קצת פה וקצת שם, רק מדי פעם, מעוררת את התיאבון הערבי לעוד וללא אישורים. לצד השני אין מוסר לחימה או כללי אתיקה. אצלם המטרה מקדשת את כל האמצעים, לדוגמה שימוש באמבולנס לחסימת הרכב הישראלי שנרגם לא עלתה בכלל כבעיה או כספק.
למעשה ברור וידוע מה צריך לעשות כעת. נכון שהתמונה מורכבת. צה"ל נדרש לתמרון גמיש שיוביל בסופו של יום לתוצאה הרצויה – שקט וביטחון במרחב. אך על אף המורכבות חשוב להדגיש שאנו מצפים ליד קשה ונחושה יותר בפיזור הפגנות. יצירת הרתעה היא כלי נצרך במלחמה הזו. ברור שאין לצפות שיוצב חייל בכל פינה, אך ההרתעה איכותית ואיתנה תמנע את הצורך במאבטח. מלבד זאת אנו דורשים שינוי מדיניות של ממשלת ישראל בתחום הוראות הפתיחה באש.
תושבי גב ההר אינם "עשויים מסוכר". להיפך, מדובר במיטב בנינו ובנותינו המתגייסים ליחידות המובחרות והמאתגרות ביותר בצה"ל ובשירות הלאומי, ולאחר שירותם באים לבנות כאן את ביתם. מדינת ישראל חייבת לעשות יותר כדי למנוע את מקרה אדל ביטון הבא וכדי לחזק את ההתיישבות בימים לא פשוטים אלו.
ולגבי אמבולנס הסהר האדום שחסם את הרכב – יש לו היסטוריה של שותפות לטרור. כבר במרץ 2002 נעצר אמבולנס ובו ילד חולה ששכב על חגורת נפץ ומטעני חבלה. בצהרי יום שישי בנובמבר 2015 נורו יריות ליד עתניאל לעבר רכבו של הרב יעקב ליטמן הי"ד. לפי תחקיר מד"א, אמבולנס של הסהר האדום שהגיע לנקודה נמנע מלטפל בפצוע – כך שלא ציפינו מהם לכלום. ובכל זאת טוב שיצאה צביעותם לפרסום באוויר העולם.
הכותב הוא סגן ראש המועצה האזורית שומרון.
אקו"ם