ראשי » חדשות » צבא וביטחון

לאחר המלחמה: בכיר המערך הציע סיפוח חלק מיו"ש

"מדינה פלסטינית עלולה להמיט עלינו אסון", אמר השר בגין לאחר המלחמה, יגאל אלון הציע לספח חלק גדול מהשטח ודיין התנגד להתיישבות ישראלית ביו"ש. רגע אחרי הניצחון הגדול החלו הדיונים שנמשכים עד היום

לאחר תום הקרבות, ב-14 ביוני, מוצאי חג השבועות, מתכנסת הממשלה לדיון ארוך באירוע השנה ובתוצאות המלחמה שזה עתה הסתיימה. הממשלה מקבלת סקירה מדינית של הפעילות באו"ם בעת המלחמה ולאחר מכן מקיימת דיון בסוגיות העתיד הקרוב והרחוק יותר.

המלחמה ששינתה את פני המזרח התיכון (עריכה: איריס כהניאן):
  

ראש הממשלה לוי אשכול פותח בהתייחסות לרמת הגולן: "אין דומה בעיית ירדן לבעיית סוריה, ואין דומה אפילו בעיית סיני לבעיית סוריה. אני מציע להתחיל מהרמה, היות ואני חושב שאנחנו לא ניישב שם. אנחנו יכולים לבוא אל ג'ונסון (נשיא ארה"ב – א.ג) ולהגיד רוצים שלום קבע, ושיפסיקו לבלבל את המוח עם המים, 20-25 ק"מ מהגבול לא מחזיקים נשק. ואז באה השאלה איך שומרים על זה ומי ישמור על זה".

שר החוץ אבא אבן ציין: "אחת הבעיות המדאיגות היא, שנוצר רושם בעולם שאנו רוצים להמשיך להשתלט על כל השטחים שכבשנו. התרשמות זאת הקיימת בעולם מזינה את הלחץ והאיומים הרוסיים והדבר יכול להיות בעוכרינו".
  
בישיבה המיוחדת הזו משמיע ראש מפלגת גח"ל, השר ולימים ראש הממשלה מנחם בגין, עמדה מיוחדת שלא רואה בעיה משמעותית בהכנסה גדולה של ערביי יהודה ושומרון לשלטון ישראלי. מנגד, את סיני הוא שוקל להחזיר למצרים תחת הסכם שלום. "אנחנו תובעים חוזי שלום. נקודת המוצא היא שהסכמי שביתת הנשק אינם קיימים, ואנחנו רוצים חוזי שלום. אם אנחנו אומרים שזו נקודת המוצא, הייתי מציע שאנחנו נבחין בין ארץ ישראל המערבית לבין חצי האי סיני.

"עכשיו השאלה מה יהיה עם הערבים, זו שאלה שצריך לחשוב עליה. הייתי מציע לחשוב על הסדר כזה: כולם אינם יכולים לקבל אזרחות מדינת ישראל. מדוע אינם צריכים לקבל אזרחות? כי אפילו בתנאי שלום, באמריקה, שום אדם אינו מקבל אזרחות לפני עבור חמש שנים, ואנשים אלה לא באו אלינו כל כנפי נשרים של רצון טוב, אלא חונכו במשך תשע עשרה שנה למלחמה ולשנאה", מסביר בגין.
  
"ניתן להם מעמד של תושבים, זה מעמד מכובד מאוד, יש להם כל הזכויות. מאחר ומדובר לא באנשי רצון טוב, אם נאמר שבמשך שבע שנים יהיו תושבים ולא אזרחים, אני חושב שהעולם יקבל זאת בהבנה מוחלטת, ואז אינם משתתפים בבחירות שלוש הכנסות הבאות, לא הכנסת השביעית, לא השמינית ולא התשיעית. אני חושב שזו צריכה להיות המדיניות, ללא כל בהלה שיהיה מיעוט ערבי יותר גדול. בינתיים יהיו להם עיריות, בתי ספר, מוסדות, תקופה של שבע שנים זה זמן מתקבל על הדעת, ובתום שבע השנים נוכל באופן אנושי לשאול כל אחד מהם האם הוא רוצה להיות אזרח נאמן, או אולי הוא רוצה ללכת למדינת אחרת.

"נניח שהרוב המכריע נשאר, אני רוצה לומר שהעובדה היא שהמיעוט הערבי במדינת ישראל לא עשה לנו בשתי המלחמות כל דבר רע. אינני יודע מה בלבו, פה המעשה קובע ולא המחשבה, ביחוד במלחמה זו. יתכן מאוד, שמתוך החינוך הזה, בלי כוח לא היה הדבר אפשרי. אבל הם יודעים את כוחנו. כל הזכרת ההצעות של מדינה פלסטינית, בדרך זו או אחרת, לדעתי עלולה להמיט עלינו אסון, בעוד שצריך שיהיה לנו חזון של איזה שהוא הסכם של איחוד כלכלי עם עבר הירדן המזרחי.
  
"אשר לרצועת עזה", אומר בגין, "צריך לעשות מאמץ כדי, במידת האפשר, לרוקן את השטח הזה מהפליטים, באופן הומניטארי, ואני סובר שצריך לבדוק את הצעותיו של השר אלון, ליישב את רובם בסביבות אל-עריש. לגבי הרמה הסורית אם אנחנו יכולים להחזיק בה, זה הפתרון הטוב ביותר. שפכנו שם הרבה מאוד דם. שמעתי ש-110 נהרגו, ו-300 נפצעו. צריך לעשות מאמץ ולהסביר לאלה שיכולים להסביר, שאיננו יכולים כך לשפוך את דם בנינו, ובזכות זה אנחנו מחזיקים אותה. הבינותי משר החוץ שיש לקבל הסכמה אמריקנית לזה".

בישיבת הממשלה המיוחדת שדנה בעתיד יו"ש מציע מפקד הפלמ"ח לשעבר ואיש מפלגת העבודה יגאל אלון את מה שלעתיד ייקרא תוכנית אלון. "הבה נספח את הר חברון עד ים המלח, מדבר יהודה פלוס ירושלים רבתי למדינת ישראל, על האוכלוסייה הערבית שבה. יהיה עוד "גליל" אחד. פה אני מקבל את גישתו של השר בגין, שאפשר לחפש דרכים, שהם לא יהוו בעיה פוליטית רצינית, אבל אינני מעלה על דעתי את מסירת הר חברון, גם מבחינה אסטרטגית, גם מבחינה פוליטית, לאיזה שהוא גורם ערבי. אני רוצה לראות זאת כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
 

"עכשיו אני מגיע למשולש. אינני מציע להקים מדינה פלסטינית עם כל האטריבוטים של מדינה, אבל אני מציע להפוך את המשולש לאחר מודיפיקציות של מקומות כמו לטרון וכדומה, להפוך אותו לחבל ערבי אוטונומי, ולא למדינה במלוא מובן המילה.

"בשורה של עניינים - עניני חוץ, בטחון ועניני כלכלה", אומר אלון, "הייתי מנתק את החבל האוטונומי הזה מעבר הירדן המזרחי על ידי יצירת "חגורה" ישראלית ריבונית לאורך בקעת הירדן, בואכה הר חברון וים המלח. יש אפשרות לבסס לעצמנו רצועה מטירת צבי ועד לים המלח. אני לא קובע את רוחב הרצועה, זה יכול לנוע בין 5 ל-10 ק"מ, בלי שזה יוסיף אוכלוסין ערבים לישראל, כי השיקולים המספריים של המשולש אינם צפיפות אוכלוסייה.

"לעומת זאת, בקעת הירדן יכולה להיות אזור התיישבותי בשביל יהודים שמפריד את המשולש מעבר הירדן המזרחי, ואז החבל האוטונומי הערבי נעשה מובלעת במלוא מובן המלה. ניתן להם אפשרות של טרנזיט לאחד הנמלים, אשדוד או חיפה, לדעתי עדיף חיפה, עם זכויות של שחרור ממכס וכו', ואוטונומיה מלאה בכל מה שנוגע לשפה, לשלטון פנימי וכו'. אבל זה צריך להיות בפירוש במסגרת ובפיקוח על פי חוזה של שנים רבות עם מדינת ישראל.  לא אכפת לי שהחבל האוטונומי יקרא פלשתינה, אם זה נוח להם וזה יכול להתקבל בעולם".
 
השר מנחם בגין מתנגד להצעת האוטונומיה של יגאל אלון ואומר: "אני רואה סכנה גדולה מאוד בהודעה על חבל אוטונומי, ואסביר מה הסכנה. ראשית, הסכנה היא מיידית, משום שאנחנו עלולים להזמין לחץ לא לחבל אוטונומי, אלא למדינה פלסטינית, כפי שיש באחת ההחלטות של האו"ם. למה לנו להזמין עלינו לחץ זה. זה אותו הדבר במשחק שח, כאשר שני הכלים בידינו. אנחנו נאמר 'אוטונומיה', אז העולם יגיד: היהודים מסכימים כבר לאוטונומיה, למה שאנחנו נסכים רק לאוטונומיה?'. היו דיבורים על שתי מדינות, יהודית וערבית, אז ידרשו להקים מדינה ערבית".

שר הביטחון דיין התנגד להתיישבות ביו"ש ומציע לפעול רק משיקולים ביטחוניים תוך הקמה של ממשל עצמי לתושבים על ידי נציגים שמקובלים עליהם על פי המעטפת העקרונית של ממשל צבאי ישראלי מאחורי הקלעים.

"אני מציע שיהיו הסדרים שיבטיחו הבחנה גיאוגרפית, אבל פרט לירושלים לא הייתי עושה עכשיו שום התיישבות, לא בגוש עציון, לא בערבה ולא בחברון. אני רוצה לבדוק אפשרות של קו גיאוגרפי, שהם שם ואנחנו פה. אם אחר כך תהיה אפשרות לשנות זאת לצרכי מסחר, זה דבר אחר. השר בגין מצד אחד טוען שצריך לתת קצת לחיות. בסדר. זה ענין כל כך מסובך, שאנחנו בעצמנו עוד איננו יודעים איך לכלכל זאת. אני לא רוצה שנכריז על אוטונומיה, כי בשבילי העניין הזה שמיליון ערבים לא יצטרפו לישראל, חשוב לא פחות מהגדה".
 

לאחר הדיונים הוחלט כי ועדה מצומצמת תנסה לנסח כללים של עמדה ישראלית לגבי השטחים; לאחד את ירושלים; לשקם את הרובע היהודי אף שטרם ברור מה לעשות עם התושבים הערבים; לדחות את הסיכום בעניין סמכות השרים להכריז הכרזות על עתיד השטחים; לא להחזיר בינתיים את ארמון הנציב לאו"ם; שר החוץ ולא רה"מ יעמוד בראש משלחת ישראל לדיוני האו"ם.

למחרת ב-15 ביוני ועדת שרים מיוחדת לביטחון פועלת לראשונה לנסח עמדה ישראלית לגבי עתיד השטחים. הממשלה מקבלת שסיני והגולן יוחזרו תמורת שלום מלא; שירושלים לא תחולק שוב; שעזה כנראה תישאר בישראל אבל לא הייתה הסכמה מה לעשות עם הפליטים שבה, ואין הסכמה בעניין הגדה כשכל ההצעות של יגאל אלון, של דיין ושל מנחם בגין עולות על השולחן.

במהלך הישיבה אומר שר החוץ אבא אבן: "אנו מכריעים בהכרעות גורליות וקשות תחת לחץ הזמן. אין ספק שאלמלא העצרת העומדת לפנינו, לא היה עולה על דעתנו שמצווה עלינו להגיע לפתרון שלם וכולל, תוך יומיים שלושה. אני מציע שנסתפק בשלב זה בכמה פתרונות חלקיים. אין בעיה שבה אין מנוס מהמשך הסטטוס-קו".
 
תבנית זאת של מחלוקת נשארה, בעיקרה, בכל סידרת הישיבות, בפורומים הולכים ומתרחבים מתת ועדה ועד הממשלה כולה. מעניין לציין כי השרים שוקלים לעודד הגירה של פלסטינים מישראל לקנדה או לכל מדינה שתוכל לקלוט אותם אך לא בטוחים שזה אפשרי. נערך גם דיון בנוגע לשבויים והנעדרים בהם גם המרגלים הישראליים במצרים, שני טייסים שנפלו בעיראק וגורל הקצינים הבכירים שישראל שבתה בקרבות.

ב-28 ביוני דנה הממשלה בשאלת גורל יו"ש, בצורך לשקם את צה"ל ובעובדה שברית המועצות פועלת נמרצות לשיקום מהיר של צבא מצרים. ראש אמ"ן אהרון יריב מדווח לשרים על פעילות ברית המועצות לשיקום מצרים. "אנחנו עדים מאז גמר המערכה במצרים לפעילות רוסית מצרית רצינית מאוד. אולי אני צריך להזכיר לכם שגם בימים שלפני פתיחת המערכה בשבוע שלפני פתיחת המערכה היה שר המלחמה המצרי דאז, באדראן, במוסקבה ודובר שם על תוספת חימוש מהירה למצרים, ראינו תחילת אספקה של ציוד צבאי למצרים ברכבת אווירית".

יריב ממשיך, "ראינו ביומיים האחרונים של המלחמה ובהמשך לאחר מכן, אספקת ציוד הן מטוסים והן ציוד אחר, מאלג'יריה למצרים. בסוריה חל תהליך מקביל לתהליך המצרי בהיקף הרבה יותר קטן. גם שם צריך לשקם את הצבא. הצבא הסורי נפגע פחות מאשר הצבא המצרי, גם חיל האוויר נפגע הרבה פחות. סוריה היא שנייה בתור, אבל כבר מתחילים לראות הזרמת נשק לסוריה, ובשלטון הסורי יש גם כן התרוצצות והם מרגישים שהם במצב של חולשה ורואים צורך להרחיב את הבסיס הממשלתי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

50 שנה לששת הימים

הניצחונות, הקרבות, האירועים, הוויכוחים והאנשים - 50 שנה למלחמה ששינתה את פני החברה הישראלית

לכל הכתבות של 50 שנה לששת הימים