הגיע הזמן להגיד לאונסק"ו תודה
דווקא ביום העצמאות נקבע כי ישראל היא כוח כובש בירושלים. בדומה להחלטות קודמות של האו"ם, המחאה הפומבית צפויה להניב שוב רווח פוליטי, ואולי גם נצליח להבהיר לעולם עד כמה הארגון הזה מגוחך
ההגדרה המילונית קובעת כי אינסטינקט הינו הדחף לבצע מעשה מסוים באופן אוטומטי כתגובה לגירוי ספציפי. ואכן, גם ביום העצמאות, הגיבה ישראל באופן אוטומטי ובחריפות לגירוי שסידר לה ארגון אונסק"ו החביב.ההצעה שלו, שכדי להגביר את הגירוי הוגשה דווקא ביום העצמאות של מדינת ישראל, וקובעת כי ישראל מהווה כוח כובש בירושלים, עברה ברוב של 22 מדינות מול 10 מדינות שהתנגדו ו-23 שנמנעו. בין המדינות התומכות נמצאות מדינות לא כובשות כמו רוסיה וסין, שבע מדינות ערב, אלילת זכויות האדם איראן, ועוד כמה אימפריות כמו בנגלדש, ניגריה ומאוריציוס.
נתניהו: "אנו כופרים באונסק"ו ודוגלים באמת שלנו"
הדחף הישראלי לתקוף את ההחלטה הנוכחית של אונסק"ו, והחלטות קודמות כמו זאת שקבעה כי אין הוכחה לזיקה יהודית להר הבית, מובן לחלוטין. צריך לציין כי המחאות הפומביות של ישראל בנושא, המאחדות פעמים רבות בין ימין לשמאל, מניבים לא מעט הישגים דיפלומטיים כמו רשימת המדינות המתנגדות והעלאת נושא המימון לארגון בשיח הפוליטי האמריקאי.
אבל אחרי שאמרנו את כול זה, אפשר וצריך, בשקט בשקט כדי לא לפגוע בציוצים העתידיים של כרמל שאמה הכהן על הישגיו הדיפלומטיים בארגון, להגיד לאונסק"ו מילה אחת: תודה.
תודה לאונסק"ו על זה שבניגוד לגופים אנטישמיים רבים אחרים, שמנסים באופן מתוחכם להסתיר את המחלה הזורמת בוורידיהם בטענה כי הם בסך הכול מתנגדים למדיניותה של ישראל, הוא בוחר לעשות זאת בצורה המגושמת והשקופה ביותר. ללא מורא, ללא משוא פנים.
אונסק"ו מבקש בהחלטותיו לנתק את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לבירתו בלי להתבייש, ובכך חושף את השקר והצביעות התהומית שפשטה בדיפלומטיה העולמית.
אז נכון, לא צריך את אונסק"ו כדי להבין שהאו"ם הוא בדיחה: אפשר להסתכול על טבלת ההחלטות של מועצת זכויות האדם שלו, שמגנה בלי הפסקה את ישראל בזמן שילדים סורים שואפים לריאותיהם גזים מסוגים שונים. אפשר להזכיר את ההחלטה שהתקבלה לאחרונה באו"ם וצירפה את ערב הסעודית לוועדה למעמד האישה.
תיאטרון האבסורד. מליאת אונסק''ו
AFP
אפשר באופן כוללי לתהות על כך שחברה באו"ם העונה לשם איראן קוראת בגלוי להשמדתה של מדינה אחרת באו"ם העונה לשם אנחנו. אבל עם כול הכבוד, כול אלה, לא משתווים לגמלוניות ולפאתטיות של החלטות אונסק"ו. וזו בדיוק הסיבה שישראל צריכה לברך על האופן שבו פועל הארגון הזה, הרי את הנשמות הטובות במדינות איסלאמיות כמו איראן, סוריה, לבנון ושבדיה לא נצליח לשכנע.
הן יצביעו בעד גם אם תוגש החלטה שמבקשת להכיר בכך שליהודים אין קשר לתפילין והם צריכים להחזיר את כול התפילין שברשותם לאיסלאם. אבל אולי, בזכותן, נצליח לאט לאט להבהיר לעולם שעוד נשארה בו טיפת שכל את האבסורד באופן שמתנהל לא רק אונסק"ו, אלא האו"ם כולו.
אנו עדים לרוחות של שינוי שמגיעים מכיוונה של שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי, שבמאה ימים בתפקיד שפכה יותר דליי הגיון על הארגון הזה מאשר בשמונה השנים של הרוקסטאר אובמה. אבל ככול שיתקבלו עוד ועוד החלטות כאלה יש לקוות שנזכה לראות עוד ועוד ניקי היילי. לא בטוח שזה יקרה, אבל הסיכוי לזה עולה כשתיאטרון האבסורד לא מפסיק להעלות הצגות חדשות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם